השריפה שאולי תציל את יצרנית הכבאיות

>> כמה ימים לאחר השריפה בכרמל מורגשת רגיעה מסוימת במפעל כלי הרכב המשוריינים התכוף, שבפאתי נצרת. בימי השריפה עבדו בחברה מסביב לשעון לתיקון משאיות הכיבוי שהיו במפעל כדי שיוכלו לסייע במאמצי הכיבוי. "כיום אנחנו מאיצים את הייצור פי שניים או שלושה, מתוך ציפייה להזמנות של כבאיות חדשות", אומר המנכ"ל, שמעון שחם.



התכוף היא חברה ותיקה, שהוקמה ב-1947, ומוכרת בעיקר כיצרנית של כלי רכב משוריינים. ואולם בחברה מיוצרות גם מכליות המתדלקות מטוסים, כלי רכב לטיהור אב"כ ולפיזור הפגנות וכן כבאיות. אלה מיוצרות בכמה דגמים וגדלים, החל מכלי רכב להתערבות מהירה עם מכל שנפחו 1,400 ליטר, ועד למכליות ענקיות שנושאות 13 אלף ליטר.

הכבאיות מבוססות על שלדת משאית, בעיקר מתוצרת חברת מאן הגרמנית, וחלקן האחורי מיוצר מפלסטיסול, חומר פולימרי המפחית את משקל המשאית ומאפשר הטענה של מים רבים יותר. לפי דיווחי החברה לבורסה, התכוף מייצרת 70% מהכבאיות שנמכרות בשנה בישראל, כאשר המתחרה העיקרית שלה היא חברת בית אלפא טכנולוגיות. ההערכות הן כי בישראל נמכרות 10-5 כבאיות בשנה בלבד.



יניב כהן, מנהל מחלקת הכבאיות במפעל, מוליך אותנו בין הסככות למחלקה שלו. מרבית הכבאיות החונות שם אינן חדשות, אלא משופצות. "ביומיום אנחנו משפצים את הכבאית ומחליפים את כל ציוד הכיבוי שלה", הוא אומר. "עכשיו, לאחר השריפה, פינינו מקום נוסף במבנה לכבאיות שצריכות טיפול. באירופה כבאיות מחזיקות 15 שנה, ואז מוכרים אותן לאפריקה, אבל בישראל הן בשירות פי שניים זמן, והמים הקשים בישראל (המכילים כמות רבה של אבנית) אוכלים את המשאבות. ראינו שמשאבות האלומיניום נאכלות והתחלנו להתקין בכבאיות משאבות מברונזה".



בסככת הצביעה אנו מוצאים משאית מרצדס מאמצע שנות ה-80, העוברת טיפול יסודי ונמשחת בצבע אדום בוהק. ואולם כהן טוען שהמפעל הוא לא מוסך ו"אנחנו לא יכולים לשפץ את המכלולים המכניים של הכבאיות. לכן אתה רואה לפעמים כבאיות ישנות נתקעות ולא מצליחות לטפס עליות בכרמל".



הצצה לתוך כבאית



במפעל מתאפשר לנו להציץ מקרוב לתוך כבאיות הדומות לאלה שכיבו את השריפה בכרמל. הן מבוססות על שלדת משאית, עם הנעה לכל הגלגלים ומנוע ומכל דלק מחוזקים ומוגנים. מלפנים יש קבינה כפולה, עם מקום לשישה כבאים, ובה חליפות כיבוי המוכנות על הכיסא, כך שהכבאים יכולים להתארגן לכיבוי השריפה בתוך הקבינה.



על הגג ממוקם תותח מים המאפשר התזת מים בעוצמה על השריפה ממרחק בטוח. מאחור נמצאים גם זרנוקים וציוד חילוץ והצלה, כמו גרזנים מסוגים שונים. כל כבאית יכולה להתחבר גם לברז חיצוני ולהתבסס על אספקת המים שלו. בכבאית אף נמצא מכל קצף, שמשמש את הכבאים לדיכוי שריפות חשמל. סולם דווקא אין במרבית הכבאיות בישראל, והן משתמשות במנופים שכורים כדי לכבות שריפות בגבהים.



פשיטת רגל, התאוששות, משבר ואופטימיות



התכוף פשטה את הרגל ב-2003, וב-2004 ועברה לשליטת איש העסקים דוד אורון. מאז שינתה החברה אסטרטגיה, פיזרה את קו המוצרים והחליטה להתמקד בבניית מוצרים שלמים, ולא לשמש קבלנית משנה של חברות אחרות בתחום הרכב.



בין היתר, פיתחה החברה רכב משוריין בשם זאב, המבוסס על מכלולי פורד, שנמכר לצה"ל ומיוצא למדינות שונות. ההתאוששות האטית של החברה נמשכה כסדרה עד לשנה שעברה, אז בוטלה עסקה גדולה עם משטרת פרו, שיצרה בור תזרימי. הכספים שהושקעו במשוריינים שיועדו לפרו לא הוחזרו, והחברה נקלעה לקשיים. התחייבויות החברה היו כ-200 מיליון דולר, וההכנסות ירדו בחדות. אחרי שצ'קים התחילו לחזור, קיבלה החברה אשראי בסך 50 מיליון שקל מחברת המימון החוץ-בנקאי אוריגו, עם ערבות אישית של אורון.



"בפרו עמדנו על צבר הזמנות של 250 מיליון דולר", אומר שחם. "בגלל בעיה שאינה קשורה אלינו, אלא לחברה אחרת, עשרה ימים לפני האספקה, כאשר הכלים היו כבר בפרו, הממשלה המקומית ביטלה את המכרז. הכלים נשארו שם, כחלק מהקפאת המצב בזמן התביעה המשפטית נגד הממשלה, שבה דורשת התכוף את מלוא סכום החוזה. עורכי הדין שלנו מנבאים סיכוי של 70%-80% להצלחת התביעה".



התחזית של שחם ל-2011 אופטימית: "יש לנו 250-270 מיליון שקל הזמנות, ועוד לא התחלנו את השנה". במקביל, החברה מחפשת משקיע אסטרטגי ולא פיננסי, כלומר מיזוג עם חברה העוסקת בתחום משיק, שתמשיך לפתח את המפעל, ולא תהפוך את החברה להשקעה קצרת טווח.



בהתכוף לא אומרים זאת בגלוי, אך יש שם ציפייה שהשריפה בכרמל תאיץ את היציאה מהמשבר שאליו נקלעה החברה. הרפורמה המיוחלת בשירותי הכבאות תביא להגדלת התקציבים ולמהלך של הצערת צי הכבאיות בישראל, והציפייה הזאת הביאה גם לעלייה של 15% במניית החברה בימי השריפה, שקוזזה בינתיים.



ואולם לדברי כהן, יש הבדל גדול בין איגודי ערים חזקים עם תקציב כבאות גבוה, כמו אלה במרכז, לבין ערים חלשות יותר בפריפריה, ולדבריו הרבה מהעסקות בתחום נעשות באמצעות תורמים, בעיקר מארה"ב, שרוכשים כבאיות עבור תחנות הכיבוי המקומיות.



"תמיד קונים אחרי שריפה. תמיד קונים במכות", אומר כהן. "בשגרה אין לכבאים כסף ואין להם מאיפה להביא את הכסף. הם מבקשים תמיד לדחות את התשלום ולעשות להם הנחה. לכן, למשל, יש רק שתי כבאיות בעיר כמו בית שאן".



הבנקים מגדירים את התכוף "לקוח מוגבל חמור"



>> מצבה הפיננסי של התכוף מידרדר והולך: החברה דחתה את תשלום הריבית שהיתה אמורה לשלם בנובמבר עד לסוף השנה, תוך שהיא מציינת כי אין ביכולתה לשלם את הריבית שעל האג"ח בסך כמיליון שקל. לפני ארבעה ימים חשבונות החברה בבנקים אגוד, דיסקונט והפועלים הוגבלו והיא הוגדרה כ"לקוח מוגבל חמור".



על פי זאת, החברה אינה רשאית לפתוח חשבון צ'קים שהיא רשומה כבעליו, היא לא יכולה למשוך צ'קים או שאחרים יכולים לפרוע צ'ק דרך חשבון החברה. בעקבות הודעתה על דחייה בתשלום הריבית, זינקה התשואה על האיגרת של החברה, שהיתה גבוהה עוד קודם, מרמה של 20% ל-40%. אתמול צנחה האיגרת ב-8%. בנוסף, מניית החברה איבדה אתמול לקראת תום המסחר 15%, ובכך היא מחקה שליש מערכה מאז הרמה שאליה זינקה ביום ראשון שעבר, לאחר השריפה בכרמל.



נכון לתום הרבעון השלישי, בקופת החברה יש 300 אלף שקל והשקעות לזמן קצר בהיקף של 5.7 מיליון שקל. לחברה יש הלוואה בסך של 100 מיליון שקל מהבנקים ושל כ-21 מיליון שקל מקרן מנוף, ואג"ח להמרה בהיקף של 22 מיליון שקל.



נתן שבע