מיליארד דולר? בעמק הסיליקון זה כסף קטן

ניו יורק טיימס



>> באחת הסצנות הבולטות בסרט "הרשת החברתית", השחקן ג'סטין טימברלייק, שמגלם משקיע מעמק הסיליקון בשם שון פרקר, נשען על השולחן ואומר למייסד פייסבוק בקול הרה משמעות: "מיליון דולר זה לא מגניב. אתה יודע מה מגניב? מיליארד דולר".

בימים אלה מיליארד דולר נראים כסכום של מה בכך בעמק הסיליקון. ההתלהבות מהרשתות החברתיות ומהאפליקציות הסלולריות גרמה למשקיעי הון הסיכון להיות להוטים לתת כסף לחברות צעירות.



התרוממות הרוח הביאה לעליית קבוצת עלית של סטארט-אפים - כולם בני פחות משבע שנים ושווים מיליארדי דולרים. ערך ההשקעות החוזרות ונשנות בטוויטר עלה לפי דיווחים ב-33%, ל-4 מיליארד דולר; בשעה שזינגה, יוצרת המשחק הפופולרי פארמוויל שבפייסבוק, שווה כעת יותר מ-5 מיליארד דולר, וללהיט של חברת רוביו, אנגרי בירדס, יש מיליוני מעריצים.



גוגל הציעה לשלם 6 מיליארד דולר עבור גרופון, חברת קופונים מקוונת שערכה הוערך לפני שמונה חודשים בלבד ב-1.35 מיליארד דולר. גרופון דחתה את ההצעה ביום שישי לפני שבועיים, כנראה מתוך הנחה שתהיה שווה יותר מכך בעתיד.



פחות מעשור לאחר שהתפוצצות בועת הדוט.קום לימדה המשקיעים בוול סטריט ובעמק הסיליקון שמה שעולה לא תמיד ממשיך לעלות, מספר גדל והולך של יזמים וכמה משקיעי הון סיכון מתחילים לתהות אם ההשקעות שנעשות בסטארט-אפים טכנולוגיים ניצבות בפני קריסה נוספת.



לפי מומחים בתעשייה ואנליסטים, העדות המרכזית היא הלהיטות של יזמי הון הסיכון ושל המשקיעים המוסדיים לתת כסף לחברות צעירות - כולל כאלה שאינן מציעות יותר מרעיון. ההשקעות זורמות לחברות שמחקות חברות אינטרנט מצליחות שכבר זכו למימון.



חברות שעוסקות במכירות חברתיות, בשיתוף תמונות דרך מכשירים ניידים וברשתות חברתיות חדשות, אינן מתקשות למשוך משקיעים, משום שאיש אינו רוצה להחמיץ את הדבר הגדול הבא.



יאמר (yammer), מערכת דמויית-טוויטר לשליחת הודעות בתוך ארגונים, גייסה באחרונה 25 מיליון דולר, בזמן שהמשקיעים חתמו לפי דיווחים על צ'ק של כמעט 30 מיליון דולר עבור אתר בלוגים נישתי בשם טאמבלר (tumblr). גרופ-מי (groupme), אפליקציית תקשורת קבוצתית המיועדת לטלפונים סלולריים, גייסה 9 מיליון דולר. פאת (path), אפליקציה לאייפון שמאפשרת העלאת תמונות מהמכשיר הנייד ושיתופן עם קבוצה של עד 50 איש, קיבלה 2.5 מיליון דולר. המתחרה שלה, פיקפלז (picplz), גייסה 5 מיליון דולר. וכל זה רק בשבועות האחרונים.



הדבר גורם לתמיהה בקרב כמה יזמי הון סיכון. "אני לא אומר שחברות כמו קואורה (quora), פורסקוור (foursquare) וסקוור (square) אינן שוות הרבה כסף, אך מחיר הכניסה למשחקים האלה גבוה למדי - 50-80 מיליון דולר", אמר דייב מקלור, ממייסדי 500 סטארט-אפס, חממה טכנולוגית בעמק הסיליקון. "החברות האלה פועלות בשווקים גדולים ויש להן מייסדים שכבר הוכיחו את עצמם בעבר, אז זה אולי לא טירוף מוחלט - אך זה בהחלט מעלה תהיות".



פרד וילסון, יזם הון סיכון בולט, אמר כי מגמה זו החריפה בששת עד תשעת החודשים האחרונים. "אני מזהה הרבה פעילות לא טבעית מצד היזמים", הוא כתב בפוסט שפורסם באחרונה בבלוג. הוא ייחס את המצב לתחרות בין המשקיעים הלהוטים לקחת חלק בסטארט-אפים חדשים ופופולריים. הוא ציין כי "עד כה לא ראיתי שלב כזה שמסתיים בצורה טובה".



איש אינו יודע אם יש בועה עד שהיא מתפוצצת. אף על פי כן, יש הרבה סימני תסיסה. לדוגמה, הביקוש למניות הפרטיות של פייסבוק (החברה אינה נסחרת בבורסה) הוא כה גבוה, עד כי המשקיעים סוחרים כעת בנגזרים שלהן.



לא בועת מניות



"אני תמיד מתחיל לחשוש מבועה כשחמישה אנג'לים מבקשים ממני להצטרף לקרן האנג'לים החדשה שלהם בשבוע אחד", אמר אלכס גולד, חוקר מנהיגות במכון סטנפורד למחקר מדיניות כלכלית. ואף שהקצב המהיר של ההשקעות בחברות אינטרנט פופולריות מזכיר למשקיעים את טירוף ההשקעות שהוביל להתפוצצות בועת הדוט.קום לפני עשור, יש כמה הבדלים משמעותיים. ראשית, זו לא בועה של מניות. אף אחת מאותן חברות אינה נסחרת בבורסה.



גולד ציין כי אף ש"התנהגות של בועה אינה משתנה", סטארט-אפים צעירים ומבטיחים כמו flooz.com ,pets.com ו-theglobe.com בדרך כלל אינם יוצאים להנפקות ראשונות לציבור. הנפקות אלה לא היו מוצלחות בעבר, אף כי חברות כמו אמזון ממשיכות לשגשג.



תחת זאת, יותר ויותר יזמים מנסים למשוך את חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו מיקרוסופט, אפל או גוגל, המחזיקות בהרים של מזומנים, ולא את הבורסות. שלוש החברות האלה מחזיקות במשותף בכ-90 מיליארד דולר. חברת הייעוץ מקינזי מעריכה כי חברות התוכנה והחומרה הגדולות מחזיקות בעודפי מזומנים שמאפשרים להן לרכוש כמעט את כל חברות הטכנולוגיה הבינוניות. נפח עסקות אלה צפוי אמנם לעלות, אך אנשי פיננסים מגבילים את הסכומים שהם משקיעים בכל החברות הקטנות.



"בשנות ה-90 חברות קיבלו מימון גבוה פי חמישה ממה שגייסה טאמבלר, מבלי שהיה להן אפילו מודל עסקי", אמר רוג'ר אהרנברג, המייסד והמנכ"ל של ia ונצ'רס. "אנשים קיבלו אז 50-200 מיליון דולר בכל גיוס והדבר הפיל את התעשייה כולה".



קדחת ההשקעות אינה מבוססת על עקרונות השוק הפשוטים של היצע וביקוש, אלא על מנטליות העדר. בזכות הירידה המתמשכת בעלויות המחשוב, סטארט-אפים זקוקים להשקעות נמוכות יותר כדי לפעול.



בתוך כך, יותר ויותר משקיעים עשירים מתייחסים להשקעה בטכנולוגיה כאל תחביב - מה שהגביר את התחרות. "השקעה בטכנולוגיה נהפכה אופנתית", אמר אהרנברג. "פעם השקעות אנג'לים (משקיעים פרטיים שאינם פועלים במסגרת קרנות הון סיכון) היו נחלת העשירים בלבד. כיום כולם רוצים לקחת בזה חלק". כמה משקיעי הון סיכון, רעבים לצמיחה וחוששים מפני תשואות נמוכות, פונים כעת לחברות קטנות יותר, בתקווה לתפוס את פייסבוק הבאה בחיתוליה.



"אני חושב שבחברות הרציניות אין בועה, אבל יש הרבה התרוממות רוח לגבי חברות בשלבים ראשוניים", אמר כריס סקה, משקיע אנג'ל שהחליט להקפיא את ההשקעות החדשות שלו עד שמכפילי הרווח יהיו נמוכים יותר. "מכפילי רווח רבים כיום פשוט אינם הגיוניים".



רוב המשקיעים בעמק הסיליקון אינם מזהים משבר מתקרב. רון קונוויי, איש פיננסים מסן פרנסיסקו שהשקיע ביותר מ-500 חברות, בהן פייסבוק, זאפוס, גוגל וטוויטר, סבור כי אין בועה.



"לכל הסטארט-אפים כיום יש מודל עסקי וצורך עסקי שהופך אותם לבעלי ערך", הוא כתב במייל. "ב-1999, כשהתנפחה בועת הדוט.קום לחברות לא היה מודל עסקי והפרסום באינטרנט עדיין לא הבשיל".



ג'ף קלווייר, מנכ"ל סופט-טק vc ואנג'ל מפורסם בעמק הסיליקון שמימן חברות כמו מינט ויו-סטרים, אמר כי ב-12-18 החודשים הקרובים יידרשו הסטארט-אפים להוכיח כי הם שווים את ההשקעות בהם, או שיעמדו בפני סכנת קריסה. "יכול להיות שלא תהיה התפוצצות בקנה מידה גדול, אך בהמשך הדרך יהיה דם ודמעות", הוא אמר. "המוסיקה תיפסק יום אחד ואנשים יבינו שאין מספיק כיסאות לכל החברות, וחלקן יתקשו לגייס סבב נוסף של מימון".