פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המדינה יוזמת הקלות מס בענף הספנות

      מתנה למשפחת עופר וחברת צים: משרדי האוצר והתחבורה מקדמים חוק המבקש להקל בתנאי המס של חברות ההובלה הימית, במטרה למנוע את מעבר הפעילות למדינות אחרות

      משרדי האוצר והתחבורה מקדמים חוק שעשוי להקל מאוד את נטל המס על חברות ספנות ישראליות העוסקות בהובלה בינלאומית. החברה העיקרית שתושפע משינוי כזה תהיה חברת הספנות צים, שבשליטת משפחת עופר, הנמנית עם חברות הספנות הגדולות בעולם.

      משרד האוצר הפיץ בחודשים האחרונים טיוטה לחוק שנועד לשנות את מס ההכנסה החל על חברות ספנות בתחום ההובלה. על פי ההצעה, יחושב המס על חברת ספנות בהתאם לתפוסת כלי השיט שהיא מפעילה ולא בהתאם לרווחיה בפועל. שיטה זו מכונה מס תפוסה והיא נפוצה במדינות רבות.

      היוזמה לתיקון החוק עלתה לפני כמה שנים, אך את מתכונתה הנוכחית לבשה טיוטת החוק ב-2009. ככל הידוע, באחרונה הואץ קידום הצעת החוק, והיא נמצאת בשלבים סופיים. משרד עורכי הדין ש. פרידמן, המייצג את צים שנים רבות, היה מעורב בדחיפת הצעת החוק. עו"ד דורון שוופי, שותף בכיר במשרד זה, שימש במשך יותר משנתיים כחבר הוועדה שהוקמה על ידי משרד התחבורה לקידום חקיקת מס התפוסה.

      בשנים האחרונות רשמה צים הפסדים לצורכי מס, ולכן לא היתה חייבת בתשלום מס למדינה. מומחים שביקשו להישאר בעילום שם טוענים כי צים מעריכה שבשנים הקרובות היא עשויה לרשום רווח לצורכי מס, ועל כן יש לה אינטרס להאיץ את החקיקה, שתעניק לה הטבות מס משמעותיות.

      בדברי ההסבר לחוק המוצע נאמר כי "ענף הספנות הבינלאומי הוא ענף תחרותי מאוד שמתאפיין בניידות גבוהה. בענף התפתח מצב של 'דגלי נוחות' - בריחה של ציי סוחר למדינות עם משטרי מס נוחים. כפתרון לזליגה זו של אוניות לדגלי נוחות פותחו תמריצים בדמות מס התפוסה. כיום כ-90% מהצי העולמי פועל במשטר מס תפוסה".

      היקף ההטבה תלוי ברווחי החברה

      טיוטת החוק מציינת כי "יש חשיבות אסטרטגית עליונה לשמירה על הספנות הישראלית ולעידודה בשל מצבה הגיאוגרפי של המדינה והחרם הערבי על חברות שסוחרות עם ישראל. כ-98% מכמות המטען המיובאת לישראל והמיוצאת ממנה מובלים דרך הים".

      עוד נכתב בטיוטה כי "הספנות הישראלית עוסקת בחלקה הגדול (כ-70%) בהובלת מטען בין נמלים זרים". מנסחי הצעת החוק מדגישים כי ענף הספנות הישראלי מושפע באופן ישיר ומיידי ממצב ענף הספנות הבינלאומי ומהתחרות בו. בשל תנודתיות בענף הספנות, השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה נעה בין הפסד הכנסות של 5 מיליון שקל בשנה לתוספת הכנסות של 5 מיליון שקל בשנה".

      הערכה זו מבוססת ככל הנראה על העובדה שכיום צים אינה משלמת מס מכיוון שהיא מציגה בדו"חותיה הכספיים הפסדים לצורכי מס. על פי מודל המיסוי המוצע בחוק תשלם צים מס חברות (כ-25%) על הכנסה שתחושב בהתאם לחוק, בלי כל קשר לרווחים בפועל (ראו מסגרת). כתוצאה מכך, היקפה האמיתי של ההטבה לצים תלוי ברווחיותה בפועל; גם אם צים תרשום רווחים גדולים במיוחד בענף ההובלה הימית, יישאר נתח המיסוי של המדינה קבוע.

      המגמה של שימוש במס תפוסה כדי להיטיב עם חברות ספנות מאפיינת מדינות רבות בעולם, כך שהשינוי המוצע בחוק הישראלי עולה בקנה אחד עם מגמה זו ויש בו כדי לעודד את התחרותיות של חברות כמו צים. בטיוטת החוק מוסבר כי באיחוד האירופי הבחינו במגמה של בריחת כלי שיט למדינות בעלות משטר מס נוח יותר כבר בשנות ה-80. "בעקבות מגמה זו שינה האיחוד את מדיניותו, על אף התנגדותו העקרונית לסיוע ממשלתי ישיר או עקיף", נכתב בטיוטת החוק. מאז 2005 חויבו מדינות האיחוד להנהיג מס תפוסה. השיטה נהוגה גם בארה"ב, סין, יפן, דרום קוריאה, הודו ומדינות נוספות.

      רוב חברות ההובלה הימית בעולם רושמות חלק ניכר מצי האוניות שלהן תחת "דגלי נוחות", כלומר שיוך האונייה שונה מהמדינה שבה רשומה ופועלת חברת הספנות המפעילה אותה. על פי הערכות, כ-60% מאוניות הסוחר בעולם רשומות תחת דגלי נוחות. חלק מאוניות חברת צים רשומות אף הן תחת דגלי נוחות. עובדה זו אינה משנה לצורך מס, משום שהמס על פעילותה של צים כחברה משולם בישראל. צים אמנם יכולה להעתיק חלק מפעילותה מישראל לחו"ל, אך למדינה יש "מניית זהב" בצים כך שהיא יכולה לשמור על האינטרסים הלאומיים בחברת הספנות למרות הפרטתה.

      "מניעת בריחה של חברות הספנות"

      במאמר שפירסם בעקבות טיוטת הצעת החוק כתב שוופי, המייצג בין השאר את צים, כי "הראשונה שהחילה את משטר מיסוי התפוסה היתה יוון, שבחוכמה יתרה עשתה כן כבר ב-1957. בתוך זמן לא ארוך נהפכה יוון לגורם ספנותי מן המעלה הראשונה".

      שוופי מציין גם הוא במאמרו את אימוץ מס התפוסה באיחוד האירופי וטוען כי הביא לנקודת מפנה בהתמודדות של מדינות האיחוד עם בריחת אוניות לדגלי נוחות. במאמרו נטען כי "מדינות הספנות של אירופה החילו את המשטר במדינותיהן ובעקבות זאת נוצר שינוי מהותי בגודל הצי המניף את דגלן של מדינות אלה. כך למשל, בבריטניה נרשמה בתוך שלוש שנים עלייה של 250% בתפוסת כלי השיט מניפי דגל בריטי וב-2004-2005 נרשם גידול של 37.6% בתפוסת כלי השיט השייכים לצי הבריטי. בגרמניה נרשם ב-2004 גידול בצי הסוחר הגרמני בשיעור של 76.7% ביחס לגודלו ב-2001". לפי טיוטת החוק "החלת מס תפוסה בישראל עשויה למנוע בריחה של חברות ספנות ישראליות לפעילות במסגרת חברות זרות וחיזוק הספנות הישראלית, הגברת יכולת התחרות הבינלאומית של הספנות הישראלית, תמיכה בהכשרה הימית בישראל, שיפור התחבורה הימית בהיבטי יעילות, בטיחות ואיכות הסביבה וחיזוק ענפים נלווים לספנות בישראל".

      דברי ההסבר לחוק המתגבש מוסיפים כי "במדינות רבות שהחילו את מס התפוסה הוענקו לחברות הספנות בנוסף למשטר המס הטבות בגיוס הון ובסבסוד הוצאות שכר והטבות סוציאליות לעובדים, ואולם הן חויבו בהשתתפות בהכשרת ימאים".

      חיזוק ענף הספנות אינו החלטה חדשה. הממשלה קיבלה החלטה על קידום ענף הספנות בישראל עוד ב-1999 ומשרד התחבורה גיבש רפורמה בהמשך להחלטה זו במטרה לקדם את התחרותיות של ענף הספנות הישראלי בעולם. כעת מבקשת הממשלה לחזק רפורמה זו על ידי שינוי משטר המס. הטבת המס העיקרית שבה זוכות חברות ספנות בישראל כיום היא שיעור פחת מואץ על אוניות משא ומכולות.

      טיוטת החוק קובעת כי כדי ליהנות מהטבת המס חייבת החברה להיות רשומה בישראל, ניהולה חייב להיעשות בישראל, יו"ר הדירקטוריון בה ולפחות מחצית חברי הדירקטוריון חייבים להיות תושבי ישראל והחלטות הדירקטוריון צריכות להתקבל בארץ.

      עו"ד דורון שוופי ממשרד ש. פרידמן מסר בתגובה: "משרדי הממשלה הרלוונטיים לעניין ניסוח תזכיר חוק מס הכנסה (מיסוי חברות ספנות לפי תפוסה, התשס"ט 2009), ערכו כמה התייעצויות עם מומחים בישראל ובחו"ל. התקיימו גם התייעצויות מקצועיות עם משרדנו הנחשב המשרד המוביל בארץ בתחום הספנות ומייצג גופים רבים בתחום מישראל ומחו"ל. המשרד לא ייצג גורם כלשהו בעת מתן הייעוץ, אלא השתמש בידע הרב שבידיו בתחום הספנות כדי לייעץ".

      מצים נמסר בתגובה: "חברת צים לא היתה מעורבת ולא היה לה דבר ועניין בייזום ושותפות בתהליך הנדון. החברה שמעה במשך השנים שתהליך כזה מתקיים, אך מעולם לא חוותה דעתה או פנתה למישהו לייצגה בנדון. משרד ש.פרידמן הוא משרד התמחה בספנות ומשרת את צים, אך במקביל גם חברות ספנות אחרות ואת מינהל הספנות. צים מעולם לא פנתה למשרד כדי לייצר דיון או לרתום גורמים ממשלתיים לעניין. נהפוך הוא, גורמים ממשלתיים פנו למשרד בגלל הבנתו וניסיונו בעולם הספנות".