דלק: "המלצות ששינסקי - 'דרך בורמה' לפגיעה בחברות הגז"

>> "ניסיונה של ועדת ששינסקי לרתום את מערכת המס לשם הגדלת התמלוגים - הוא מהלך ב'דרך בורמה', הפוגע בזכויות יסוד מוקנות ומוגנות, בלתי חוקי ופסול מיסודו" - כך טוענת קבוצת דלק במכתב התגובה ששיגרה לוועדת ששינסקי. זאת, במסגרת השימוע בכתב שערכה הוועדה, הבוחנת את המשטר הפיסקלי בתחום אוצרות הטבע בישראל, לאחר פרסום טיוטת המלצות הביניים בחודש שעבר, שהסתיים שלשום.

המלצות הביניים של הוועדה הותירו את שיעור התמלוגים מהכנסות הגז על כנו - לצד ביטול הטבת ניכוי אזילה (המפחיתה מהותית את החבות במס חברות), וכן הטלת מס פרוגרסיבי על רווחי חברות הגז בשיעור מדורג של 20%-60%. מס זה, כך נקבע, יוטל לאחר שיכסו החברות את הוצאותיהן, בתוספת של 50%-60% (מנגנון r-factor) וייוחס לכל מאגר בנפרד (ring fencing).



באמצעות עורכי הדין רם כספי ויאיר כספי ממשרד כספי ושות', טוענת דלק כי טיוטת ההמלצות אינה עוסקת בשינוי מבנה המס, אלא בעצם משנה ומרחיבה את מנגנון התמלוגים. זאת, מכיוון שהן מתמקדות בתמורה הראויה עבור השימוש בנכס (מאגרי הגז והנפט) כמעין "רנטה כלכלית" - אך מתעלמות מהעיקרון הבסיסי במשטר מיסוי ההכנסה, והוא "עיקרון היכולת לשלם".



העובדה שהוועדה לא ביטלה את משטר גביית התמלוגים - אף שביקרה אותו - מביאה את דלק לטעון כי מדובר בהוכחה נוספת לכך שטיוטת ההמלצות "נועדה להגדיל את חלקה של המדינה ב'עוגת התקבולים' בדרך של הצעה ל'חקיקה אופורטוניסטית' לאחר מעשה, ולאחר שהסיכונים הגדולים בפעילות כבר נלקחו על ידי אחרים". זאת, כך נטען, משום ש"הזירה המיסויית" היא נוחה יותר עבור הוועדה מאשר "הזירה התמלוגית", כלשון הפנייה.



"שימוש זה במערכת המס הוא שימוש פסול שיש לדחותו, ואם סבורה הוועדה הנכבדה כי 'הציבור מקופח' נוכח שיטת התמלוגים הקיימת, תואיל נא לקרוא לילד בשמו: 'הגדלת התמלוגים', ולא תתכסה בכסות לא לה", כותבים עורכי הדין. בנוסף, כך נטען, במשטר הפיסקלי בישראל אין תרבות של מסים ייעודיים - ואין מיסוי ייעודי המחמיר פעילויות כלכליות מרכזיות ביחד, תוך אפלייתן לרעה.



דלק דוחה עוד את טיעון הצדק החלוקתי של הוועדה, וטוענת כי אינו רלוונטי בדיון על תמורה שתתקבל עבור שימוש במשאב מסוים - וכי "אין זה לגיטימי שהממשלה תיטול זכויות קיימות של מספר גופים מצומצם ותבצע לגביהם בלבד 'חלוקה מחדש' של 'העושר החברתי'". עוד טוענת דלק, כי אין "לרפא" כשלים לכאורה של המדינה באמצעות הטלת מס ייעודי, תוך התעלמות מן התנאים שעמדו בבסיס חלוקת הרישיון למכירתו.



באשר לביטול הטבת ניכוי האזילה, טוענת דלק כי נועדה לתמרץ את הפעילות בענף מרובה הסיכונים, כאשר צורך זה בתמרוץ שריר וקיים. קבוצת דלק טוענת כי דין חלוקת רישיון חיפוש וקידוח כדין הסכם חתום, ולכן כל שינוי בתנאיו מהווה פגיעה רטרואקטיבית לכאורה בבעליו. זאת, נטען, "כאשר שיקולים של 'כדאיות כלכלית גרידא' (כגישת הוועדה) אינם נחשבים מספקים כדי להצדיק פגיעה בציפיות של הצד הפרטי בעל הרישיון או בעל ההסכם".



לטענת דלק, הוועדה התעלמה מהשפעות שליליות כמו פגיעה באמינות הממשלה והברחת משקיעים זרים. "החלק של הממשלה בתקבולי הגז והנפט אינו צריך לכלול רק את רכיבי ההכנסות הכספיות הישירות הנובעות מהתגליות, אלא גם יש להביא בחשבון את ערכן הכלכלי מבחינה המימד האסטרטגי עבור המדינה ומשק הגז", נטען.



באשר למנגנון ה-r-factor, טוענת דלק כי זה יוצר עיוותים רבים, משום שהוא מבקש "להגן" על רווח נצבר של 50% - אך ללא התחשבות במשך הזמן ובתשואה השנתית, אלא רק בתשואה הכוללת. כמו כן, טוענת דלק כי אין במנגנון המוצע התחשבות בהוצאות פיתוח נוספות לאחר מועד תחילת ההפקה, וכי בהחלתו של המנגנון המוצע על כל מאגר בנפרד, המדינה מטילה לכאורה על המשקיעים סיכון נוסף ומתנערת למעשה מאפשרות קיומם של קידוחים עקרים.