ישראל עדיין רחוקה ממיצוי הפוטנציאל התיירותי

>> בתוך שלל הכותרות המאיימות על תוכניות גרעין אירניות, התחמשות החיזבאללה והכבדת נטל המשכנתאות, אי אפשר שלא לעצור ולהתענג על כותרת חיובית: באחרונה פורסם כי 2010 תהיה שנת שיא בכניסת תיירים לישראל.

על אף התקשורת העוינת בעולם, על אף התדמית של אזור מלחמה, יותר ויותר תיירים, צעירים ולא יהודים, בוחרים לבלות את חופשתם בישראל ולטייל באתריה. אבל בישראל כמו בישראל, אין טוב בלי רע, וחיפש מי שחיפש עילות להשבית את השמחה.



העילה נמצאה בטענות כאילו בתי המלון בישראל אינם ערוכים לקלוט את כמות התיירים הגואה. היו דיווחים על מלונות שקורסים תחת העומס ותיירים שביצעו הזמנות ופניהם הושבו ריקם כאשר הגיעו למלון. הטענות הופנו, בין היתר, למדינה שמקצה שטחים למגורים במקום למלונאות, וכמובן לבתי המלון שלא נערכו כראוי.



אכן, לעתים בתי מלון מקבלים הזמנות במסגרת "אובר-בוקינג" בידיעה שלעתים קרובות קבוצות המזמינות חדרים לכמות מסוימת של אנשים, מתייצבות לא אחת עם מספר קטן משהוזמן. השיטה הזאת מאפשרת הוזלה של עלות החדרים, כי אין צורך לשקלל במחיר את סיכון הביטול. במקרים חריגים ביותר היא מביאה למצב של מחסור בחדרים, גם אם הוזמנו, בעיה שנתפרת תמיד בעזרת גיבוי בין המלונות.



כאשר מפנים טענות אל תשתית התיירות בישראל, יש לשים לב לעובדה שגם אם אוקטובר ונובמבר היו חודשים מצוינים מבחינת כניסת תיירים, הרי שאי אפשר לבנות את התשתית רק על פי חודשי הקיצון, שבהם מגיעים צליינים רבים לישראל. בחודשים אחרים בשנה עובדים המלונות בתפוסה נמוכה הרבה יותר, ולעתים מפסידים כסף רק כדי להפעיל את המלון עד להגעת אותם חודשים שבהם הוא רווחי, ובהם המלון חייב למקסם רווחים.



הבעיות האלה הן בבחינת צרות של עשירים, ולא כדאי להתבשם מהן יותר מדי. גם אם מספרי התיירים בעלייה, דבר מעודד כשלעצמו, הרי שבאופן אבסולוטי הם עדיין מגוחכים יחסית למה שיש לישראל להציע ויחסית למה שמגיע לשכנות שלנו. קפריסין למשל, עם מחצית השטח של ישראל, נהנית מפי עשרה תיירים לתושב לעומת ישראל. גם טורקיה, יוון ומצרים נהנות מזרם גדול יותר של תיירים.



לכן, עם כל הכבוד למגמה, הדרך עדיין ארוכה למיצוי פוטנציאל התיירות הנכנסת לישראל. המפתח לכך הוא קודם כל שיווק הרבה יותר מסיבי ואגרסיבי של ישראל בכלי התקשורת העולמיים. מי שמזפזפ ברשתות השידור הזרות יודע לזמזם תשדירים שמזמינים את התייר העולמי למלזיה, ליוון, לקפריסין, לתאילנד ולשלל אתרים אקזוטיים בעולם. הסיכוי שנתקלתם בתשדיר מזמין לישראל הוא נמוך מאוד.



לצד השיווק הבלתי מספיק, יש עוד בעיה שמקשה על צמיחת ענף התיירות באופן שיאפשר למצות את הפוטנציאל שלו: הביורוקרטיה הישראלית. יזם שרוצה להקים מלון חדש צריך לעבור בין עשרות פקידים ברשויות שונות ומשונות, ותוכניותיו עלולות להיות מעוכבות שנים.



מי שרוצה לראות צמיחה בענף התיירות - חייב לטפל גם בסוגיה זו ולאפשר צמיחה מהירה של מלונות נוספים.



הכותבת היא מנכ"לית רשת המלונות פרימה