זאב הולצמן
"2011 תקבע את עתיד ההון סיכון בישראל"
>> זאב הולצמן, שותף מייסד בקרן ההון סיכון גיזה, נחשב לסמן הימני של התעשייה. מנהל שמחזיק בדעות שיש כאלה שיאמרו שהן פסימיות מדי ואחרים יציינו שהן די ריאליסטיות.
הולצמן טוען כי המגמות המשתקפות בהון סיכון הישראלי די דומות לאלה שמתרחשות באופן גלובלי. קשה יותר לקרן הון סיכון לגייס כסף באקלים הכלכלי הנוכחי ולכן חלה ירידה בהשקעות seed. "האתגר הגדול של ישראל יהיה לשמור על רמה מכובדת של פעילות. שחברות סטארט-אפ ימשיכו להיוולד. 2011 תהיה שנה מכרעה שתקבע את עתיד הון סיכון בישראל.
"היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ יסתכם ב-2010 ב-1.2 מיליארד דולר, 30% מכך יגיע מקרנות הון סיכון ישראליות", אומר הולצמן. "מצד שני אף קרן הון סיכון לא גייסה קרן חדשה מאז ספטמבר 2008, כך שהבאר מתייבשת. אם לא נראה קרן ישראלית שתגייס ב-2011 יהיה מחסור קריטי בהון להשקעה בחברות היי-טק".
לטענת הולצמן, אחת הבעיות החמורות היא היעדר השקעות seed (השקעות בחברות בתחילת דרכן). "השקעות ה-seed בשני הרבעונים הראשונים של 2010 הסתכמו ב-1% מסך כל ההשקעות לעומת 5%-8% בשנים קודמות. קרנות הון סיכון נמנעות מלבצע השקעות seed. התוצאה תהיה שפחות חברות חדשות יוקמו למרות שיזמים מנוסים וסדרתיים יצליחו להתאים את עצמם ויגייסו כסף".
הולצמן מחמיא לצעדים שנקט השנה משרד האוצר שנועדו לעודד אנג'לים ומשקיעים מוסדיים להיכנס להשקעות בהיי-טק אולם מאמין שזה עדיין לא מספיק. "הממשלה תצטרך להמשיך ולתמוך ולהיות פעילה בעידוד השקעות בהיי-טק הישראלי".
הולצמן טוען שהקרנות הישראליות ימשיכו להשקיע באסיה: "הטרנד הזה יתחזק בשנה הבאה, כך גם הצפי הוא שיותר חברות סטארט-אפ ישראליות יתמקדו השוק הסיני".
רמי קליש
"הכסף חסר לחברות בשלבים מתקדמים"
>> רמי קליש, שותף מייסד בקרן הון סיכון פיטנגו, מעט יותר אופטימי מהולצמן. "2010 היתה שנה לא רעה לתעשיית ההון סיכון הישראלית, הן בהיבט של השקעות בחברות חדשות והשקעות המשך והן בהיבט של אקזיטים. אני מאמין ש-2011 תמשיך את המומנטום.
"מבחינת סכומי הכסף שעומדים לרשות התעשייה וקרנות הון סיכון הייתי אומר שהמצב לא רע. הקרנות הופכות להיות יותר סלקטיביות בהשקעות בחברות צעירות. אנחנו בפיטנגו נבצע ב-2010 שמונה השקעות. זה די דומה לקצב השקעות שהיו לנו ב-2009. אנחנו עשרה שותפים ומבצעים שמונה עד עשר השקעות לשנה".
בעוד הולצמן מאמין שקרנות הון סיכון מוותרות על שלב ה-seed, קליש מאמין שחסר בתעשיית הון סיכון הישראלית כסף לשלבים מאוחרים. "אם חסר כסף אז זה בחברות שנמצאות בשלבים מתקדמים. חברות כאלה, שהיו בעבר יוצאות להנפקה בשלבים יותר מוקדמים, צריכות כיום לחכות עד שיבשילו כדי להנפיק. הן מחפשות לממן את שלב הגדילה ואלה סכומים שחסרים בתעשיית ההון סיכון הישראלית".
קליש אופטימי: "אני מקווה שיותר קרנות הון סיכון ישראליות יגייסו כסף ב-2011 ויש תנועה ערה של קרנות זרות שמשקיעות בחברות ישראליות. הדבר הכי חשוב שהתעשייה צריכה ב-2011 זה שקט, שהיא תוכל לעבוד כי הבסיס שלה מאוד בריא. ישראל הוכיחה למשקיעים בעולם שהיא מקום מכובד בחדשנות וביצירת טכנולוגיה. גם האקזיטים יגיעו. אני רק מקווה שהמשברים הכלכליים לא ימשיכו".
יש מקום לקרן הון סיכון גדולה כמו פיטנגו או שתעשיית ההון סיכון מתכנסת למספר קטן של קרנות בהיקפים של 100-200 מיליון דולר?
"בעיני הגודל מהווה יתרון כי הוא מאפשר לעשות השקעות שקרנות אחרות לא יכולות לבצע. להשקיע בסקטורים שונים ובשלבי השקעה שונים שונות היא דבר טוב בהשקעות הון סיכון. אתה מבזר את הסיכון כדי לייצר תשואות טובות לטווח ארוך".
אבי זאבי
"חזרה למצב נורמלי חדש"
>> אבי זאבי, שותף ומייסד קרן הון סיכון כרמל ונצ'רס, אופטימי כמו קליש. "ברמת המאקרו, הכלכלה העולמית השתפרה מאוד ב-2010. זה מורגש היטב בביצועים של החברות. יש היענות טובה לטכנולוגיות שהן מפתחות. אנחנו רואים בתיקי ההשקעות של החברות שהן יצאו יפה מאוד מהמשבר של 2008 ו-2009.
"לגבי תעשיית ההון סיכון אני חושב שהמצב כעת מוגדר כ'חזרה למצב נורמלי חדש'. קצב ההשקעות מתייצב על מיליארד ורבע-מיליארד וחצי דולר לשנה. קצב שמתאים לישראל. אנחנו עוברים הליך קונסולידציה בכמות הקרנות אבל הקרנות שיישארו יהיו חזקות יותר. קרנות שמוסיפות ערך ליזמים שבהם הן משקיעות".
בניגוד לקליש, זאבי מאמין שיותר גופי השקעה הממוקדים בחברות בשלות, נכנסים למשחק. "פורטיסימו, ויולה וגופים נוספים נכנסים להשקעה בחברות טכנולוגיה ישראליות שמוכרות בעשרות מיליוני דולרים. זה דבר בריא לתעשייה".
תופעה נוספת שזאבי מאבחן לגבי 2010 היא הקמת חברות סטארט-אפ על ידי יזמים ותיקים שכבר מכרו חברה אחת בעבר. "אלה יזמי דור שני ושלישי שמקימים חברות חדשות. יש להם שקט נפשי. הם עשו כבר אקזיט. הם שילמו כבר את המשכנתא. יש להם אפשרות להקים הפעם חברה גדולה שתשפיע על העולם. במקביל אנחנו ממשיכים לבנות חברות גדולות. רד בנד, אופטיר, שונרא, כולן חברות שמוכרות בעשרות מיליוני דולרים".
מה לגבי 2011?
"אין לי ספק שתעשיית ההון סיכון לא סיפקה את התוצאה בעשור האחרון. היא עברה שני משברים ומה שקורה כעת הוא הישרדות החזקים. יש מספיק קרנות בישראל והחברות שממומנות כיום הן אמיתיות ובעלות ביצועים מרשימים. התוכנית של האוצר לשילוב המוסדיים חשובה וטובה ואני מאמין שהיא תספק להם את הדחיפה לכניסה להשקעות בהיי-טק הישראלי".
שחר ארז
"שנת בציר טובה"
>> ארז שחר, שותף בקרן הון סיכון אוורגרין, חושב שאחת הבעיות של 2010 היא שלא מספיק קרנות הון סיכון יצאו לגייס כסף. "זה ישפיע על השוק כי יהיה פחות כסף פנוי להשקעה. לא נרגיש את זה מיד אלא בעוד כמה שנים. השוק הישראלי צריך לחזור לרמות הגיוס קודמות", מזהיר שחר. "אם לא נראה ב-2011 ו-2012 גיוסים של קרנות הון סיכון, תעשיית ההון סיכון תהיה בבעיה".
לדבריו, ב-2010 נוצרו הזדמנויות השקעה מעניינות בחברות חדשות. "אני מאמין ש-2010 תהיה אחת משנות הבציר הטובות. ביצענו השנה שש השקעות חדשות ועוד לא סיימנו. איכות ההשקעות של החברות עלתה".
התחזיות של בכירי הענף
TheMarker
15.12.2010 / 7:01