"הנפגעים משביתת הפרקליטים הם דווקא הלקוחות הפרטיים ולא המדינה"

נזקי שביתת הפרקליטים, שהתחילה לפני חודש, לא הותירו את ראשי מערכת המשפט אדישים. בתחילת החודש הביעה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, את תסכולה מהשביתה ואמרה כי "בתי המשפט והשופטים עומדים חסרי אונים נוכח המצב".



לדבריה, "השביתה גורמת נזק עצום למערכת בתי המשפט ולציבור. מהרגע שבו פרצה השביתה, מתנהלת מערכת בתי המשפט באופן בלתי אפשרי, ללא אפשרות לקיים דיונים בתיקים רבים שמועד הדיון בהם נקבע זמן רב מראש". פרקליטי המדינה שובתים מכיוון שהמשא ומתן בינם לבין משרד האוצר נקלע למבוי סתום בנוגע לדרישתם לתוספת שכר של 24.5%, בדומה לתוספת שקיבלו הרופאים לפני שנתיים במסגרת פסק בוררות.



עורכות הדין של וינרוט מודאגות מנזקי השביתה



כיצד משפיעה השביתה על עבודתם והתנהלותם היומיומית של עורכי הדין הפרטיים, שעומדים בצד השני של המתרס ומנהלים מול המדינה תיקי צווארון לבן או תיקים כלכליים מורכבים? בתחום עבירות הצווארון הלבן, מנסים עורכי הדין לנצל את יתרונות השביתה ואת הזמן הפנוי שהתפנה בעקבות הדיונים שהתבטלו.







עו"ד איריס ניב-סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגת בין השאר את עו"ד יעקב וינרוט במשפט השוחד שבו הוא מואשם יחד עם פקיד השומה שוקי ויטה, מספרת: "אנחנו מנצלים את הזמן שהתפנה מדיונים לטובת השלמת הכנות לקראת ניהול התיקים". למרות ניצול הזמן, ניב-סבאג מודאגת מנזקי השביתה המצטברים והולכים. לדבריה, דיונים רבים בתיקים אותם מייצג המשרד בוטלו. שמיעת הראיות בתיק וינרוט, שנוהלה באופן אינטנסיבי ביותר עד לפרוץ השביתה, והיתה אמורה להסתיים אלמלא השביתה, הוקפאה. גם תיק אולמרט המנוהל על ידי שותפתה, עו"ד נוית נגב, המייצגת את ראש הממשלה לשעבר בפרשת ראשונטורס, נתקע. לדבריה, התיק התנהל באינטנסיביות רבה מאוד עד לתחילת השביתה וכעת נעצר במהלך החקירה הנגדית של רייצ'ל ריסבי-רז, אחת העדות המשמעותיות בתיק.



בנוסף, השביתה משפיעה גם על תיקים שהיא מנהלת מול המדינה אך עדיין לא הגיעו לבית המשפט. "יש עצירה של ההידברות מול אנשי הפרקליטות", היא מסבירה. "השביתה גורמת להתמשכות ההליכים ויצרה מבחינתנו סיטואציה קשה מאוד ברמה האישית. לדוגמה, יש לנו לקוח שנמצא במהלך עדות ראשית שנקטעה בעיצומה. חקירה, מן הסתם, זה דבר שנאשם רוצה לסיים כבר ובמהלכה הוא שרוי במתח עצום. עדותו אמנם נקטעה בעקבות השביתה, אך המתח שהוא שרוי בו לא נקטע".



עו"ד ז'ק חן, המתמחה בתיקי צווארון לבן ומייצג בין היתר את עד התביעה נגד אהוד אולמרט בפרשת מעטפות הכסף, מוריס טלנסקי, מתאר סיטואציה דומה: "הנזק העיקרי שנגרם משביתת הפרקליטים הוא עינוי הדין לנאשמים, שבתיקי צווארון לבן נאלצים להמשיך בשגרת חייהם בצל האישום הפלילי ועכשיו כתוצאה מהשביתה נגזר עליהם להמשיך ולשאת בנטל זה לתקופה ארוכה נוספת".



באשר לעבודתו היומיומית, אומר חן כי: "אני מנצל את החופש כדי להכין תיקים".



חן מתאר מבוכה בכל מה שקשור לתוכנית העבודה של בית המשפט לאחר סיום השביתה. יומן בית המשפט נקבע לעתים יותר משנה מראש, אך ביטול הדיונים ידרוש קביעת מועדים חלופיים. מצב זה לדבריו יוצר אי ודאות ובלבול בקרב עורכי הדין וידרוש היערכות מחדש של כל הגורמים שהכינו כבר תוכניות עבודה - החל מבתי המשפט, דרך מערכות כמו שירות בתי הסוהר, קציני מבחן וכלה בסניגורים הפרטיים. עם זאת, חן אינו חושש מצוואר בקבוק שייווצר לאחר סיום השביתה, שכן לדבריו: "מי שמייצר את התיקים זו הפרקליטות והיא ממילא שובתת ולכן הכל רק יידחה לפרק זמן ארוך יותר".



עו"ד איתן מעוז ממשרד זליגמן, המייצג בין השאר בתיקי צווארון לבן ובהם בפרשת פסגות ופרשת המינויים ברשות המסים, מסכים כי השביתה מעכבת את הטיפול בתיקים רבים. "הדיאלוג עם הפרקליטות לא קיים, אין שיחות על הסדרי טיעון או שיחות לגבי עדים שצריכים או לא צריכים להגיע לדיונים, הדברים נתקעים. אני לא יודע איך יתמודדו בפרקליטות עם כל העומס שייווצר אחרי השביתה", הוא מוסיף. לדבריו, בתום השביתה יצטרכו להוסיף עוד תאריכי דיונים כדי להתגבר על העיכובים שנוצרו, והעומס יכה בכולם.



עם זאת, מעוז רואה גם את הצד החיובי של השביתה: "לנאשמים זה גורם קורת רוח. הערבויות שנאשמים הפקידו פוקעות ואין מי שיחדש אותן, ערעורים לא מוגשים, דיונים נדחים ויש נאשמים שהדחייה בהחלט לא מזיקה להם". מעוז מסביר כי בתיקי חקירה רבים, בעיקר בעבירות שוחד וצווארון לבן, פוקעות הערבויות שנתנו החשודים כדי להבטיח את התייצבותם להליכים ולחקירות ולדבריו, למדינה יהיה קשה לחדש אותן: "אחרי שצו עיכוב יציאה לדוגמה פקע ובמשך שבועיים החשוד עדיין התייצב להליכים ולא ברח מישראל, החשש של המדינה מבריחה של החשוד מתבטל. במקרים אלה, הסיכוי שבית המשפט ייעתר לבקשות מחודשות של המדינה להפקדת ערבויות אינו גבוה".



במשרד עורכי הדין דולן-דמארי-מתיתיהו, שמטפל בתיקים פליליים ואזרחיים מול המדינה, לא מתרגשים מהשביתה יותר מדי. לדברי עו"ד דרור מתיתיהו, רוב התיקים הפליליים של המשרד נמצאים כיום בשלבי חקירה או מחכים להחלטת פרקליטות ולכן הדברים תקועים. עם זאת, לדבריו, "גם בלי השביתה גלגלי הצדק נעים מאוד לאט, אז עדיין לא מרגישים את השביתה". הוא מציין לחיוב את זמינות הפרקליטים לשיחות לא רשמיות בתיקים, אבל מוסיף: "גם אם אנחנו מגיעים להסדר בתיק מסוים אין מי שיאשר אותו בבית המשפט ולכן הדברים מתעכבים".



"לא נגרם אסון ללוח הזמנים שלנו"



גם עורכי הדין שמתנהלים מול המדינה בתיקים אזרחיים-כלכליים, מתחילים להרגיש את אותות השביתה, אך ברמה מופחתת. עו"ד בעז פייל ממשרד יגאל ארנון מסביר כי מרבית התיקים האזרחיים בהם המדינה היא צד נעצרו: "הפרקליטים אינם מתייצבים, או במקרה הנפוץ יותר - אינם מגישים לבית המשפט מסמכים שונים כמו תגובות, תצהירים וכדומה, אך בית המשפט מיוזמתו מעכב את התקדמות התיק עד לסיום השביתה ואינו נותן החלטות נגד המדינה".



עבור לוח הזמנים האישי של עורכי הדין הליטיגטורים (המופיעים בבתי משפט), הוא מסביר, אין שינוי משמעותי. לרוב הדיונים אינם מתבטלים מראש, אלא נדחים רק לאחר שבבית המשפט עצמו מתברר שהפרקליט לא הופיע לדיון: "אין ספק שיש בכך הכבדה ופגיעה של ממש בלקוחות, משום שעורך הדין המופיע בתיק מתכונן לתיק כרגיל, ונדרש להתייצב בבית המשפט". פייל מביא כדוגמה ערעור שבו הוא מטפל על פסק דין של בית משפט לעניינים מינהליים, שמחכה לדיון בבית המשפט העליון בנושא של ביטול זכייה במכרז. לדבריו, למרות שמדובר בבקשה לסעד זמני ודחוף, המדינה לא הגישה תגובה לבקשה ובית המשפט העליון עיכב את מתן ההחלטה בבקשתו. לדבריו, רק לאחר שהוא הגיש מטעם המערערים בקשה נוספת לצו זמני, הסכים העליון לתת צו זמני למשך 14 יום מיום סיום שביתת הפרקליטים.



לדבריו, כשבית המשפט נמנע מלהכריע בבקשות לסעדים זמניים בגלל היעדר תגובה מצד המדינה, זה גורם נזק ישיר ללקוח. "בכלל, ניתן לומר שבאופן אבסורדי מי שנפגעים משביתת הפרקליטים הם דווקא הלקוחות והצדדים שכנגד מול המדינה בתיקים האזרחיים, ולא המדינה", אומר פייל ומסביר: "כמעט בכל המקרים, השופטים אינם מקבלים הכרעות לחובת המדינה, הם נמנעים מהכרעה או דוחים את הדיון. אין ספק שהדבר פוגע מאוד בלקוחות וקשה מאוד להסביר להם את זה".



עו"ד יוסי כהן, שמשרדו מתעסק בתביעות רבות נגד המדינה, מסכים כי בתי המשפט מתחשבים במדינה ואינם נותנים פסקי דין נגדה, אלא דוחים את הדיונים בתקווה שהשביתה תסתיים. כהן אומר כי "השופטים מבינים את המצוקה שבה נמצאת המדינה ונמנעים מקבלת החלטות שיעמיסו על הקופה הציבורית חיובים כספיים הנובעים כתוצאה מהשביתה, אבל מי שיישא בתוצאות זה הציבור". לדברי כהן, "השביתה פוגעת בשירות שאני נותן ללקוח, כי הוא רוצה לראות את התיק מתקדם ואני נאלץ להגיד לו שיש שביתה ואין ביכולתי לעשות מאום. לקוחות שהגישו תביעות מוצאים עצמם עומדים מולת שוקת שבורה, מתרגזים על כך שהתיק תקוע ולי אין מענה לכך".



עו"ד יואב הירש ממשרד אגמון ושות', שמטפל בתיקים כדוגמת עתירות מינהליות מול המדינה, ומול גופים כמו מינהל מקרקעי ישראל ורשות המסים, נשמע פחות מודאג מהשביתה: "אנחנו לא מתעסקים בדיני נפשות, אלא בתיקים אזרחיים כך שההשפעה היא פחות דרמטית", אומר הירש. "מבחינת חיי השגרה היומיומיים שלנו, גם ללא השביתה איננו רצים לבתי משפט כל יום מול המדינה ולכן זה לא שיבש את לוח הזמנים שלנו. אלה דיונים שנקבעים מעת לעת ואינם יומיומיים, כך שלא נגרם אסון ללוח הזמנים שלנו".



עם זאת, הוא מספר כי "במקרה אחד היינו אמורים להיפגש לצורך הגעה להסדר פשרה בתביעה שהמדינה היא צד בה, השביתה עצרה את העניין ובינתיים התובעים משמיעים קולות של תרעומת על כך שהעניין נסחב".



"מבקשים לקבל החלטה גם בהיעדר תגובה"



עו"ד יוסי בנקל, שמייצג את המדינה בתיקים אזרחיים ואף מייצג מול המדינה בתיקים כאלה, אינו מרגיש לעת עתה את השפעת השביתה על התיקים בהם הוא מטפל. לדבריו, "אמנם יש כמה תיקים שבהם המדינה לא עמדה בהגשות תגובה, אבל במקרים בהם אין פגיעה באינטרס הלקוח איננו מבקשים מבית המשפט לעשות מעשה. במקרים שבהם יש פגיעה באינטרס הלקוח וכשהלקוח עומד על זה אנחנו מבקשים מבית המשפט לקבל החלטה גם בהיעדר תגובה מטעם המדינה".



עו"ד ניר סברוב, שותף במשרד שניצר, דוטליב, סאמט ושות', העוסק בתחום הליטיגציה המסחרית ומייצג בכמה תיקים רחבי היקף מול המדינה, אומר כי "ברור שהשביתה לא מאפשרת לקדם תיקים כלכליים, אבל כרגע הפגיעה היא נסבלת. לא מדובר בהליכים פליליים, שם הפגיעה היא יותר מהותית. מצד שני, אם השביתה תימשך והנזק יתעצם - אין ספק שנצטרך לשקול איך לקדם את התיקים מבחינת בית משפט. יהיה דדליין שבו ננקוט בצעד חד-צדדי".