דיירי כפר הדייגים על גדות הירקון יפנו את השטח לטובת עיריית תל אביב תמורת 1-2 מיליון דולר

שבע שנות סכסוך משפטי בין עיריית תל אביב לבין דיירי כפר הדייגים בנמל תל אביב מגיעות לסיום: הצדדים הגיעו לפשרה לפיה יפנו הדייגים את הכפר השוכן על גדות הירקון בתוך 90 יום, תמורת פיצוי שינוע בין 1-2 מיליון דולר שתשלם עיריית תל אביב. כך קבע שופט בית משפט השלום בת"א, חיים טובי.




בשנת 2003 הגישה עיריית תל אביב תביעה כנגד ראובן מזרחי לפינוי כפר הדייגים השוכן על גדות הירקון בסמוך לתחנת הכח רידינג. בהמשך דרשה העירייה מהנתבעים נוסף על סילוקם גם דמי שימוש בסך 2.5 מיליון שקל. לתביעה נוספו 10 פולשים אחרים בנוסף למזרחי, וזאת לאחר שמזרחי טען כי הוא אינו המחזיק היחיד במקרקעין וכי בחלק מהצריפים שבמקום משתמשים בני משפחתו וחברים של אחיו ז"ל, אלי הדייג.



בכתב ההגנה טענו מזרחי והנתבעים האחרים, חלקם בני משפחתו, להתיישנות התביעה וכן להיותם דיירים מוגנים מתוקף השנים הרבות שהם מחזיקים בקרקע, וכיוון שהשקיעו במקום והשביחו אותו.



כפר הדייגים הוקם לפני 150 שנה על ידי פלסטינים מיפו שנטשו אותו וב-1948 נותר שמואל מזרחי במקום. אלי, בנו הבכור של שמואל, הפך לדמות מיתולוגית בקרב דייגי העיר, וב-1957 פתח בכפר את מסעדת "נווה הדייג", בה התקיימו ערבי נגינה ושירה. בחורף 1971 טבע אלי למוות והמסעדה עברה לניהולו של ראובן, בנו השני של שמואל, והנתבע העיקרי במסגרת תביעת הפינוי. כפר הדייגים תועד בסרט "בלוז לחופש הגדול", המתאר חבורת צעירים טרם גיוסם בתל אביב של 1970.



העירייה, באמצעות עו"ד אילן שרקון, טענה כי ראובן מזרחי והאחרים הם מסיגי גבול ומחזיקים בשטח שגודלו 5 דונם שלא כדין, וזאת בהסתמך על העובדה שהקרקע עליה בנוי כפר הדייגים היתה רשומה בבעלות פרטית של אנשים אחרים עוד משנות ה-40 של המאה ה-20, ובשנות ה-80 הפקיעה אותה העירייה לצרכים עירוניים, ואף שילמה פיצויים מלאים לאותם בעלים פרטיים. הפקעה זו, נטען, בוצעה כחלק מתוכניות העירייה להקמת טיילת רידינג, שאמורה להגיעה עד חוף תל-ברוך, ובמטרה להשלים את טיילת החוף בתחום ת"א-יפו, ופתיחתה לציבור הרחב.



עוד טענה עיריית ת"א, כי בניגוד לגרסת משפחת מזרחי על כך שכפר הדייגים מצוי במקום עשרות רבות של שנים, מהמסמכים שהיו בידי העירייה עלה שהכפר נבנה למעשה רק בשנות ה-60 או תחילת שנות ה-70 על ידי אלי הדייג, אשר פלש לחלק מהשטח, או קנה חלק מהשטח מחסרי זכויות אחרים שהחזיקו בו לפניו.



כאמור, לאחר מספר רב של דיונים קבע השופט טובי בפסק דין, כי השטח יפונה בהסכמה ויושב לעירייה בתוך 90 יום.