ועדת העבודה והרווחה שינתה את מסלול העלאת גיל הפרישה בצה"ל

לפיה החלטתה של ועדת העבודה, שעוגנה במסגרת חוק ההסדרים במשק, משרתי הקבע שנולדו בין 1971 ל-1978 ופוטרו מהצבא יהיו זכאים לפנסיה בגיל מוקדם יותר מכפי שהוסכם בין הצבא לבין האוצר. לפי החלטת הועדה חיילים לוחמים יקבלו את הפנסיה מגיל 42 כפי שהציעו האוצר והצבא. אולם, במקרה של פיטורין, מי שנולד בשנת 1972 יהיה זכאי לפנסיה בגיל 43 במקום 45 כפי שדרש האוצר.



הוועדה גם קבעה כי במקרה של פיטורין, חיילים המשרתים במקצועות נדרשים ונולדו בשנת 1973 יהיו זכאים לפנסיה בגיל 44, לעומת 45 וארבעה חודשים כפי שהסכימו האוצר והצבא. הוועדה אף אימצה את ההסכמות בין האוצר לצבא, שלפיהן במקרה של פיטורין חייל המשרת במקצוע נדרש ונולד בשנת 1974 יהיה זכאי לפנסיה בגיל 45 לעומת 45 ושמונה חודשים. הסכמה נוספת בין האוצר לצבא שאושרה על ידי הוועדה קובעת כי במקרים של פרישה מרצון משירות קבע לאחר 25 שנות שרות החליטה הוועדה כי חיילים לוחמים ותומכי לחימה יהיו זכאים לפנסיה בגיל 50. עוד קבעה הוועדה שחיילים תומכי לחימה שנולדו בשנים 1974 ואילך יהיו זכאים לפנסיה בגיל 45.



יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ (ליכוד) שהוביל את השינוי במסלול הפרישה, הסביר כי עשה כן לאחר שגילאי הפרישה שעליהם סוכם בין צה"ל לאוצר הרעו מדי את תנאיהם של פורשי הקבע. לפי הצעת החוק המקורית גיל הפרישה מצה"ל יעלה בהדרגה. עוד קובעת הצעת החוק כי משרתי קבע יתוגמלו ויתומרצו עקב העלאת גילאי הפרישה. על שר הביטחון ושר האוצר לדווח לוועדת העבודה מדי שלושה חודשים על התקדמות בקביעת הטבות ותמריצים אלה.



לוועדה הוסבר כי החוק ישפיע על תהליכי הפרישה החל מעוד שלוש שנים, עת פרישתם של ילידי שנת 1972 תידחה בשנה.