67% מהציבור: "הריכוזיות במשק מגבירה את הפערים בחברה"

>> רוב הציבור סבור כי השליטה של כמה משפחות בחלקים ניכרים מהמשק מיטיבה עמן, מגדילה את הפערים בחברה ומזיקה לדמוקרטיה - כך עולה מסקר שערכה המכללה האקדמית תל אביב-יפו באמצעות חברת גיאוקרטוגרפיה. הסקר נערך בשבוע הראשון של דצמבר 2010 בהשתתפות 500 איש, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל.



לפי הסקר, 64% מהציבור סבורים שהמשק ריכוזי, 67% מהציבור מאמינים כי הריכוזיות הקיימת כיום במשק תורמת להגדלת הפערים בחברה הישראלית ו-60% מאמינים כי הריכוזיות משפיעה לרעה על הפוליטיקאים בישראל ועל קבלת ההחלטות שלהם. 39% סבורים שהריכוזיות משפיעה לרעה עליהם כפרטים, מהם 15% מאוד לרעה. 58% תומכים בצמצום הריכוזיות במשק. הריכוזיות הוגדרה בסקר כמצב שבו מספר מצומצם של משפחות, קבוצות או אנשי עסקים שולטים על חלקים גדולים מהעסקים ומהחברות במשק.

מניתוח ממצאי הסקר עולה כי חלקים גדולים בציבור מבינים כי השליטה המוגדרת כריכוזיות במשק אינה מובילה רק לשחיתות ולקבלת טובות הנאה בין פוליטיקאים לאילי הון, אלא תורמת למתן יתרונות לאילי הון, שצוברים באמצעותה יותר הון וכוח על חשבון הציבור ועל חשבון המתחרים הקטנים יותר, ובכך פוגעת בדמוקרטיה ובתחרות. התחרות, כידוע, היא הכלי המיידי להורדת מחירים וככל שהיא מצומצמת, הציבור משלם מחיר גבוה יותר.



בעקבות לחץ ציבורי הקים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועדה לבחינת הריכוזיות במשק בראשות מנכ"ל משרדו, אייל גבאי, ומנכ"ל משרד האוצר, חיים שני. הוועדה, בהשתתפות רגולטורים במשק, קיימה שתי ישיבות ומתמקדת עתה במיפוי הריכוזיות ובבחינת השפעתה. בהמשך היא צפויה להמליץ על צעדים לצמצום הריכוזיות.



ממצאים נוספים בסקר: 74% סבורים כי ככל שהמשק ריכוזי יותר גובר הקשר בין בעלי ההון לאנשי השלטון. ואולם, העובדה שהמשק ריכוזי אינה מתקבלת בשלילה מוחלטת אצל כל המשיבים. 40% מצאו בה יתרונות, ואילו 60% לא ידעו לציין יתרון אחד שלה. 15% ציינו שהיתרון בריכוזיות הוא שחברות גדולות וחזקות מנהלות את המשק, והדבר תורם ליציבות ומונע נפילות של חברות. 14% ציינו שאנשי עסקים חזקים עומדים בראש החברות ומנהלים את המשק. 14% סבורים שהריכוזיות יוצרת יתרון לגודל ומאפשרת לחברות להוריד מחירים, ובכך היא תורמת לשכבות החלשות ולהקטנת ההוצאות.



לעומת הרוב שלא ידע לציין יתרונות בריכוזיות, 75% מהמשיבים מנו חסרונות בריכוזיות במשק, אם כי לא ניכר חיסרון בולט משמעותית. 25% ציינו, כי החיסרון הוא העדר תחרות אמיתית. 24% ציינו שרק העשירים ובעלי ההון מרויחים ממשק ריכוזי. 21% ציינו שהריכוזיות פוגעת בשכבות החלשות. 19% אמרו, שהריכוזיות יוצרת חוסר שוויון.



בתשובה לשאלה, האם הריכוזיות משפיעה לטובה או לרעה על פוליטיקאים בישראל ועל קבלת ההחלטות שלהם, ענו 60% כי היא משפיעה לרעה, מחציתם ציינו שהשפעתה מאוד לרעה. 14% ציינו כי היא משפיעה לטובה, מהם 6% מאוד לטובה. בתשובה לשאלה באיזו מידה אתה מסכים למשפט כי ככל שעולה הריכוזיות מתחזק הקשר בין בעלי ההון ואנשי השלטון - ענו 74% כי הם מאוד מסכימים, מהם 55% מאוד מסכימים. 11% ציינו כי אינם מסכימים, ו-16% ציינו כי אינם יודעים.



את הסקר יזמה ד"ר שלומית זוטא, ראש חטיבת שוק ההון בבית הספר לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל אביב-יפו. "מהסקר עולה כי על אף שלציבור ברור שהריכוזיות היא רעה יותר מטובה, קיים בלבול בתפיסת הציבור את מושג הריכוזיות במשק", אמרה זוטא. "אפשר לדבר על ריכוזיות ענפית שמשמעותה נוכחות חברות ספורות בענף מסוים, דבר המוביל לתחרות מצומצמת ומטופל על ידי הממונה על ידי ההגבלים העסקיים. אפשר לדבר גם על ריכוזיות במשק, שמשמעותה היא כי אנשים מועטים מחזיקים בחלק ניכר מן הנכסים בכלכלה. הציבור כורך שני מושגים אלה יחד, דבר שאינו בהכרח נכון. כדי לקיים דיון משמעותי בנושא יש לחדד את ההבחנה בין שני המושגים".