שת"פ פלסטיני-ישראלי-איטלקי מגבש פיתרון לזיהום מי התהום ברשות בעלות של 400 מיליון יורו

2 מיליון פלסטינים ברשות מייצרים מדי שנה 150 מיליון מ"ק מי ביוב גולמיים. רק 22.5 מיליון מ"ק ממים אלה נאספים ומטוהרים במכוני טיהור. כל היתר נאגרים ב"בורות ספיגה" פרימיטיביים המכונים "ג'ורות" בנפח של 15-12 מ"ק, שנחפרו במהלך הדורות בחצרות הבתים בכפרים ובערים, כפי שהיה מקובל בעבר גם בסקטור היהודי בארץ.



בדרך כלל כשבורות הספיגה מתמלאים, מזמינה המשפחה, או הרשות המקומית, מיכליות (ביוביות) השואבות את מי הביוב מהבורות ושופכות אותו לוואדיות הסמוכים והוא זורם לים המלח או לים התיכון כשרובו נספג בקרקע הוואדי ומזהם את מי התהום בשטחי הרשות ובישראל. מדובר בביוב גולמי העלול להכיל גורמים פתוגניים (מעוררי מחלות) שחלקם עלולים להיות קשים ומסוכנים. בקרב הגורמים הפתוגניים נמצאו ריכוזים גבוהים של אמבות, חיידקי צהבת מסוג a, פרזיטים שונים המתרכזים במעיים וגורמי מחלות אחרות.



חלק מבורות הספיגה בישובי הרשות מצופים מבפנים בבטון, כדי למנוע חלחול הביוב למי התהום, אך רובם אינם מצופה והביוב מחלחל ישר למי התהום לא רק בוואדיות אלא גם בתוך הערים והכפרים.



היועץ הסביבתי אברהם ישראלי, מספר כי בעת שביקר לאחרונה בעיירה הפלסטינית עוג'ה בבקעת הירדן על כביש ירושלים בית שאן, סיפר לו בעל המסעדה בישוב, מסעדה הממוקמת בביתו הפרטי, כי מזה 7 שנים לא היה צורך לשאוב את הביוב מבור הספיגה, מפני שהביוב חלחל לקרקע ו"הבעיה נפתרה".



ישראלי, שביקר בעיירה הפלסטינית במסגרת שת"פ פלסטיני-ישראלי-איטלקי, שהוקם לאחרונה ונועד לפתור את בעיית הביוב ברשות אמר כי "את חומר הנפץ המסוכן הזה יש לנטרל ומהר ככל האפשר".



היוזמה לשת"פ שעשוי לפתור לפחות חלק מהבעיה המטרידה, הגיע ממרכז הסחר האיטלקי, שראשיו רואים בו פתח מצוין לחברות עסקיות איטלקיות לחדור לאזור ולמכור מאות ק"מ של צנרת מתכת ובטון, משאבות ביוב ומיכון וציוד אחר הנחוצים לאיסוף הביוב, הקמת מכוני הטיהור ולהזרמת הביוב המטוהר (קולחין) להשקיית השטחים החקלאיים בכפרי הרשות.



ישראלי מספר כי בסדנה בנושא שנערכה במהלך השבוע האחרון בקיבוץ קטורה שבערבה, בו ממוקם מכון המחקר ערבה, הקשור לאוניברסיטת הנגב בבאר שבע, מכון שהעניק את חסותו לשת"פ, הוחלט על הקמת פיילוט ראשון בעיירה עוג'ה.



בישוב החקלאי ברובו כ-5,000 נפש "המייצרים" כ-350 מ"ק מי ביוב ליום. זו כמות לא גדולה שניתן לטהר אותה במתקן טיהור קטן ולמשימה נבחרה הטכנולוגיה שפיתחה חברת מפל אנרגיה, לפיה לא נדרשים למתקן משאבות ומערבלים הצורכים כמויות גדולות של אנרגיה כמקובל במכוני טיהור מקובלים. פעולת חמצון מי הביוב, המהווה את שלב טיהור העיקרי, נעשית באמצעות מפוחי אויר גדולים הצפים על פני שכבת מי הביוב ומחדירים אוויר לשכבות התחתונות. על פי נתוני החברה החיסכון באנרגיה שמושג בשיטה זו עשוי להגיע ל-70% בהשוואה לאנרגיה הדרושה להפעלת מכוני טיהור מקובלים.



ההשקעה בהקמת המכון נאמדת ב-150-200 אלף דולר וההשקעה בהקמת מערך איסוף השפכים מהתושבים ב-1.5-2 מיליון דולר. זהו הסכום שיש לגייס לפיילוט בעוג'ה. האיטלקים התחייבו להשיג את המימון באמצעות תרומות או הלוואות ממדינות האיחוד האירופי התורמות לרשות. אלה שזהו רק הכסף הקטן. ההשקעה בפיתרון כולל של בעיית הביוב הלא מטופל ברשות נאמדת ב-400 מיליון יורו. גיוס המימון יוטל על האיטלקים. יצוין שגם המשרד לפיתוח אזורי בראשות השר שולם הבטיח להקציב סכום כסף להקמת הפיילוט.



במסיבת עיתונאים שהתקיימה השבוע במרכז פרס לשלום בתל אביב, הוצגה התוכנית לראשונה ובכללה הפיילוט. במסיבת העיתונאים לקחו חלק מראשי מרכז הסחר האיטלקי בראשות לואיגי מאטילו שגריר איטליה בישראל, ד"ר מרינה סקוניאמיליו - ראש נציבות הסחר האיטלקי בתל אביב ד"ר רון פונדק מנכ"ל מרכז פרס לשלום ואלרארדו פורליני יו"ר innova, מרצה בעל שם עולמי בתחום מימון השקעות ציבוריות ומימון עסקי.