מאת אורי וינברגר
תחום התוכן בטלוויזיה הרב ערוצית מאופיין בשנים האחרונות בשחיקה משמעותית בהכנסות החודשיות למנוי (Average Revenue Per User - APRU) העומדות כיום על ממוצע של כ-30 דולר (בהשוואה לכ-50 דולר בארה"ב). הירידה נגרמה בעיקר כתוצאה מהתחרות עם חברת הלוויין. גם הירידה במספר מנויי הכבלים מכ-1.5 מיליון ב-2000 ל-1.2 מיליון ב-2001 גרמה לשחיקה ברווחי חברות הכבלים הישראליות בשנים האחרונות.
להערכת יובל זילברשטיין וסיגל יששכר מחברת הייעוץ הכלכלי גיזה, השווי התפעולי למנויי חברות הכבלים (מתקבל על ידי שווי חברות הכבלים בניכוי חוב מחולק במספר המנויים) אינו עולה על 2,000 דולר. שווי המנוי הגבוה ביותר התקבל בעסקת ערוצי זהב שבוצעה בתקופת האופוריה בשוק המניות, היה 2,200 דולר למנוי. בארה"ב, לעומת זאת, שווי מנוי (לפני חוב) מתקרב ל-4,000 דולר. בעסקה האחרונה, לפני כמה שבועות, רכשה חברת הכבלים השלישית בגודלה בארה"ב, קומקסט, את חטיבת הכבלים של איי.טי&טי לפי שווי מנוי דומה.
לדברי זילברשטיין ויששכר, אחת הסיבות לפער בין שווי החברות בישראל ובארה"ב היא הגידול החד בהוצאות עבור תוכן בשנים האחרונות. עד לפני 3-2 שנים, אומר זילברשטיין, ההוצאה על תוכן (רכש מחו"ל והפקות מקור) היוותה 15% מההכנסות. כיום, כתוצאה מהתחרות עם חברת הלוויין, מהווה ההוצאה על תוכן כמעט 40% מההכנסות. סיבה נוספת לעלייה החדה בהוצאות התוכן בחברות הכבלים היא ההתקשרות ארוכת הטווח עם האולפנים הגדולים בארה"ב.
סיבה נוספת לשווי הנמוך יחסית של החברות המקומיות היא ההשקעה הגדולה בהקמת התשתית הדיגיטלית, שמומנה בעיקר בהלוואות מבנקים ומסבסוד ציוד הקצה (הממירים) שנכפה על חברות הכבלים כתוצאה מהתחרות הצמודה עם חברת הלוויין.
סיבה מסוימת לאופטימיות מספקות החבילות האישיות שמשווקות חברות הכבלים ללקוחותיהם. לדברי יששכר, החדירה המהירה של החבילות הדיגיטליות מתבטאת בהגדלת התשלום לחברות הכבלים. בנוסף, מנסות חברות הכבלים לקדם דפוס חדש של תשלום לפי צפייה (Pay Per View - PPV), בעיקר באירועי ספורט גדולים ובערוצי ההום סינמה. צעד זה עשוי להביא לשיפור בתמחור החסר ממנו הן סובלות.
המגמות המאפיינות את חברות הכבלים בשנים האחרונות מצביעות על התמורות שחלו בתחום התוכן והשידורים. עם זאת, מעריכים כלכלני גיזה כי העניין שמגלים שוקי ההון בתחום הטלוויזיה בכבלים נובע מתחום התקשורת - האינטרנט המהיר ותחום הטלפוניה.
אינטרנט מהיר משמעותו העברת מידע במהירות גבוהה על גבי פס רחב. שירות זה זמין יחסית, ועם השלמת מיזוג חברות הכבלים וקבלת האישורים הנדרשים מהרשויות יהיה ניתן לספקו תוך זמן קצר.
לדברי זילברשטיין, תחום הטלפוניה (Voice over IP) סובל מאי ודאות רבה בהשוואה לאינטרנט בכבלים. איכות הטכנולוגיה כיום אינה מספקת. בנוסף, יש אי ודאות לגבי המודל העסקי, אופי המוצר, הביקוש הצפוי לו וההכנסות ממנו, בהתחשב בעובדה שאיכות הטלפוניה הקולית המסופקת על ידי בזק משביעת רצון.
בעיה נוספת שמעלה יששכר היא הסובסידיה שתדרש לציוד הקצה אצל הלקוחות, כדי לעודד את השימוש בשירות הטלפוניה של רשתות הכבלים על פני אלו של חברת התקשורת.
את הפער שבין שווי המנוי בישראל לשווי המנוי בארה"ב מסביר זילברשטיין גם בהכנסות מפרסום. ההכנסות מ-PPV בארה"ב, המקבלות ביטוי רב בקרבות האגרוף המתוקשרים ותחרויות הספורט השונות, גבוהות משמעותית מאלו הנהוגות בישראל.
לדבריו, גורם נוסף לפער התמחור הוא חלקן של החבילות הדיגיטליות בארה"ב, הגדול יותר בהשוואה לחלקן במכירות חברות הכבלים בישראל. החבילות הדיגיטליות יקרות יותר, בהשוואה לחבילה האנלוגית הבסיסית.
מנוי הכבלים בארה"ב שווה יותר
הארץ
31.1.2002 / 9:30