60 מדינות באו"ם אימצו את הצעת ישראל למנוע יצוא יהלומי דמים מזימבבואה

העצרת הכללית של האו"ם אימצה היום פה אחד החלטה בנושא המאבק הגלובלי ביהלומי הדמים, שהובילה ישראל. ההחלטה אינה מזכירה מפורשות את זימבבואה, שמונעת פיקוח בינלאומי על יהלומים הנכרים בתחומה, המבטיח שהפקתם אינה כרוכה בהפרת זכויות אדם. עם זאת, המנגנונים עליהם הוסכם בהחלטה יאפשרו את המשך הפיקוח על יצוא יהלומים מזימבבואה. הפיקוח הבינלאומי מתבצע במסגרת תהליך קימברלי, שהשנה ישראל עומדת בראשו.



ההחלטה קובעת כי יתקיים שיתוף פעולה משמעותי עם ארגון המכס העולמי בתחום לשיפור אמצעי האכיפה במלחמה בסחר יהלומי דמים. מהלך זה מהווה גם בסיס עתידי לשתוף פעולה עם קרן המטבע הבינלאומית והאינטרפול.



עוד נקבע כי תוקם תת קבוצת עבודה, שישראל תעמוד בראשה, לפתרון בעיות בגינן לא מתאפשר שחרור משלוחי יהלומים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בשנה. בשלב זה, רק ליהלומי זימבבואה עומדים בהגדרה זו. בנוסף הוסכם כי יוקם מערך אדמיניסטרטיבי שתפקידו לתת תמיכה ליו"ר המכהן ולשמש כדובר התהליך.




סמנכ"ל סחר חוץ במשרד התמ"ת, בועז הירש, המכהן כיו"ר תהליך קימברלי, אמר כי "זהו התהליך הבינלאומי הרחב ביותר שאותו הובילה ישראל. המטרות שהצבנו בתחילת תפקידנו כיו"ר בתחילת השנה הושגו במלואם, אולם למרות שלא הושג קונצנזוס פעלנו למניעת יצוא יהלומי גלם מזימבבואה כדי לשמור על אמינות התהליך. אני מקווה כי היו"ר הבא, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, תמשיך את מאמצינו למציאת פתרון לטווח הארוך".



בהחלטה תמכו 60 מדינות, בהן ארה"ב, האיחוד האירופי, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה, ברזיל, ארגנטינה, יפן, ניו זילנד, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהינה היו"ר הבא של תהליך קימברלי. אימוץ ההחלטה מבטא את המחויבות הבינלאומית למניעת שימוש בכספים המגיעים מסחר ביהלומי גלם למימון סכסוכים מזויינים ופגיעה בזכויות אדם.



בזימבבואה התגלו מרבצי יהלומים המוערכים במיליארדי דולרים, אולם השלטונות אינם מאפשרים פיקוח על תהליך כרייתם ושיווקם. ארגוני זכויות אדם הביאו לדיוני תהליך קימברלי עדויות, לפיהן היהלומים נכרים תוך פגיעה לכאורה בזכויות האזרחים ומכירותיהם משמשות לכאורה בעיקר קבוצה של מקורבים לשלטון ולצבא, כך שאינן תורמות לכלכלת המדינה הענייה. על פי עדויות מענף היהלומים, בשבועות האחרונים ניסתה זימבבואה להבריח לשוק העולמי יהלומים בעשרות מליוני דולרים, אולם אלה נדחו על ידי הודו ודובאי, ולא ברור מה עלה בגורלם.



תהליך קימברלי הוקם ב-2003 בעקבות לחץ צרכנים בינלאומי נגד תעשיית היהלומים, שלא עשתה הבחנה בין יהלומים המופקים כחוק לכאלה המופקים תוך פגיעה בזכויות אדם. התהליך משמש מטריה לנציגי מדינות מפיקות ומדינות סוחרות ביהלומים, ארגונים לא ממשלתיים וגופים שונים בענף היהלומים.



המנדט של התהליך, כפי שהוגדר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, הוא להסדיר מערכת אמינה הבוחנת את הסחר ביהלומי גלם, והמונעת מסחר ביהלומי דמים, המכונים גם יהלומי מריבה. אלה יהלומי גלם המגיעים מאזורים שבשליטת מורדים במדינות מערב אפריקה למימון ארגוני גרילה, סחר בנשק, הפיכות בממשלים חוקיים ופעילות הפוגעת בזכויות אדם ובאזרחי חלק מהמדינות מפיקות יהלומי גלם.







תהליך קימברלי צימצם את הסחר העולמי ביהלומי הדמים מכ-15% מהסחר ביהלומי גלם לפחות מ-1%, על פי ההערכות, עד שהתגלו המרבצים בזימבבואה. עתה לא ברור כיצד ישפיעו נסיונות היצוא של המדינה על הסחר העולמי. בתהליך קימברלי חברות למעלה מ-70 מדינות. ישראל הייתה אחת ממייסדות התהליך, והנפיקה ב-2003 את התעודה הראשונה בעולם, המעידה על יחוסו החוקי של היהלום. ב-2009 שימשה ישראלית כסגנית יו"ר התהליך ובשנת 2010 שימשה כיו"ר. בשנת 2011 תשמש ישראל כיו"ר ועדת הקבלה.



עקרונות תהליך קימברלי קובעים כי לכל משלוח יהלומי גלם בין המדינות החברות חייבת להתלוות תעודת קימברלי רשמית של המדינה המייצאת. בנוסף, נטלה על עצמה מועצת היהלומים העולמית (wdc) מחויבות להצהיר על חשבוניות של יהלומים מלוטשים לאורך כל שרשרת מכירות היהלומים, כאשר ההטבעה על גבי החשבונית מעידה על ניקיונם של היהלומים. כמו כן, נקבע כי המסחר ביהלומי גלם עם מדינות שלא הצטרפו לתהליך אסור.