זעקה ציבורית חזקה - במקום ועדת חקירה

>> מאמציו של יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, ח"כ יואל חסון, להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת מחדלי השריפה בכרמל - נכשלו. חסון לא הצליח לגייס רוב לתמיכה בהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, לאחר שהקואליציה גייסה את כל כוחותיה כדי למנוע זאת, ויצטרך כנראה להסתפק בדו"ח מיוחד של מבקר המדינה על כך.

חסון בוודאי מצטער על התבוסה הפוליטית, אבל לא בטוח שאזרחי ישראל צריכים להצטער יחד עמו. השריפה בכרמל היא אכן מחדל נורא, ש-43 אנשים שילמו עליו בחייהם ועוד רבבות שילמו באובדן ביתם ורכושם, אבל זה עדיין לא הופך אותו למחדל שמחייב את הקמתה על ועדת חקירה ממלכתית.



אין בכך צורך כי במקרה של השריפה בכרמל כלל אין מה לחקור. הכל ידוע. למעשה, הכל אף היה ידוע מראש. דו"ח מבקר המדינה בעניין הערכות שירותי הכבאות לעת חירום אמנם יצא בד בבד עם השריפה, אך הדו"ח הוכן בפועל חצי שנה קודם לכן. כל מה שנכתב בו היה ידוע חודשים ושנים קודם לכן.



דו"ח המבקר עצמו הוא ביקורת חוזרת, שניסתה לבדוק מה השתנה מאז הדו"ח הקודם של המבקר - שיצא בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה. הדו"ח הראשון, כמו הדו"ח השני, גילה את אותם ממצאים בדיוק: אין כל הערכות של שירותי הכבאות בישראל לעת חירום, ואין גם כל התקדמות לקראת הערכות זו.



גם לא בטוח שתהיה. אסי לוי, יו"ר איגוד הכבאים הארצי והאיש שהאחראי מטעם השלטון המקומי לשלם את שכר הכבאים, אמר בתקשורת כי "אם חס וחלילה פורצת דליקה בעוד חצי שנה או שנה, תראה שלא נתקדם מילימטר". ללוי היה הסבר מלומד מדוע גם בשריפה הבאה ניתקל באותו חידלון נורא של מערך הכבאות הישראלי: "אני שומע שרוצים לאחד, לרכז (לערוך רפורמה ולאחד את 24 שירותי הכבאות העירוניים בישראל למערך כבאות ארצי אחד - מ.א.), אבל איך יאחדו 24 איגודים ותחנות? לכל מפקד תחנה יש רכב, ג'יפ שעולה 600 אלף שקל, פקידים, ג'ובים, הוא מרוויח 50 אלף שקל בחודש. יפילו ממשלה ולא יזיזו פה תחנה אחת".



לוי אומר את הדברים בריש גלי. גם נציב הכבאות הארצי, רב טפסר שמעון רומח, מוציא כבר שנים דו"חות שאומרים אותו הדבר. גם מבקר המדינה, בלשונו המנומסת יותר, מפרסם מדי ארבע שנים דו"ח שחוזר על אותם דברים בקביעות. על כל אלה אפשר להוסיף שלוש ועדות מקצועיות, שבחנו את מצבו של מערך הכבאות בישראל - אחת בשנות ה-70 ועוד שתיים בשנות ה-90 - ושתי החלטות ממשלה מ-2008 ומ-2010, שאימצו את עיקרי ההמלצות של הוועדות השונות. הכל כבר נאמר, נחקר, דווח ונבדק. כל מה שחסר הוא רק היישום.



רק שיישום אין. גם מלחמה אחת (לבנון השנייה), וייתכן שגם אסון לאומי אחד (השריפה בכרמל) לא מצליחים בינתיים להביא את הממשלה - בראש ובראשונה שר הפנים, אבל גם שרי הביטחון, האוצר ובעיקר ראש הממשלה - ליישם את המסקנות המקצועיות של הוועדות: לנתק את שירותי הכבאות מהרשויות המקומיות; להפוך את כל תחנות הכיבוי לחלק ממערך ארצי אחד, הכפוף למפקד אחד, וללא זכות שביתה הנתונה כיום לכבאים. זכות זו היא אחד ההסברים לכך ששכרם הממוצע של הכבאים הוא 16 אלף שקל בחודש, כשליש יותר משכרם של שוטרים, אף שתנאי הכשירות לכבאי הם 12 שנות לימוד ורישיון נהיגה.



רומח נהפך לבדיחה בעיני הכבאים, מספר לוי, בשל המבנה המבוזר שמונע ממנו סמכויות להורות לתחנות הכיבוי המקומיות מה לעשות. "הכבאים מתייחסים רק למי שמשלם את שכרם. הבוס האמיתי שלהם הוא יו"ר השלטון המקומי, שלמה בוחבוט", אומר לוי.



בוחבוט, והשלטון המקומי בכללותו, הוא אחת הסיבות מדוע המסקנות החד-משמעיות בדבר הצורך ביישום רפורמה מבנית במערך הכבאות אינן מיושמות. לשלטון המקומי נוח שיש לו את ה"בייבי" של הכבאות, שהוא כר נרחב למינויים פוליטיים ולעוצמה. לוי עצמו, חבר מרכז הליכוד, מתגאה במינויים שערך לחברי הליכוד בשירות הכבאות.



לצד השלטון המקומי, גם גורם בעל עוצמה נוסף בישראל - ההסתדרות - מתנגד לרפורמה בשל הדרישה לוויתור על זכות השביתה. אף שכבאות היא שירות חירום, שצריך לפעול לפי כללי חירום, יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, דחה את כל ההצעות שהועלו לכך שזכות השביתה תומר בבוררות חובה, או שתותר רק לגבי תפקידים של הכבאים שאינם תפקידי חירום.



לפיכך, להסתדרות נוח המצב הקיים בכבאות. גם לשלטון המקומי המצב נוח. גם לממשלה נוח שלא לריב עם ההסתדרות או עם השלטון המקומי - שר הפנים, הממונה על הכבאות הוא גם הממונה על הרשויות המקומיות - ולכן גם שתי החלטות ממשלה לגבי רפורמה בשירותי הכבאות נותרו על הנייר בלבד. הן לא הבשילו להצעת חוק מחייבת, שתוציא את שירותי הכבאות מידי הרשויות ותפקיע מהכבאים את זכות השביתה, על אפם וחמתם של ההסתדרות ושל השלטון המקומי.



רק ל-43 משפחות ההרוגים, ולאחרים שאיבדו את ביתם בשריפה, המצב כלל אינו נוח. השאלה היא רק אם הציבור יתבע את מחיר חוסר הנוחות של האחרונים. בשביל זה לא צריך ועדת חקירה. בשביל זה מספיק רק תביעה ציבורית חזקה, ברורה וחד-משמעית.