וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האש כבתה, הסערה שככה - והכלכלה מתעוררת

זוהר בלומנקרץ

18.12.2010 / 10:01

רוחות הסערה נדמו, תמרות העשן התפוגגו וכעת הגיע הזמן לבדוק את השורה התחתונה. מהקבלנים והאדריכלים, דרך עורכי הדין, ועד לחנויות החשמל, האופנה והתיירות - אלו הרווחים שאחרי

אחרי שרוחות הסערה נדמו ותמרות העשן התפוגגו, הגיע הזמן לבדוק את השורה התחתונה. לקבלנים ולאדריכלים יזרמו מיליוני שקלים לשיפוץ המבנים שנפגעו בכרמל ובחופים, עורכי הדין מחדדים את העפרונות לקראת הגשת התביעות וברשתות החשמל מדווחים על זינוק במכירות מפזרי החום והפלזמות.

מוצרי חשמל - עלייה במכירות הפלזמות

מי שביקר השבוע בחנויות החשמל בישראל גילה כי בחלונות הראווה התפנה מקום, ובמקום עוד מסכי טלוויזיה חדשים ניצבו בזה אחר זה רדיאטורים וגופי חימום. "אנחנו מדברים על עלייה של אלפי אחוזים בשבוע האחרון במכירות מוצרי החימום, דוגמת תנורים ומפזרי חום. לפני כן הם לא נמכרו. אנשים היו בתחושה שהחורף כבר לא יגיע, ופתאום היתה התנפלות", אומר עופר לוי, מנכ"ל טרקלין חשמל. "בנוסף, היתה עלייה של 80%-90% במכירות מייבשי הכביסה".

תחום נוסף שהמכירות שלו קפצו בגלל הקור שמשאיר את האנשים בבתים הוא מסכי הטלוויזיה. לדברי לוי, מכירות מסכי ה-lcd והפלזמה זינקו בכ-40% בשבוע האחרון לעומת שבועות קודמים.

חיים ניסן, מנכ"ל חברת סוויץ', המאגדת 24 חנויות חשמל, אומר כי השבוע האחרון לא מפצה על נובמבר השחור: "נובמבר היה חודש חלש עם ירידה של 25% במכירות לעומת שנה שעברה. רואים גידול של 15% במכירות בשבוע האחרון, אבל זה לא דרמטי".

חקלאות - הרבה רוח, מעט משקעים

אין מי שמייחל לגשם יותר מהחלקאים - הם מביטים לשמים ומצפים לכל טיפת גשם שתרווה את צמאונם של הגידולים. עד סוף השבוע האחרון, כשהשמים עוד היו בהירים וקייצים, האכזבה ניכרה על פניהם. ואולם, אז הגיעה הסערה הגדולה והחקלאים החלו לגלות סימני אופטימיות.

מסוף השבוע שעבר ירדו כמויות גדולות של גשם. בגליל וברמת הגולן הן הגיעו ל-150 מ"מ, באזור חיפה הן הסתכמו ב-130 מ"מ ובמישור החוף המרכזי ב-70 מ"מ. עם זאת, בבאר שבע דיווחו על מ"מ אחד בודד והרבה מאוד חול. לכן, אפשר לומר שהסופה האחרונה עשתה בעיקר רוח, ופחות מים.

בשליש הראשון של החורף ירדו באזור ירושלים כ-9% מכמות הגשם הרב-שנתית, בנתניה 14% ובתל אביב 15%. גם בצפון המצב לא מזהיר במיוחד. אם לא יקרה נס, החורף הנוכחי יהיה יבש מאוד ורשות המים תיאלץ שוב להעלות מחירים. במקרה כזה, המרוויחים הגדולים יהיו היזמים שייגשו למכרזים להקמת מתקני התפלה חדשים.

תיירות - 30 אלף תיירים בסוף השבוע

פתיחת הר החרמון, השלג בצפון, הזרימה העזה בנחלים ופסטיבל הצפרות הראשון החוגג את שובן של הציפורים הנודדות, יביאו בסוף השבוע לגליל ולגולן כ-30 אלף איש - כך מעריכה ענת נסים, מנכ"לית עמותת התיירות ארץ הגליל. "התפוסה בצימרים בגליל צפויה להגיע ל-95%", היא אומרת. "מספר האנשים שבאים לאזור לביקור יום גדול פי כמה".

שמוליק חזן, מנכ"ל עמותת התיירות גולן, מעריך את תפוסת הצימרים בגולן בכ-80%, אבל צופה גם הוא אלפי מבקרי יום. כמה יישובים, כמו אודם ומרום גולן, נערכים עם סוסים וטרקטורונים לטיולים בשלג. בחצבני ובירדן שבגליל ובנחלי דרום הגולן יש זרימות יפות שמושכות את קהל חובבי המים.

sheen-shitof

גם בגוף וגם בפנים

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה

רשתות האופנה - מתלבשים על החורף

קולקציות החורף של מותגי האופנה עמדו מיותמות במשך חודשים רבים. אף אחד לא התכוון לרכוש מעיל כשהטמפרטורה בחוץ היתה כמעט 30 מעלות. אבל הסופה האחרונה הזעיקה למדפי הבגדים את הצרכנים, וברשתות מדווחים על עלייה של עשרות אחוזים במכירות.

"החל מיום שישי ראינו גידול של 50% במכירות רשתות האופנה, שנמשך כל השבוע", מספר פאר נדיר, מנכ"ל קבוצת קניוני עזריאלי, המונה 11 קניונים. לדבריו, מספר המבקרים בקניוני הקבוצה גדל רק בכ-20%, אך מי שהגיע ביצע יותר קניות.

מנתוני חברת גמא עולה כי היקף הקניות ביום ראשון השבוע גדל בכ-15% לעומת יום ראשון שעבר. ענף האופנה תרם את מרבית העלייה עם 70 אלף עסקות, לעומת 51 אלף ביום ראשון הקודם. יוסי צבי, מנכ"ל קבוצת קניוני ישראל, אומר כי "יום המכירות הטוב ביותר היה שלישי - כשהסופה קצת נרגעה".

אוכל - המרק חוזר, הגלידות יוצאות

כשהרוח והגשם מרעידים את חלונות הבית, הדרך הטובה ביותר להתחמם היא מזון חם ומהביל. מרבוע כחול נמסר כי בקטגוריה של המרקים הנמסים היתה עלייה של 60% במכירות בשבוע האחרון לעומת שבוע שעבר, וגם התה הציג עלייה של 25% במכירות. באופן טבעי, הצרכנים זנחו את הגלידות ונרשמה ירידה של 20% בקטגוריה זו.

את הרצון להתחמם הרגישו גם בעלי המרקיות. עופר אלמליח, מבעלי מרקיית zuppa בתל אביב, מסר כי בימי הסופה הוכפלה כמות המרק שנמכרה והגיעה ל-300-350 ליטר ביום.

ליעם שרף, מבעלי המרקייה בתל אביב אומר כי ביומיים של המבול "הכנו סירים גדולים יותר והגדלנו את היצע המרקים. גם אם עכשיו יתחמם, אנשים כבר נכנסו לאווירה חורפית ועדיין יהיה עמוס".

ענף הביטוח - "ישמחו השמאים"

חברות הביטוח אמביוולנטיות בכל מה שקשור לאסונות גדולים. מצד אחד, חברה שצריכה לפצות עשויה לשלם ביוקר עד כדי מחיקת חלק משמעותי מהרווחים שצברה במהלך השנים. אך כמו למטבע, גם לאסונות יש צד שני: הציבור מבין כי אסונות עלולים לקרות גם להם, המודעות לחשיבות הביטוח גדלה ויותר פוליסות עשויות להימכר.

בעקבות הנזקים של השריפה אומדות החברות את הנזקים ומחליטות אם לקזז את הנזק באמצעות העלאה זמנית של התעריפים. החברות ייהנו בעיקר מהגידול במודעות הציבור לחשיבות הביטוח.

הנהנים האמיתיים בענף הביטוח מאסונות הם השמאים. בענף הביטוח נהוג לומר במקרים כאלה "ישמחו השמאים", על משקל הפסוק בתהילים "ישמחו השמים". השמאים עובדים לפי אירועים והתשלום שהם גובים הוא באחוזים מהיקף הנזק. אסונות גדולים מספקים לשמאים הרבה אירועים והרבה נזק.

מטוסי הכיבוי - על שריפות משלמים, והרבה

מחדלי השריפה בכרמל חשפו את הצורך של ישראל במטוסי כיבוי אש. שתי חברות ישראליות - כימניר ותלם - ביצעו טיסות במהלך השריפה.

לחברות אלה יש חוזה שנתי עם המדינה לביצוען של 300 טיסות כיבוי אווירי לשנה. מכסת השעות השנתית הסתיימה כבר באוגוסט, ולכן שעות הטיסה שבוצעו בשריפה נחשבות שעות נוספות. התעריף שלהן לשעת טיסה מגיע ל-1,500-1,700 דולר לשעה. מטוסי שתי החברות ביצעו כ-160-170 שעות טיסה, כל אחת, במהלך הכיבוי.

המרוויחות הנוספות הן אל על וק.א.ל שביצעו טיסות מטען מיוחדות להבאתם של חומרים מדכאי בעירה מחו"ל. עלות של כל טיסה כזו נאמדת ב-120-150 אלף דולר. ואולם, המרוויחה הגדולה ביותר היא חברת התעופה האמריקאית אברגרין, שמטוס הסופר-טאנקר שלה ביצע את יעפי הסיום בכיבוי השריפה. ועדת הכספים של הכנסת אישרה בשבוע שעבר העברת 6 מיליון שקל למימון ההתקשרות עם החברה האמריקאית.

קבלנים ואדריכלים - זה הזמן להתחדש

הרבה נזק לרכוש השאירו אחריהם השריפה בכרמל והסערה בתחילת השבוע - בתים שרופים בצפון ומסעדות הרוסות בתל אביב. מי שיירתם כעת לבנות הכל מחדש הם קבלני השיפוצים והאדריכלים.

"צוות שלנו מצא כי 170 בתי אב ניזוקו מהשריפה, ושיפוץ כל בית דורש השקעה של 400 אלף שקל בממוצע", אומר יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב. "שיפוץ בית שניזוק משריפה הוא יקר יותר משיפוץ רגיל. בימין אורד, כפר של בני נוער בסיכון, נרתמו בעלי חברות כמו נירלט, טמבור, חמת ותרמוקיר לשלוח חומרים בחינם".

גם הסערה זרעה הרס וחורבן בעסקים שלאורך חופי ישראל. ההערכות הן שהנזק בנמל תל אביב הגיע למיליוני שקלים, ובחלק מהמקרים, בעקבות חדירת מי מלח, ייאלצו בעלי העסקים לבנות מחדש את החלק הפנימי של המבנה. סיביל גולדפיינר מנכ"לית קום איל פו, מעריכה את הנזקים במסעדה שלהם בנמל תל אביב בכמיליון שקלים. "ננצל את המצב העגום כהזדמנות להתחדש", היא אומרת.

עורכי הדין - מקבלים 20% מהפיצוי

הפגיעות בנפש, הבתים השרופים והחלונות המנופצים מהסערה עשויים לספק תעסוקה רבה לעורכי הדין, שיגישו עוד ועוד תביעות נזיקין ששכרן בצידן. כמה עבודה צפויים להשקיע עורכי הדין בתביעות אלה?

בתביעות של הנספים בשריפה, בהן התביעה מוגשת נגד משרד הביטחון, הטיפול לכאורה פשוט וקצר. ואולם, עו"ד שלהבת רובין, המתמחה בנזיקין וביטוח, אומרת כי בדרך כלל עורכי הדין יכנסו לתמונה דווקא באותם מקרים שבהם משרד הביטחון מערים קשיים על המשפחה או מטפל בתביעה באופן אטי במיוחד.

עורכי הדין אינם אוהבים לדבר על שכר הטרחה שלהם, אך ההערכה היא כי בתביעות נגד משרד הביטחון שכר הטרחה הוא 10%-30% מהסכום של מספר קצבאות מסוים שנקבע מראש עם הלקוח. בתביעות מול חברות הביטוח יש תעריף מומלץ של לשכת עורכי הדין, אך תעריף זה הוא בגדר המלצה בלבד. ההערכות בשוק הן כי שכר הטרחה הממוצע הוא 20% מהסכום שמתקבל מחברת הביטוח.

חומרי כיבוי והתרעה - מתכוננים לאסון הבא

כבר ביום הראשון של השריפה בכרמל התברר כי אזלו חומרי הכיבוי. חברת כיל, המובילה בעולם בייצור חומרים מעכבי בעירה, העבירה בשלב הראשון לכוחות הכיבוי 90 אלף טונה ללא תמורה. כעת נראה כי המסקנות מהשריפה יכללו גם רכישה מוגברת של החומרים.

כיל רכשה ב-2007 את החברות שמייצרות את החומר בעל הסימן המסחרי trol fire - החומר שהיווה 70% מהחומרים למניעת התפשטות שריפות יער שמושלכים ממטוסי ריסוס בעולם. החומר מוצנח לפני האש במטרה לחסום אותה.

מערכת גלאי אש או מטף קטן לא היו מסייעים להתמודד עם שריפת הענק בכרמל, אבל גם המודעות לחשיבותם גוברת. "יש התעוררות גדולה. אנחנו מקבלים הרבה טלפונים וזה שוק שלא היה בעבר", מספר דוד ויסברד, מנכ"ל חברת לפיד אש. עם זאת, הוא אומר כי "ההתעניינות דועכת והולכת. גם לא היו מספיק מכירות כפי שציפיתי".

תקשורת - ישראל נצמדה לטלוויזיה

זכייניות הטלוויזיה נהנו מרייטינג גבוה בימי השריפה: ביום שישי לפני שבועיים, במקום רייטינג ממוצע בנובמבר של 5.5% בערוץ 2, השיג הערוץ ממוצע של 11.8%. בערוץ 10 הזינוק היה גדול עוד יותר - 6.1%, לעומת ממוצע של 1.8% בנובמבר. בימי הסערה לא נרשמו שינויים. עלייה ברייטינג משמעותה בדרך כלל עלייה בהכנסות - המפרסמים משלמים לפי גובה הרייטינג. ואולם, הזכייניות נמנעו משידור פרסומות ביום חמישי, מה שהוביל להפסד הכנסות של מאות אלפי דולרים.

גם העיתונות דיווחה מהשריפה ומהסערה, והצלמים עבדו שעות נוספות. הצלם חגי פריד מספר כי "בימי השריפה עבדנו 16 שעות כל יום, מקריאה אחת לשנייה". כשמדובר בפרילאנסרים, מחירה של תמונה נע בין 50 דולר לכמה מאות דולרים. "תלוי מה צילמת", מסביר פריד. "באזור של השריפה היו הרבה צלמים, לכן גם את תפסת זווית משגעת המחיר של תמונה הוא לא יותר מ-100 דולר".

כלכלה - ההפרטה מרימה ראש

אם חשבתם שהאסון בכרמל ייתן דחיפה למדיניות ציבורית יעילה יותר, אתם אולי טועים. על פי הסופרת נעמי קליין, אסונות הם דווקא זרז להמשך תהליכי ההפרטה, ולעתים אף בקצב מוגבר. קליין נסמכת על המלצתו של הכלכלן מילטון פרידמן למנהיגים לנצל זמני אסון לבצע רפורמות כלכליות, וטוענת כי עמדה זו יושמה לאחר לא מעט אסונות.

קליין מכנה זאת "דוקטרינת ההלם" - מצב שבו ההתנגדות והביקורת הציבורית פוחתת בעקבות ההלם של הציבור מהאסון. במצב זה השלטון יכול לבצע מהלכים שלא התאפשרו עד האסון - כמו הפרטת השירותים הציבוריים.

אחרי השריפה נתניהו הכריז על הקמת "צי כיבוי אווירי", שיתופעל כנראה על ידי חברה פרטית. הרפורמה בשירותי הכבאות, שתצא עכשיו לדרך, עשויה לאסור על הכבאים להשתמש בזכות השביתה שלהם.




השתתפו בהכנת הידיעה:

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully