>> אם עד השבוע הבא לא תסתיים שביתת הפרקליטים שנמשכת כבר חמישה שבועות, המדינה עלולה להפסיד עוד לפחות 40 מיליון שקל. לטענת הפרקליטים, בשבוע הבא אמורה היתה להיות מוגשת תביעה המוערכת בסכום זה בשל העלמות מס, אך היא לא תוגש. תקופת ההתיישנות להגשתה תפוג בשבוע הבא, כך שלשיטת הפרקליטים מדובר בהפסד כספי מיידי של המדינה.
וזה כמובן רק הליך אחד. 860 פרקליטי המדינה השובתים הביאו לדחייתם של יותר מ-5,500 דיונים בבתי המשפט, ולפחות 36 אסירים שעניינם נדון בפני ועדות שחרורים שוחררו בהעדר התייצבות של הפרקליטים. בתל אביב לבדה ניתנו 7 פסקי דין בתביעות אזרחיות נגד המדינה - בהעדר הגנה. הפרקליטים ציינו כי מדובר בתיקים המוערכים בעשרות מיליוני שקלים, אך מכיוון שמדובר בערעורים על החלטות רשויות המס, התקשו לדייק בהערכת השווי הכספי למדינה בשל מתן פסק דין נגדה. ב-3 תיקים של ערעורים על קביעת שומה על ידי פקידי מס הכנסה התקבל הערעור. בנוסף חויבה המדינה לשלם למערערים בעקבות כך הוצאות משפט בסך של 91 אלף שקל.
כ-300 בקשות מוגשות מדי יום על ידי הפרקליטים השובתים לוועדת החריגים שהם מינו. הוועדה דנה בבקשות הפרקליטים להמשיך בטיפול משפטי של הליך מסוים. מחצית מבקשות מאושרות באופן חלקי או מלא. כך עולה מנתונים חלקיים שהעבירו הפרקליטים השובתים לפי בקשת themarker.
קיימת הסכמה לפיה השביתה עולה למדינה עשרות מיליוני שקלים, אך המספר המדויק נותר עלום. למשרד האוצר אין אומדן של העלות הכספית של שביתת הפרקליטים למשק עד עתה. "ביקשנו כמה פעמים ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים נתונים על הנזקים שגורמת השביתה, אך נתקלנו בסירוב להעביר מידע בנושא", אמרו לנו השבוע באוצר. גם הפרקליטים מתקשים לספק אומדן מושכל של עלות השביתה למשק. גורם נוסף שטוען לפגיעה אנושה אך מתקשה לספק אומדן כלכלי של הנזק היא הנהלת בתי המשפט, שמעריכה כי יידרשו חודשים רבים כדי להתגבר על הנזק הרב שגורמת השביתה.
נתק בין הצדדים
השביתה נכנסת כבר לשבוע החמישי להכרזתה. משמעותה הציבורית כבדה ביותר ומחירה גבוה. למרות זאת, לאף אחד לא ממש דחוף להביאה לסיום. אתמול נודע כי בכוונת משרד ראש הממשלה לפעול כדי להביא לפגישה בין הנצים. לאורך תקופת ההשבתה נערכה רק פגישת משא ומתן אחת בין נציגי הפרקליטים השובתים לנציגי האוצר, שבה נטל חלק יו"ר ההסתדרות עופר עיני. שתי פגישות בלבד נערכו בין הפרקליטים השובתים לשר הממונה עליהם - שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן.
על השביתה הכריזו הפרקליטים באמצע נובמבר, לאחר שבעה חודשים של משא ומתן עקר מול פקידי האוצר. הפרקליטים דורשים תוספת של 24.5% לשכרם, בין היתר בשל השכר הגבוה הנהוג במגזר הפרטי. לדבריהם, הם רוצים לשמור על האיכות המשפטית של פרקליטי המדינה ולמנוע מעורכי דין מצטיינים לנטוש את הפרקליטות לטובת המגזר הפרטי. בנוסף תובעים הפרקליטים החזר הוצאות על שימוש בטלפונים ניידים, רכב והוספת תקנים שתאפשר קידום מקצועי מדורג.
בישיבה היחידה שהתקיימה לאחר פרוץ השביתה, הציע האוצר לפרקליטים לוותר על 10 ימי חופשה בתמורה לתוספת שכר של 5% מעל לתוספת של 6.25% שניתנה ליתר עובדי המדינה. הפרקליטים סירבו להצעה, לאחר שחישבו ומצאו כי משמעות הצעת האוצר היא תוספת אפקטיבית של 1% בלבד. מאז קיים נתק מוחלט בין הצדדים.
הפער הכספי הנוכחי בין עמדת האוצר לבין הפרקליטים מגיע, לטענת הפרקליטים, לתוספת כוללת של 9 מיליון שקל לשנה. פקידי האוצר לעומתם רואים לנגד עיניהם מגזרים אחרים שצפוי אתם משא ומתן על העלאת שכר, כמו העובדים הסוציאליים ועובדי משרד החוץ. לגרסת האוצר, "טענות הפרקליטים לגבי שחיקה בשכרם אינן נכונות".
שר האוצר עצמו, יובל שטייניץ, השמיע קול ענות חלושה כשהודיע בשיחה טלפונית לוועדת העבודה בכנסת שהוא ישקול להתערב בשביתה. שטייניץ טרם עשה זאת, וניתן להניח ששתיקתו מעידה על גיבוי שהוא מעניק לממונה על השכר במשרדו, אילן לוין. שלשום שיגר לוין איגרת לפרקליטים ובה קרא לצדדים ללכת למוסד לבוררות מוסכמת. הפרקליטים סירבו להצעה.
כך נראית שביתת צווארון לבן: הפרקליטים לא יצאו לרחובות להפגין, לא הבעירו צמיגים ולא חסמו שום צומת. לתקשורת אין הרבה מה לצלם, והפרקליטים לא יוזמים אירועים בעלי משקל שניתן לסקר. הפרקליטים השובתים הם ציבור אנשים אכפתי שיצא למאבק על הגדלת שכרו. הם שומרים על כבודם ועל כבוד מערכת המשפט. הם לא צועקים, וקולם נבלע בהמולה הכללית.
ציבור שומרי החוק במדינה אינו פוקד את בתי המשפט ואינו מודע לנזקים הסמויים המתרחשים מתחת לפני השטח. חלק מהפרקליטים הולך לעתים לדיונים בבית המשפט להשגיח שלא מתחולל נזק רב מדי, אך ועדת החריגים שמפעילים הפרקליטים אינה מאשרת בנקל כל הופעה או הגעה לבית המשפט.
איפה בכירי משרד המשפטים?
נחזור למחיר שהציבור משלם - וגם המערכת המשפטית. עד עתה נדחו 13 דיונים שאמורים היו להתקיים בעניין כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. התיק של צחי הנגבי, שבו הפרקליטות צריכה להכריע בנוגע להגשת ערעור על הרשעתו בבית משפט השלום בירושלים, מעוכב. גם התיק של הרב מוטי אלון ממתין להחלטה בדבר הגשת כתב אישום.
במחוז ירושלים, למשל, בוטלו שמונה כתבי אישום נגד נאשמים שונים בעבירות אלימות, תקיפת קטין, קבלת דבר במרמה, זיוף, מעשה סדום, אלימות במשפחה ועבירות תנועה. שלושה עצורים שוחררו על ידי שופטים בבית משפט השלום בירושלים בשל אי התייצבות הפרקליטים. בין היתר שוחרר עצור בעבירה של מעשה מגונה בכוח בקטין ואיומים. מדובר בעצור שביצע את העבירות לכאורה ב-2009, נמלט לחו"ל ונעצר באחרונה.
השבוע הביע נאמן חשש כי "השביתה גורמת להתמוטטות מוחלטת של מערכת הצדק והמשפט בישראל", אך נראה כי התייצב במאבק הזה לצד משרד האוצר - ולא לצד הפרקליטים. נאמן, שהיה ב-1996 שר בממשלתו הראשונה של נתניהו, נאלץ לגדוע את הקריירה הפוליטית הקודמת שלו בשל כתב אישום שהגישה נגדו הפרקליטות בשל הגשת תצהיר כוזב. נאמן זוכה לחלוטין, אך נאלץ לוותר על מושב יוקרתי בישיבות הממשלה דאז. כיום הוא ממונה על הפרקליטות, אך מצהיר כי לא יסייע לפרקליטים השובתים עד שהללו לא יחזרו לעבודתם. לגישתו, על הפרקליטים לנהל משא ומתן ענייני מול האוצר תוך כדי עבודה, על מנת שלא לבצר את האוצר בעמדותיו נגדם.
בכיר נוסף שיכול היה לעזור לפרקליטים השובתים הוא היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שלא משמיע קולו - לפחות לא באופן פומבי. בישיבות סגורות הוא קורא לפרקליטים "חיילים שלי" ומביע בהם תמיכה. ביום השני לשביתה שיגר וינשטיין מכתב ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ובו ביקש את התערבותו לגישור במחלוקת. עיני נענה לאתגר, קיים ישיבה אחת ומיצה את מאמציו לטובת הפרקליטים. מאז הפגישה הבודדת קולם של וינשטיין ועיני נדם.
מבחינתו של עיני הפרקליטים הם לא ועד חזק וגדול, לא הקולות האלקטורליים הפוטנציאליים שלו, והם אינם מחזיקים בשום שאלטר שיכול לגרום לנזקים מיידים ומוחשיים. לעיני אין הרבה אינטרסים לסייע בידם. ייתכן גם שהוא לא מאמין בנחיצות השביתה. שתיקתו של וינשטיין יכולה אולי להיות מוסברת בכובעים השונים שהוא חובש: יועצה המשפטי של הממשלה כולה מחד ומי שעומד בראש הפרקליטות מאידך. עד עתה הפרקליט הבכיר ביותר שהביע תמיכה במאבק הוא פרקליט המדינה, משה לדור, ששיגר לשובתים איגרת ובה הוא מחזק את ידיהם.
אפוקליפסה זה כאן
מעשים רבים ונמרצים לסיום השביתה כנראה אין. מה יש? התבטאויות קשות וכמעט אפוקליפטיות של בכירי מערכת המשפט בנוגע לנזקיה. נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש הצביעה על "נזקים אדירים": "על כפות המאזניים מוטל יותר מאשר שכר הפרקליטים... יש לנו אינטרס משותף בחיזוק השירות הציבורי בישראל ובהבטחה כי השירות הציבורי יהיה מוקד משיכה לעורכי דין טובים שתחושת שליחות מנחה את פועלם המקצועי".
מעבר לשכר הפרקליטים דואגת הנשיאה ביניש לאובדן הזמן השיפוטי של מאות שופטים, שנאלצים לשבת באולמות השיפוט ולדחות אלפי דיונים בהעדר התייצבות של המדינה. הנשיאה ביניש מוטרדת מהעיכוב שנגרם ליומנים בבתי המשפט. בעידן שבו כל עיכוב של הליך משפטי נכנס למדידה סטטיסטית, שביתת הפרקליטים הורסת את הסטטיסטיקות שהנהלת בתי המשפט היתה רוצה להציג, כדי להראות איך היא מצליחה במאבקה נגד הסחבת והימשכות ההליכים. הפעם הסטטיסטיקות לא ילמדו על אזלת ידם של השופטים.
גם נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר, הביעה חרדה נוכח השפעת השביתה על מערכת המשפט. לדבריה, "אני חרדה למה שמתרחש בעקבות השביתה. אני חרדה עוד יותר למה שיקרה אחר כך. שנת העבודה הנוכחית נפגמת פגימה שאינני יודעת איך נתגבר עליה אחר כך, אבל נתגבר על כך".
יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא רון, קרא במכתבים ששיגר לראש הממשלה לפעול מיידית. גיא רון מתריע כי התמשכות שביתת הפרקליטים עלולה לגרום לאסון משפטי.
הפרקליטים גייסו לימינם את ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), הידועה בלשונה החדה והתייצבותה לצד העובדים, ואת ח"כ חיים כץ (ליכוד), יו"ר ועדת העבודה והרווחה, שמשמיעים את הביקורת הנוקבת ביותר כלפי שר המשפטים ופקידי האוצר.
לדאגתם של הפרקליטים מצטרפים גם קציני משטרה בכירים שמתוסכלים מאוד מהמצב. המשטרה נאלצת לבטל מבצעי מעצרים, להימנע מפעולות חקירה שמחייבות אישור פרקליט ולראות איך עצורים שעמלה על מעצרם משוחררים מבתי המשפט בהעדר ייצוג מטעם המדינה. השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, קרא אף הוא לנתניהו לפעול לסיום השביתה. לדבריו, "אסור לזרוק לפח עבודה סיזיפית, קשה ומורכבת של מיטב חוקרי ישראל, בהינף יד ובגלל עיצומים תקציביים וביורוקרטיים".
הלכו לשרה
לאחר שפניות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותרו ללא מענה, פנתה השבוע אחת הפרקליטות במכתב נרגש לאשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, בבקשה שתסייע להביא להתערבותו האישית של ראש הממשלה בשביתת הפרקליטים. "אני פונה אלייך משום שאני סבורה שיש בך את התבונה ואת הרגישות שכל כך חסרה לפקידי האוצר, ואת ההבנה שאת הנזק שייגרם לציבור שאנו מייצגים, ובכלל זה לקורבנות, לא ניתן יהיה לתקן", כתבה הפרקליטה לנתניהו.
לדברי הפרקליטה, המופיעה בתיקים קשים של עבירות מין ועבירות אלימות חמורות המתנהלים בבתי המשפט המחוזיים, "מאז שפרצה השביתה אני מקבלת טלפונים ממתלוננות שחשות פחד גדול ותסכול מכך שהאנשים שפגעו בהן עלולים, בצל השביתה, שלא לתת את הדין על מעשיהם. הנשים והנערות הללו עלולות ליהפך פעם נוספת לקורבנות בגלל ההתנהגות חסרת האחריות של פקידי האוצר, שבעזות מצח, ובגיבויו של שר המשפטים, מסרבים לנהל משא ומתן כדי להגיע להסדר - ומציבים כתנאי מוקדם למשא ומתן את הפסקת השביתה".
ככל הידוע, גם לשכתה של שרה נתניהו טרם הגיבה לפנייה אליה.
"המשך השביתה יהיה אסון משפטי"
מאת הילה רז
17.12.2010 / 7:14