>> 2 מיליון תושבי הרשות הפלסטינית מייצרים מדי שנה 150 מיליון מ"ק מי ביוב גולמיים, אבל רק 22.5 מיליון מ"ק מהביוב הזה נאסף ומטוהר במכוני טיהור. השאר נאגר בבורות ספיגה פרימיטיוויים, המכונים "ג'ורות", בנפח 12-15 מ"ק, שנחפרו במשך השנים בחצרות הבתים בכפרים ובערים, כפי שהיה מקובל בעבר גם ביישובים היהודיים.
בדרך כלל, כשבורות הספיגה מתמלאים, מזמינה המשפחה או הרשות המקומית מכליות (ביוביות) השואבות את מי הביוב מהבורות ושופכות אותם לוואדיות הסמוכים - והביוב זורם לכיוון ים המלח או הים התיכון, כשרובו נספג בקרקע ומזהם את מי התהום בשטחי הרשות ובישראל. מדובר בביוב גולמי שעלול להכיל גורמים פתוגניים (מעוררי מחלות), חלקם מסוכנים ביותר. כך, נמצאו בבדיקות ריכוזים גבוהים של אמבות, חיידקי צהבת מסוג a פרזיטים המרוכזים במעיים וגורמי מחלות אחרות.
חלק מבורות הספיגה ביישובי הרשות הפלסטינית מצופים מבפנים בבטון, כדי למנוע חלחול הביוב למי התהום, אבל ברובם מחלחל הביוב ישר למי התהום - לא רק בוואדיות, אלא גם בתוך הערים והכפרים.
טכנולוגיה ישראלית
היועץ הסביבתי אברהם ישראלי מספר כי בעת שביקר באחרונה בעיירה הפלסטינית עוג'ה בבקעת הירדן, על כביש ירושלים-בית שאן, סיפר לו בעל מסעדה ביישוב, הממוקמת בביתו הפרטי, כי בשבע השנים האחרונות לא היה צורך לשאוב את הביוב מבור הספיגה, משום שהביוב חילחל לקרקע ו"הבעיה נפתרה".
ביקורו של ישראלי בעוג'ה התקיים במסגרת שיתוף פעולה פלסטיני-ישראלי-איטלקי, שגובש באחרונה במטרה לפתור את בעיית הביוב בשטחי הרשות הפלסטינית - בעיה שמטרידה מאוד את הגופים הסביבתיים והבריאותיים בישראל ומעיבה על היחסים בין ישראל לרשות. את חבית חומר הנפץ הזו, מדגיש ישראלי, יש לנטרל ומהר ככל האפשר.
היוזמה לשיתוף הפעולה, שעשוי לפתור לפחות חלק מהבעיה המטרידה, הגיעה ממרכז הסחר האיטלקי. מסתבר שהאיטלקים רואים בשיתוף הפעולה חלון הזדמנויות לחברות איטלקיות לחדור לאזור ולמכור מאות ק"מ של צנרת מתכת ובטון, משאבות ביוב וציוד אחר, הנחוצים לאיסוף הביוב, ולהקים מכוני טיהור שמהם יוזרם הביוב המטוהר (קולחין) להשקיית שטחים חקלאיים בכפרי הרשות.
ישראלי מספר כי בסדנה שהתקיימה בשבוע האחרון בקיבוץ קטורה שבערבה, שבו ממוקם מכון המחקר ערבה - מכון שהעניק חסות לשיתוף הפעולה וקשור לאוניברסיטת הנגב בבאר שבע - הוחלט על הקמת פיילוט ראשון בעיירה עוג'ה. מדובר ביישוב חקלאי ברובו ש-5,000 תושביו "מייצרים" כ-350 מ"ק מי ביוב ביום. זו כמות לא גדולה, שניתן לטהר אותה במתקן טיהור קטן.
למשימה נבחרה טכנולוגיה שפיתחה חברת מפל אנרגיה, שאינה מחייבת הקמת מתקן משאבות ומערבלים, הצורכים כמויות גדולות של אנרגיה, כמקובל במכוני טיהור סטנדרטיים. הטכנולוגיה של מפל מאפשרת לחמצן את מי הביוב, שלב הטיהור העיקרי, באמצעות מפוחי אוויר גדולים הצפים על פני שכבת מי הביוב ומחדירים אוויר לשכבות התחתונות. על פי נתוני החברה, החיסכון באנרגיה שמושג בשיטה זו עשוי להגיע ל-70%, בהשוואה לאנרגיה הדרושה להפעלת מכוני טיהור מקובלים.
ההשקעה בהקמת המכון בעוג'ה נאמדת ב-150-200 אלף דולר וההשקעה בהקמת מערך איסוף השפכים מבתי התושבים ב-1.5-2 מיליון דולר נוספים. האיטלקים התחייבו להשיג את המימון באמצעות תרומות או הלוואות ממדינות האיחוד האירופי התורמות לרשות הפלסטינית.
מימון איטלקי
אלא שזהו רק הכסף הקטן. ההשקעה בפתרון כולל של בעיית הביוב הלא מטופל ברשות הפלסטינית נאמדת ב-400 מיליון יורו, כשהאיטלקים לקחו על עצמם את גיוס המימון. המשרד לפיתוח אזורי ברשות הפלסטינית הבטיח להקציב סכום כסף להקמת הפיילוט.
במסיבת עיתונאים שהתקיימה השבוע במרכז פרס לשלום בתל אביב הוצגה התוכנית לראשונה, ובכללה הפיילוט שבקרוב יחל תכנונו.
במסיבת העיתונאים השתתפו ראשי מרכז הסחר האיטלקי, בראשות לואיג'י מאטילו שגריר איטליה בישראל וד"ר מרינה סקוניאמיליו ראש נציבות הסחר האיטלקי בתל אביב, ד"ר רון פונדק מנכ"ל מרכז פרס לשלום ואלרארדו פורליני יו"ר innova, מרצה בעל שם עולמי בתחום מימון השקעות ציבוריות ומימון עסקי.
יוזמה איטלקית-פלסטינית-ישראלית לפתרון בעיית הביוב ברשות הפלסטינית
מאת עמירם כהן
17.12.2010 / 7:14