ראש העיר עלה לשידור - ופיטר את יו"ר תאגיד המים שלו

>> הקמפיין התקשורתי שבו פתחו הרשויות המקומיות נגד תאגידי המים והביוב שבר אתמול שיאים חדשים. ראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו, עלה לשידור רדיו בתוכנית "סדר יום" ברשת ב' - והודיע כי פיטר את יו"ר תאגיד המים העירוני, עו"ד שאול רומנו, שדיבר בתכנית לפניו. לשאלה מדוע פיטר את רומנו השיב שבו: "הוא פועל בניגוד לאינטרסים של העירייה".

רומנו, סגן ראש העיר נס ציונה, מכהן גם כיו"ר פורום תאגידי המים והביוב בישראל, אשר נתון בימים אלה תחת מתקפה ציבורית שמוביל נגדו ונגד רשות המים, מרכז השלטון המקומי. ההדחה מגיעה ברקע דיוני הממשלה סביב תקציב המדינה, וכן התנגדותו של המרכז להוצאת מחלקות המים העירוניות מהרשויות. למרות שרפורמה זו מעוגנת בחקיקה - ומחייבת את כלל הרשויות המדינה, טען שבו כי פיטר את סגנו משום שפעל בניגוד לאינטרסים של הרשויות, וכי "התאגידים הם נגד האזרח, והם גוף בזבזני שצריך לחסל אותו". כשנויבך אמרה לו "אתה יודע שהוא התראיין כאן לפני 40 דקות בתור יו"ר פורום תאגידי המים והביוב של ישראל". ענה שבו: "הוא כבר לא".



עוד הוסיף שבו כי הביא להתפטרותם של כל חברי דירקטוריון תאגיד המים העירוני - כדי שיפורק. כמו כן, הציע ליתר ראשי הרשויות ללכת בעקבותיו ולהביא לפירוקם של התאגידים. לשאלת המראיינת, קרן נויבך, אם מדובר למעשה במרי אזרחי נגד התאגידים - השיב שבו: "נכון".



הממונה על תאגידי המים והביוב ברשות המים, ישראל עינב, כינה את האמירות של שבו: "תמוהות בלשון המעטה". עינב הבהיר כי הסמכות לפטר דירקטורים נתונה בידי מועצת העיר כולה - ומותנית בנסיבות קיצוניות במיוחד ובהיוועצות עמו. "נחזור לטפל בסיפור הזה ביום ראשון. ראש עיריית נס ציונה בעצם קרא למרי אזרחי נגד תאגידי המים", אמר עינב.



משק המים העירוני הפך ברבות השנים לאחד ממקורות ההכנסה החשובים של הרשויות המקומיות. זאת, בזכות הפער שבין מחיר המים שרכשו מחברת מקורות, לבין המחיר שגבו מהתושבים, וכן בזכות תקבולי אגרות הטיפול בביוב. ואולם, במקום להשיב את הכנסות אלה להשקעות בתשתיות המים והביוב - ניתבו הרשויות את הכספים לתחומים אחרים, והביאו לקריסת תשתיות המים העירוניות. הקריסה התבטאה, למשל, בבלאי מואץ בצנרות, באיכות מים ירודה, בשיעורי גבייה נמוכים או בשירות גרוע ללקוחות.



ב-2001 חוקק חוק תאגידי מים וביוב שהחל ברפורמה שתכליתה להפריד בין פעילות משקי המים והביוב לבין ההשקעות העירוניות, וליצירת תאגיד עצמאי שידאג להחזיר את הכספים הנגבים בגין המים והביוב חזרה להשקעות בתשתיות אלה. הרשויות מצדן, התקשו להיפרד ממקור ההכנסה הפורה, ועיכבו משך כעשור את מהלכי התיאגוד. עיקר ההתנגדות הגיעה מכיוונן של הערים הגדולות - שדרשו לשמור לעצמן את הגמישות התקציבית. לבסוף, נאלצו מרביתן להסכים לתיאגוד אגפי המים העירוניים בחברות עסקיות נפרדות, וכיום פועלים 50 תאגידים המאגדים תחתם 85% מאוכלוסיית ישראל. חמישה תאגידים עירוניים נמצאים בשלבי הקמה, ובסיומם יאוגד הטיפול ב-94% מהאוכלוסייה.