המנכ"ל הולך - היו"ר ייכנס לנעליו

1. סימון טריטוריה

תכונה רבה הורגשה ביום חמישי לפני שבועיים במשרדי חברת החשמל בתל אביב. בזה אחר זה הגיעו למתחם נציגי אגף התקציבים באוצר, רשות החברות הממשלתיות, משרד התשתיות - וגם יו"ר רשות החשמל המוקצה שם, אמנון שפירה, לדיון בסוגיית המימון של תוכנית החירום למשק החשמל.



את חברת החשמל ייצג בדיון יו"ר דירקטוריון החברה, אלוף (מיל') יפתח רון טל. המשתתפים המכובדים עלו לרגל אל לשכתו. המנכ"ל עמוס לסקר נעדר. בסיום הדיון נחתמה העסקה שאיפשר את ביצוע הפרויקט בידי חברת החשמל - בסיוע מימון יצירתי מכספי הציבור. דבר הפשרה נשמר בסוד. הביקורות השונות הושתקו. ביום רביעי האחרון אושר המתווה שהציג רון טל בהצבעת דירקטוריון חברת החשמל. יממה לאחר מכן הודיע לסקר על התפטרותו.



2. בא לשכונה בחור חדש



מחר ישלים רון טל 60 יום בתפקידו כיו"ר מונופול החשמל בישראל. רון טל אינו איש של טקסים, אלא של משימות - צנטרליסט שרואה בכס היו"ר את פסגת ההיררכיה בחברה. בחברת נמלי ישראל, שממנה הגיע לחברת החשמל, יעידו על כך. הוא מושך את עיקר תשומת הלב הארגונית לעצמו, אך גם דואג לקיים את חלקו במשוואה. הוא בעל אגו שדורש, ומקבל, מרחב פעולה. תכונות אופטימליות ליו"ר חברת החשמל למעט בעיה אחת: הוא חולק תכונות אלה עם מנכ"ל החברה.



לסקר לא הודח מתפקידו, והוא גם לא עוזב בטריקת דלת. הוא מסיים את תפקידו ברגע המדויק שבו ההיררכיה המשתנה בחברה פוגשת בתחושת המיצוי שלו, בתום שלוש שנים סוערות בחברה. שנתיים וחצי מהן בילה בסימביוזה מושלמת תחת מוטי פרידמן - יו"ר חצי-פוליטי, שהותיר לו את קדמת הבמה המקצועית וטווה עבורו את הקשרים הנדרשים מאחורי הקלעים. מאז פרש בפברואר האחרון, זכה לסקר לחופש נרחב עוד יותר בהיותו חף משררה נוכח דרג פוליטי מבולבל ודירקטוריון מתחדש שעושה את צעדיו הראשונים.



מהרגע שבו הונחת רון טל, היו שהחלו בספירה לאחור. הכפפה עצמית של לסקר לאחר שלוש שנות עצמאות לא נראתה אפשרית. כך גם שיתוף פעולה בין אישיויותיהם הדומיננטיות מדי של השניים.



הדירקטוריון, שהתחדש בפנים מקצועיות ולא פוליטיות, החל באחרונה להפוך נוקשה יותר. רון טל השתלב במהירות כמובילו - וסביר שיאפיל גם על המנכ"ל הבא. העת הבשילה לעזיבתו של לסקר. לפני כמה ימים פנה לרון טל והודיע לו על כוונתו. השניים נפרדו בהבנה ובהערכה הדדית. לסקר המתין לאישור תוכנית החירום ותקציב החברה ל-2011 ביום חמישי האחרון. בסיום אישורם הודיע לקונית לדירקטוריון על פרישתו עם פרסום הדו"חות השנתיים.



3. החמצה



לסקר, כמו הממונה לשעבר על התקציבים, ידידו ושותפו לעסקים רם בלינקוב, וכמו יו"ר החברה הקודם פרידמן - אהב להגדיר את כהונתו במגזר הציבורי כ"שירות מילואים". כזה שאליו מתגייסים מתוך תחושת שליחות לאומית במטרה לעמוד ביעדים מוגדרים מראש - ושאותו עוזבים רק עם השלמתם. כמו ידידיו, כשל גם לסקר בעמידה באתגרים שהציבה עבורו חברת החשמל - לא בהכרח באשמתו - ונאלץ לפרוש לאור מציאות שהכתיבה לו זאת.



בראש ובראשונה, נכשל לסקר בהובלת החברה לשינוי מבני. כך כשל גם בתוכנית ההתייעלות שהגה ("תוכנית מצפן"), אשר הניסיון ליישם אותה לפני שנתיים הסב לחברה נזק של 200 מיליון שקל. עם זאת, בקיץ האחרון גייס לסקר את הסכמתו ההיסטורית של הוועד למתווה מרוכך יותר של הרפורמה - וצפה בתסכול כיצד האימפוטנטיות הממשלתית מסרסת את ההישג.



למרות הרקע העסקי שממנו בא, נכשל לסקר בשיפור מצבה הפיננסי של החברה - שאותה הוא עוזב במצב קשה אף יותר משהיתה, ובדירוג חוב נמוך יותר. זאת, כפועל יוצא מהעדר ההתייעלות - אך לא מעט בשל גיוסי חוב תמוהים שאליהם הוציא את החברה במהלך 2008-2009. גיוסים אלה נבדקים בידי מבקר מדינה וצפויים לעמוד במרכזו של דו"ח ביקורת חריף המתגבש בימים אלה.



כישלון מרכזי נוסף שעומד לחובתו של לסקר הוא הכרסום הנמשך באמון הרגולטורים בחברה - והקצנת יחסיה של החברה עם רשות החשמל ועם משרד האוצר. יותר מדי פעמים התנגחה החברה מעל דפי העיתונות בממונים עליה - כמו במקרה יו"ר רשות החשמל או רואה החשבון המלווה אותה מטעם האוצר. למרות השקיפות היחסית שניסה פרידמן להנהיג בחברה, ולמרות מלחמתו של לסקר בטוהר המידות, תחת השניים פיתחה החברה תדמית יהירה וכוחנית, אשר היתה ותהיה לה לרועץ.



לצד כישלונות אלה זכה לסקר בהישג מפתיע ובעל חשיבות לא מבוטלת דווקא בזירת הפוליטיקה הפנימית בחברה. בשנתיים האחרונות השכיל לסקר לייצב את מערכת יחסי העבודה בחברת החשמל, לפתח יחסי אמון עם ראשי ארגון העובדים וליצור ערוץ אישי ואמיץ - ששרד כמה מבחנים לא קלים - עם יו"ר הארגון, דוד (מיקו) צרפתי.



להרגעת יחסי העבודה בחברה היה חלק לא מבוטל בהערכה שלה זוכה תקופת כהונתו בקרב משרדי הממשלה. אילו רק היתה מיתרגמת הערכה זו לפעולה בשדה השינוי המבני, ייתכן והישגו זה של לסקר היה מאפיל בסוף הקדנציה על כל ההחמצות שבדרך יחדיו.



4. דרוש מנכ"ל מטורף



למרות הסיכום הקודר יחסית של כהונתו, תרומתו הגדולה של לסקר מקבלת את ביטויה בדאגה לקראת חשיפת מחליפו. לסקר הצליח להחדיר את האמון בתרומה שיכול להביא מינוי מנכ"ל מקצועי לחברת החשמל, וכן בהבנה שלמרות מסע ההפחדה המקדים, גם מנהלים חסרי כישורים פוליטיים אך רווי ניסיון עסקי, יכולים להוביל את המונופול הממשלתי החזק בישראל. בנוסף, כישלונותיו, אף שחלקם לא יחזרו אצל הבאים אחריו, מלמדים גם כי טוב ככל שיהיה - לא יוכל מנכ"ל בחברת החשמל לרשום הישגים מהותיים כלשהם בהעדר גיבוי ממשלתי איתן וחדור מטרה.



המנכ"ל הבא של חברת החשמל יכול להיות בכיר לשעבר במגזר הציבורי או איש עסקים בעל רקע ניהולי. הוא יכול להיות גם המשנה למנכ"ל החברה, משה בכר, שסיים שני במרוץ למנכ"לות ב-2007, או סמנכ"ל הפרויקטים ההנדסיים בחברה, יאשה חאין, הנחשב למקורבו של השר אביגדור ליברמן. כך או כך, צריך להיות בו צד מינורי שיכיר בעוצמתו של היו"ר שמעליו - וכנראה גם צד מטורף, אם יסכים לקחת לידיו הגאים בספינה שקברניטיה הפוליטיים חלשים מדי כדי להשיטה.