האו"ם אימץ הצעה ישראלית שתמנע יצוא יהלומי דמים

>> העצרת הכללית של האו"ם אימצה בסוף השבוע החלטה בנושא המאבק הגלובלי ביהלומי הדמים, שהובילה ישראל. ההחלטה אינה מזכירה מפורשות את זימבבואה, שמונעת פיקוח בינלאומי על יהלומים הנכרים בתחומה, המבטיח שהפקתם אינה כרוכה בהפרת זכויות אדם. עם זאת, המנגנונים שעליהם הוסכם יאפשרו את המשך הפיקוח על יצוא יהלומים ממנה.

הפיקוח הבינלאומי מתבצע במסגרת תהליך קימברלי, שישראל עומדת בראשו השנה. ההחלטה קובעת כי יתקיים שיתוף פעולה משמעותי עם ארגון המכס העולמי בתחום לשיפור אמצעי האכיפה במלחמה בסחר יהלומי דמים. מהלך זה מהווה גם בסיס עתידי לשיתוף פעולה עם קרן המטבע העולמית והאינטרפול. עוד נקבע כי תוקם תת-קבוצת עבודה, שישראל תעמוד בראשה, לפתרון בעיות שבגינן לא מתאפשר שחרור משלוחי יהלומים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בשנה. בשלב זה, רק יהלומי זימבבואה עומדים בהגדרה זו.



סמנכ"ל סחר חוץ במשרד התמ"ת בועז הירש, המכהן כיו"ר תהליך קימברלי, אמר כי "זהו התהליך הבינלאומי הרחב ביותר שאותו הובילה ישראל. פעלנו למניעת יצוא יהלומי גלם מזימבבואה כדי לשמור על אמינות התהליך. אני מקווה כי היו"ר הבא, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ימשיך את מאמצינו למציאת פתרון לטווח הארוך". בהחלטה תמכו 60 מדינות, בהן ארה"ב, האיחוד האירופי, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה, ברזיל, ארגנטינה, יפן, ניו זילנד והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.



אימוץ ההחלטה מבטא את המחויבות הבינלאומית למניעת שימוש בכספים המגיעים מסחר ביהלומי גלם למימון סכסוכים מזוינים ופגיעה בזכויות אדם. בזימבבואה התגלו מרבצי יהלומים המוערכים במיליארדי דולרים, ואולם השלטונות אינם מאפשרים פיקוח על תהליך כרייתם ושיווקם. ארגוני זכויות אדם הביאו לדיוני תהליך קימברלי עדויות, שלפיהן היהלומים נכרים תוך פגיעה לכאורה בזכויות האזרחים ומכירותיהם משמשות לכאורה בעיקר קבוצה של מקורבים לשלטון ולצבא, כך שאינן תורמות לכלכלת המדינה הענייה.



על פי עדויות מענף היהלומים, בשבועות האחרונים ניסתה זימבבואה להבריח לשוק העולמי יהלומים בעשרות מיליוני דולרים, ואולם אלה נדחו על ידי הודו ודובאי, ולא ברור מה עלה בגורלם.