>> לפני כשבע שנים יזם מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט דן ארבל, חזון לשיפור ושדרוג מערכת המחשב הנהוגה בבתי המשפט. ארבל אמר אז כי המערכת החדשה, הקרויה נט המשפט, "תטפל בכל הבעיות והצרכים של מערכת המשפט והמשתמשים בה. המחוברים לרשת הפנימית יזכו למהירות תקשורת גבוהה ביותר, שאין בינה לבין המהירות שאליה רגילים גולשי האינטרנט כל יחס. מדובר במהירות שבה כמעט שלא יהיו השהיות, כך שבהקשת מקש או הקלקת עכבר ניתן יהיה להגיע למסמכים הנדרשים".
אלא שכיום, כמעט שנה וחצי מאז שהחלה המערכת לפעול בבית המשפט העמוס ביותר במדינה - בית המשפט השלום בתל אביב - ולאחר שהיא פועלת כבר ביותר מ-20 בתי משפט בישראל, מצטייר חזונו של ארבל כסיוטם של שופטים, שרבים מהם כבר מכנים את המערכת "מת המשפט".
ביום רביעי האחרון קרסה מערכת נט המשפט כליל, דבר ששיבש לחלוטין את עבודתם של השופטים במשך כיום וחצי. בהנהלת בתי המשפט אמרו כי מדובר בתקלה צפויה, שהיא חלק מפעילות יזומה להחלפת כל שרתי הבסיס של בתי המשפט (ראו תיבה). ואולם השופטים לא התרשמו מההסבר, ורבים מהם הביעו תסכול. "המערכת לא עבדה. ישבתי באולם והייתי צריך להכתיב לקלדנית את כל ההחלטות שלי בכתב יד. קריסת המערכת החזירה אותנו שנים אחורה, לעבודה כפולה ומשולשת", אמר שופט ל-themarker.
לטענתו, גם כשהמערכת אינה קורסת כתוצאה מתקלה כזו או אחרת, היא עמוסה ומסורבלת. "העומס על המערכת רב. זה מצריך מאיתנו לעבוד גם בשעות הלילה, כשהמערכת פחות עמוסה". לדבריו, "השופטים צריכים לתת מענה מיידי לבקשות, וזה לא ניתן לביצוע באמצעות נט המשפט. מה שפעם היה פשוט וצריך היה רק לכתוב על הדף 'כמבוקש', מצריך כיום תהליך ארוך ומאלץ את השופט להיות חצי פקיד".
מערכת נט המשפט, מערכת ניהול התיקים המקוונת של הנהלת בתי המשפט, מאפשרת הגשה מקוונת של כתבי טענות, ללא צורך בהגשת ניירת למזכירות באופן פיסי. בנוסף, אחת המטרות של המערכת היא לייעל את הליך שמיעת הדיונים ואת עבודתם של השופטים. כך, בעזרת הכרטיס החכם, יכולים השופטים לנסח החלטה, לקבוע את רמת החיסיון שלה ובהתאם לכך יופיע עדכון אוטומטי למזכירות. המערכת מסונכרנת עם תיבת המייל של השופט ויכולה לתזכר אותו בנוגע לצורך במתן החלטה, לימוד תיק לפני דיון ועיכוב במתן פסק דין.
בעליון עדיין לא התחברו למערכת
כשהושקה המערכת בבית המשפט בתל אביב בספטמבר 2009, ביקש מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, שנה וחצי של סבלנות מהשופטים כלפי המערכת. "שופטים מתלוננים שהם לא מוצאים חומר, אבל מדובר בתחילת התהליך. בעוד שנה-שנה וחצי ההתייחסות תהיה שונה", אמר באופטימיות. אך כיום נראה שסבלנותם של רבים מהשופטים כבר פקעה.
"נט המשפט אינה כלי עזר לשופט, אין למערכת כל קשר עם עבודת השופט", אמר אחד השופטים. לדבריו, המערכת יוצרת יותר עבודה לשופט וגורמת לו לעשות גם עבודת מזכירות במקרים שבהם הוא צריך לכתוב החלטה ולהדפיס את המסמכים בתיק בכל פעם מחדש. שופט אחר הביע את תסכולו כלפי המערכת במלים, "זה לא חזון, זו שערורייה", ושופטת נוספת השתמשה במלה "נורא" כדי לתאר את עבודתה עם המערכת. כמה שופטים הוסיפו כי לו המערכת היתה באמת טובה כל כך, בית המשפט העליון היה הראשון להתחבר אליה, דבר שלא נעשה עד היום.
שופט בכיר לשעבר הסביר כי חזון המחשוב נבנה במטרה שהמערכת של בתי המשפט תהיה כלל-ארצית. לדבריו, "היה חלום עתידי שעורכי הדין יגישו את המסמכים למקום אחד, וממקום זה ינותבו התיקים לבית משפט שהוא פחות עמוס". אלא שלדבריו זהו גם שורש הבעיה: "כשיש מטבח אחד לאלפי אנשים וכולם רוצים להכין קפה באותו זמן, מכונת הקפה תקרוס. לכן, העומס הרב על מערכת המחשוב קיים גם כשהיא איננה קורסת".
לדבריו, "הבעיה עם המערכת הזו היא שהכניסו אותה לעבודה לפני שהיא היתה בשלה ולפני שבדקו את כל הבאגים שלה. אחרי ששמעתי תלונות רבות של שופטים עמדתי על כך שהמערכת תיכנס לבית המשפט שבו כיהנתי רק בסוף התהליך".
לטענתו, גם שופטי בית המשפט העליון ניסו לדחות את הקץ עד להטמעת המערכת בעליון. "הם חכמים שלא התחברו עדיין", אמר בחיוך. "ובכל מקרה, יש שם רק 15 שופטים שישתמשו במערכת בו זמנית - ולא יותר מ-700 שופטים בכל הארץ שמשתמשים באותה מערכת באותו זמן". עם זאת, אמר כי חלק מהבעיה בעבודה עם המערכת נובע מכך שלשופטים קשה להתמודד עם מחשבים. "המזל הוא שלשופטים יש עוזרים משפטיים ומתמחים שעוזרים להם להיכנס לתחום המחשוב", הוסיף.
גורמים בהנהלת בתי המשפט הסבירו כי מערכת המחשוב של בית המשפט העליון אינה קשורה לשאר בתי המשפט, ולכן המערכת הוטמעה קודם בבתי המשפט האחרים. לדבריהם, בימים אלה עובדים על התאמות למערכת המחשוב של העליון ובחודשים הקרובים תתבצע הטמעת המערכת גם שם.
עורכי הדין מצפים לשיפור
עורכי דין רבים מדגישים את הפער שבין התאוריה לבין המציאות: המערכת, אומרים עורכי דין, מהווה שיפור ניכר לעומת המצב הקודם, אך ברמה היומיומית הם עדיין מתקשים לעבוד עם המערכת.
לדברי עו"ד ד"ר יוסי כהן, המתמחה בליטיגציה מסחרית, "הרעיון של המערכת הוא רעיון מצוין וחדשני, שראוי לקדם אותו בברכה. ואולם בפועל המערכת גורמת להמון בעיות. אני מקווה שמדובר בחבלי לידה שבסוף יתגברו עליהם".
כהן מצביע על יתרונות המערכת לצד חסרונותיה: "גם בחצות אני יכול להגיש מסמכים לבית המשפט, ואני יכול לראות בכל רגע את מצב התיק שלי. זה דבר אדיר. אבל הבעיה היא שהמערכת לא יציבה ואי אפשר לסמוך עליה". לדבריו, במקרים רבים לאחר שהגיש מסמכים באמצעות המערכת, התברר לו שהשופט לא קיבל אותם. בעיה אחרת שהוא נתקל בה, לדבריו, היא שהחלטות שניתנות על ידי שופטים אינן מעודכנות במערכת.
עו"ד ילנה וולוובסקי ממשרד שפיגלמן קורן ברק זמיר, המתמחה בליטיגציה ובתביעות ייצוגיות, מספרת כי "רק בחודש האחרון המערכת התחילה לעבוד טוב יותר. עד עכשיו היו המון תקלות, ההחלטות לא נשלחו לעורכי הדין ודיונים לא התקיימו כי השופטים לא הצליחו להעלות את התיקים על המחשב. בדיון שבו השתתפתי בשבוע שעבר, בכל כמה דקות נתקע המחשב והיה קשה לקיים את הדיון".
עו"ד אסף פוזנר, המתמחה בנזיקין וברשלנות רפואית, סבור כי "זה מעבר לתחלואי לידה. המערכת כבר אינה תינוקת. במהלך הדיונים המערכת כל הזמן נתקעת. היינו מצפים שכבר יהיו פתרונות לבעיות אלה".
עו"ד שלהבת רובין, המתמחה בנזיקין ובביטוח, אומרת כי "אין ספק שהמערכת הזו עדיפה על המצב שהיה קודם. זה חוסך לנו זמן ואנחנו פחות תלויים במענה הקולי של בית המשפט, שזמין עד 16:00 בלבד, אבל המצב עדיין בעייתי". לדבריה, מאז שהחלה להשתמש במערכת לפני כשנה לא חל כל שיפור. לטענתה, פעמים רבות המערכת לא עולה ונותנת הודעת שגיאה, בקשות שמוגשות באמצעות המערכות אינן מעודכנות גם חודשים אחרי הגשתן, ובכלל, המערכת איטית מאד וסובלת מתקלות רבות.
ייעול העבודה מול בית המשפט
אך יש גם עורכי דין שמתמקדים בצד החיובי של המערכת. "זה מייעל מאוד את העבודה, וכיום אני עושה ומגיש הכל דרך המחשב", אמר עו"ד ירון קוסטליץ ממשרד י. וינרוט, המתמחה בעבירות צווארון לבן. "המערכת מקלה על הגשת המסמכים לבית המשפט - היא מאפשרת את העברתם באמצעות דואר אלקטרוני בלי הדפסה על נייר וכריכת המסמכים. יתרה מכך, המערכת מאפשרת את הגשת המסמכים עד חצות, בניגוד להגשה במזכירויות בתי המשפט, שמקבלות מסמכים עד 13:30 בלבד".
קוסטליץ מוסיף כי יתרון נוסף הוא בכך שאפשר לראות כל מסמך שמוגש לבית המשפט. "חבל שהמערכת לא פעילה גם בבית המשפט העליון", הוא מציין.
"לתחושתי, לבתי המשפט ההטמעה של המערכת קשה יותר מאשר למשרדי עורכי הדין", אומר עו"ד אור נוי, ממשרד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני, העוסק בליטיגציה. לדבריו, "המערכת תורמת לנו בשני מישורים - מבחינת יעילות ונוחות של הגשת כתבי טענות לבית המשפט ומבחינת המעקב אחרי התיקים".
עו"ד צבי גלמן, המתמחה בליטיגציה ובלשון הרע, מסכים עם הדברים. "בהחלט יש חיסכון בעלויות ובריצות לבתי המשפט", הוא אומר. "יש נוחות בכך שהשעה 13:30 אינה דד ליין, ואפשר להגיש מסמכים גם בשעות מאוחרות יותר, ללא הזדקקות למתמחים, לשליחים ולנהגי מוניות".
"המערכת מהווה בפירוש מהפכה", אמר עו"ד אריאל גיז, המתמחה בדיני מקרקעין. לדבריו, המהפכה מתבטאת בעיקר בכך שהיא מאלצת את עורכי הדין לתמצת את הבקשות ומאפשרת גישה ישירה לשופט. עם זאת, לדבריו, הנגישות לשופט גורמת גם להגשת בקשות רבות יותר ולעתים אף מיותרות, מה שלטעמו יוצר עומס על השופטים: "אנחנו רואים שכתוצאה מכך השופטים כותבים החלטות קצרות מאוד ולעתים בלתי מנומקות".
גם עו"ד אריאל בינוביצקי, ליטיגטור ממשרד י. וינרוט, מדגיש את הגישה הנוחה לשופטים, שכן הגשת המסמכים לשופט אינה תלויה במזכירות ובפקידי עזר. "באחרונה הגשתי בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שידוע כבית משפט עמוס ב-8:00 בבוקר. הבקשה הוגשה, וב-8:25 כבר קיבלתי את ההחלטה".
שופטים: "חזון מחשוב בתי המשפט נהפך לשערורייה"
מאת שני מזרחי
19.12.2010 / 7:04