מגמת הפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות התחזקה בשבוע החולף, אבל היא לא אפיינה את כל קבוצות ההתמחות. בעוד שוק המניות התאפיין במגמה חיובית (מדד ת"א 25 עלה ב-0.6% ומדד ת"א 100 עלה ב-0.8%), הרי ששוק איגרות החוב המקומי סבל מהירידות החדות שנרשמו בשוק איגרות החוב של ממשלת ארה"ב.
אמנם, הירידות באג"ח ממשלת ישראל היו מתונות בהרבה מהאמריקאיות, אך עדיין מדדן ירד ב-0.3%, כאשר הארוכות שביניהן ירדו בכ-0.7%. בסקירה אודות תעשיית הקרנות שפירסם היום רוני אפטר מבית ההשקעות מיטב, הוא כותב כי ירידות אלה איפיינו את האג"ח הצמודות יותר מאשר השקליות, ולכך תרם גם מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר שהיה נמוך (0.1%). מגמה זו השפיעה לרעה על איגרות החוב הקונצרניות, שרובן צמודות מדד, ואלה ירדו ב-0.6% (תל בונד 60).
עם תום שבוע המסחר בארה"ב, התשואה על אג"ח ממשלתיות לעשר שנים הגיעה לרמה של 3.33% - גבוהה ב-0.8% מהשפל שנרשם באוקטובר - כשהשווקים הסתערו על האג"ח בציפייה להרחבה הכמותית השנייה של הבנק הפדרלי. "מרחץ דמים בשוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב מעמיק", כך תיארו באחרונה כותרות ראשיות ובלוגים באינטרנט את המצב, ואותתו על מצב הרוח הקשה השורר בקרב משקיעי האג"ח של ארה"ב, במיוחד אלה לטווח ארוך.
הירידות בארה"ב והחששות להמשכן גרמו לפדיונות בקרנות המתמחות באג"ח מדינה גם בישראל, בדגש על צמודות המדד. קבוצה זו פדתה בשבוע החולף כ-430 מיליון שקל, שיעור כפול מזה שהיה מתחילת החודש עד סוף השבוע הקודם.
עוד קטגוריה שסבלה מהטלטלה בשוקי האג"ח היתה האג"ח קונצרניות יחד עם קרנות שמתמחות באג"ח בכלל. קטגוריה זו פדתה סכום כולל של כ-110 מיליון שקל. סביר להניח, שסכום זה כולל כניסת כספים לקרנות אג"ח עם רכיב מנייתי של 10% עד 20%, לצד יציאת כספים גדולה יותר מקרנות אג"ח קונצרניות ומקרנות אג"ח כללי ללא מניות.
קטגוריית השקעה נוספת שסבלה מירידות לאחר תקופה ארוכה של גיוסים היא זו של אגד חוץ, קטגוריה המבוססת על אג"ח חו"ל (בעיקר של ארה"ב). ירידות השערים החדות בשבועות שהתעצמו כאמור, הביאו לפדיונות של כ-80 מיליון שקל.
בעוד האפיק האג"חי מבריח את המשקיעים, הרי שהאפיק השקלי מקבל אותם בזרועות פתוחות. הקרנות השקליות נהנו מסנטימנט חיובי, עם גיוסים מצטברים של כ-220 מיליון שקל, ובמיוחד לקרנות מק"מ ומק"מ פלוס רכיב מניות מסוים, בדר"כ 10% עד 20%. זאת, בניגוד גמור למגמה המתמשכת של פדיונות בקבוצה זו בחודשים הקודמים.
חלק מכניסת הכספים הזו נובעת, להערכת מיטב, מהשינויים החדים שמתחוללים כיום במפת הקרנות הכספיות. בעקבות העלאת דמי הניהול בקרנות הכספיות של פסגות, נרשמת, ככל הנראה, יציאת כספים ניכרת מהן. חלק מהכספים יוצאים "החוצה", וחלקם העיקרי עובר לקרנות כספיות של גופים אחרים ולקרנות שקליות שהן הקטגוריה הקרובה ביותר לקרנות כספיות. וכך, נרשמה בקרנות הכספיות יציאה של כ-460 מיליון שקל.
לעומת שוק האג"ח הממשלתי והקונצרני, הקרנות המנייתיות גייסו השבוע סכום של כ-160 מיליון שקל. חוסר היציבות בשוקי האג"ח מול הרגיעה החיובית בשוקי המניות עשו את ההבדל.
מתחילת חודש דצמבר רשמה תעשיית הקרנות פדיון כולל של כ-1.2 מיליארד שקל. נתון זה מקפל בתוכו שתי מגמות סותרות. האחת, יציאת כספים מהקרנות הכספיות בסך של כ-1.32 מיליארד שקל, מול כניסת כספים קטנה בסך של כ-120 מיליון שקל לקרנות המסורתיות.
גם בתוך הקרנות המסורתיות נרשמה מגמה מעורבת. בעוד הקרנות המנייתיות מגייסות כ-360 מיליון שקל; השקליות כ-380 מיליון שקל; קרנות אג"ח כללי וחברות כ-140 מיליון שקל; וקרנות האסטרטגיה כ-70 מיליון שקל; הרי שמקרנות אג"ח מדינה יצאו כ-650 מיליון שקל, ומאגד חו"ל כ-120 מיליון שקל.
המשקיעים בורחים מקרנות האג"ח הממשלתיות: הנפילות בארה"ב הביאו לפדיונות של 430 מיליון שקל בישראל
ערן אזרן
19.12.2010 / 14:37