>> במגזר הערבי ממשיכים בניסיונות לקרב את ענף ההיי-טק. השיטה: לפתות חברות למרכזי תעשייה והיי-טק באזורים שבהם ריכוז של יישובים ערביים, ובכך להקל על אנשי המגזר שמתקשים בקבלה לעבודה במרכזי ההיי-טק המבוססים במרכז הארץ.
נאדר סרסור, ראש העיר כפר קאסם, קרא בסוף השבוע לחברות היי-טק ישראליות להגיע לאזור התעשייה החדש "לב הארץ", בכנס שדן בהקמתה של תעשיית היי-טק ביישובים ערביים. סרסור התייחס לסל הטבות שהכינה העירייה עבור חברות היי-טק, במטרה לעודדן להקים פעילות באיזור התעשייה החדש.
התוכנית כוללת פטור ממסי ארנונה, הכנת תשתיות, תחבורה זמינה וסיוע בהסעות העובדים. בנוסף יהנו החברות מפארק תעשייה בעל יתרונות של איזור עדיפות לאומית א', הטבות מס וסבסוד השכר בהיקף של 25% לאורך 30 חודשים. איזור התעשייה "לב הארץ" ממוקם בסמוך לכפר קאסם ומרכז ההיי-טק של ראש העין, והגישה אליו היא דרך כביש 5.
פיתוח התעסוקה במגזר -מדרישות oecd
עיריית כפר קאסם היא אחת מ-13 הרשויות הערביות הכלולות בתוכנית הממשלה לפיתוח התעסוקה והתשתיות בחברה הערבית, כחלק מההתחייבויות לקבלה ל-oecd. באירוע השתתפו בכירים בעיריית כפר קאסם, אנשי תעשייה בכירים מ-eci טלקום ומצ'ק פוינט, וכן הנהלת צופן, עמותה ששמה לה למטרה לשלב ערבים ישראלים בעולם ההיי-טק.
יוסי כותן, מנהל מרכז הפיתוח וההכשרה של צופן בנצרת וממקימי המרכז של אמדוקס בשדרות, התמקד בדבריו באחריות הממשלה לעידוד הקמתם של מרכזי פיתוח ותעשייה מתקדמת ביישובים ערביים. לדבריו, הכלי המרכזי שצופן מצפה לו הוא הבאתה של חברת עוגן שתתבסס בפארק התעשייה בכפר קאסם. הוא סבור כי חברות ההיי-טק לא יהססו להקים מרכזי פיתוח ביישובים ערביים אם תינתן תמיכה ממשלתית משמעותית.
בשנתיים האחרונות הצליחה צופן, בשיתף חברות ויחידים נוספים, לשנות את מפת התעסוקה בנצרת, להגדיל את מספרם של עובדי ההיי-טק בעיר במאות אחוזים, וכן לסייע בשילובם של אקדמאים ערבים בתעשייה עתירת מדע. כעת מנסה צופן, בשיתוף עיריית כפר קאסם, לבחון את הדרכים לקידום ההיי-טק באיזור המשולש.
זהו המפגש השני שצופן מקיימת עם עיריות במשולש. המפגש הראשון התקיים באום אל פחם לפני כחודשיים. עדי בילדנר, סמנכ"ל משאבי אנוש ב-eci, הדגיש כי הכלי המרכזי בגיוס עובדי היי-טק הוא שיטת "חבר מביא חבר". וכך, לדבריו, היעדר מסה של עובדים ערבים בחברות היי-טק ממשיך להיות החסם המרכזי.
מנתונים שנחשפו בשבוע שעבר בדיון שערכה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת עולה כי רק כ-500 ערבים עובדים בהיי-טק מתוך כ-150 אלף עובדים סך הכל בישראל. השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן, שלקח חלק במפגש, אמר:" לאורך השנים ישראל לא נתנה לערביי ישראל את האפשרויות שמגיעות להם. לצערי, רוב אזרחי ישראל אינם מכירים את האזרחים הערבים ומתייחסים לכולם כגיס חמישי".
עוד אמר ברוורמן: "מיעוט העובדים הערבים בענף ההיי-טק נובע מחסמים חינוכיים ותרבותיים". לדבריו, החסמים העיקריים הם חוסר ניסיון מקצועי, מחסור ברשת חברתית, מיקום גיאוגרפי ומערכת החינוך, שלא הולכת לכיוון טכנולוגי. ברוורמן ציין כי בפעם הראשונה בתולדות המדינה משרדו השיג כ-350 מיליון שקל שיופנו למתן סיוע לצעירים מבני המיעוטים במבחן פסיכומטרי ובמכינות.
חבר הכנסת חנא סוייד אמר: "צריך לעודד חברות גדולות לפתוח מרכזי פיתוח באזורים של אוכלוסייה ערבית. יש אלפי אקדמאים ערבים שהתואר שלהם אינו עונה לדרישות התעסוקה בהיי-טק, אך בעזרת השקעה נוכל להסב את מקצועם".
אימן סייף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בקרב המיעוטים במשרד ראש הממשלה, הציג בפני הוועדה שני פרויקטים שהמשרד עובד עליהם בימים אלה. האחד הוא קרן השקעות לעסקים ערבים "קו משווה", שבמסגרתה משולבים אקדמאים ערבים בחברות. הפרויקט השני הוא "ואוצ'רים" - השמה של סטודנטים ערבים בשנה האחרונה ללימודיהם בחברות היי-טק.
נעמי אשקר, מנכ"ל באבקום סופטוור, אמר בוועדה: "תנאי הסף במכרזים ממשלתיים לא מאפשרים לחברות ערביות אפילו לתת הצעה. כך גם לגבי מכרזים שירותיים. המדינה צריכה להעניק כלים ותמריצים לחברות גדולות להישאר בישראל. הודו נהפכה לסכנה של ההיי-טק הישראלי".
כפר קאסם פיתוח
מאת גיא גרימלנד
20.12.2010 / 7:06