בתי החולים העמק, הדסה עין כרם ובית לוינשטיין יחלקו בכ-120 מיליון שקל מעיזבונו של תורם צרפתי

>> המרכזים הרפואיים העמק, הדסה עין כרם ובית לוינשטיין הם שלושת המוסדות שיקבלו כ-120 מיליון שקל מעיזבונו של סוחר האמנות היהודי-צרפתי המנוח, איניאס הלנברג - כך נודע ל-themarker. עד כה סירב משרד המשפטים לחשוף את שמות שלושת המרכזים הרפואיים שיתחלקו בכסף, וחשף, במסגרת בקשה לפי חוק חופש המידע, רק את שמם של שלושה בתי חולים נוספים - שיבא, המרכז הרפואי נהריה והמרכז רפואי ברזילי - שיקבלו יחד 94 מיליון שקל מכספי הירושה.

תחילת הפרשה לפני שש שנים, עת נפטר הלנברג, והוריש את הונו - 212 מיליון שקל - לוועדת העיזבונות. כספי הירושה טרם חולקו והם נמצאים בחשבון של האפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל. בצוואתו כתב כי את הכסף יש להקצות לטובת "הקמת מרכז רפואי שיקומי לפי הצרכים הרלוונטיים באותה עת".



הניסוח המעורפל של הצוואה הביא לסכסוך משפטי: ועדת העיזבונות, תוך התייעצות עם משרד הבריאות, החליטה להקצות את הכספים לבתי חולים קיימים בישראל לשם שדרוג התשתיות השיקומיות הקיימות בהם או הקמת מחלקות שיקום חדשות בשטחם. בעקבות כך עתרה לבג"צ עמותת המרכז הרפואי הר תבור שהחלה בבניית מרכז חדש בצפון, ומעוניינת בנתח מכספי הירושה להשלמת הבנייה. לטענת העמותה, ועדת העיזבונות חרגה מסמכותה, והיא "חוטאת באופן שורשי להוראות המצווה" שדיבר על הקמת מרכז רפואי ו"מפגינה היעדר שוויון בין העותרת לבתי החולים".



בעקבות העתירה בוטלה ההחלטה והוועדה הציבורית החלה מחדש בהליך בחירת המוסדות הנהנים מהירושה. 40 מוסדות הגישו בקשות לקבלת נתח מהירושה, ולאחר סבב נוסף של התייעצויות ודיונים נבחרו ששת בתי החולים. באחרונה עתרה העמותה פעם נוספת לבג"צ כנגד ההחלטה, בטענה כי בית החולים השיקומי שהיא בונה עונה באופן מדויק על דרישתו של הלנברג.



מנגד, טוענת המדינה כי הלנברג הנחה לחלק את הכסף "לפי הצרכים הרלוונטיים באותה עת", וכי מבחינה עקרונית יש עדיפות להקמת מחלקות שיקום כללי בתוך או סמוך לבתי חולים כלליים, בשל אופי השירותים המקצועיים הנדרשים למחלקות שכאלה. באחרונה, בשל בקשה במסגרת חוק חופש המידע, קיבל היזם ארי לרום ממשרד המשפטים רשימה חלקית של המוסדות שנבחרו לקבל את הכספים, כששמות שלושה מהם (העמק, הדסה עין כרם ובית לוינשטיין) מושחרים.



לשאלת themarker מדוע מסתיר משרד המשפטים את המידע בעל החשיבות הציבורית בדבר זהות המוסדות, השיב המשרד כי "המידע שקיבל היזם ניתן לו בדרך של פנייה לממונה על חוק חופש המידע במשרד, כפי שניתן לקבל כל מידע המוחזק על ידי רשות ציבורית. הממונה בוחנת כל בקשה בהתאם להוראות החוק ואינה מוסרת מידע שאינה חייבת או אינה מוסמכת למסור על פי הוראות החוק. במקרה דנן הממונה בחנה את הבקשה, ובהתאם לחריגים הקבועים בחוק (סעיף 9), מסרה נתונים חלקיים".