מציאות עקומה: המועצה והיוצרים בעד הריאליטי

>> לפני כמה חודשים הגיש ערוץ 10 לוח שידורים לאישור הרשות השנייה. הערוץ עמד בחובות הרגולציה, שקבעו מגבלה של שש שעות שידור שבועיות של בידור וריאליטי בשעות צפיית השיא, אך בכל זאת נדרש על ידי הרשות להפחית את היקף שידורי הבידור והריאליטי בלוח.

כמה חודשים חלפו, וראו זה פלא - מועצת הרשות השנייה מחליטה להגדיל את היקף שידורי הבידור והריאליטי המותרים - ל-10 שעות שבועיות. באותה ישיבה קבעה המועצה כי תוכניות כלכליות ימשיכו להיחשב לתוכניות תעודה, מה שכמובן יעזור לזכייניות לעמוד במחויבויות שלהן בתחום זה.



אם המועצה לא חושבת שיש צורך ברגולציה או גורסת כי אי אפשר להחיל רגולציה כלל, שתתכבד ותגיד זאת בקול רם. לאחר מכן היא תוכל להתפטר. אבל מעשי המועצה בפועל הם בדיחה לא מצחיקה, שבסופו של דבר יגרמו לאובדן אמון מוחלט של הציבור באותה חבורה שמספרת להם שתוכנית כלכלית היא בעצם תיעודית, ושדרמה ותעודה זה מאוד חשוב - אבל פחות מבידור וריאליטי.



התמיהה הגדולה ביותר צריכה להיות מופנית אל ארגוני היוצרים, שלא התנגדו להחלטה להגדיל את היקף שעות הבידור ואף תמכו בה. אם ארגוני היוצרים מוכנים לקבל מציאות שבה מדי יום אחרי החדשות משודרת תוכנית בידור, מה אפשר לצפות מחברי המועצה? ואולי כדאי שהיוצרים יכינו את עצמם גם להחלטה הבאה, שעלולה לעסוק בהפחתת הסכומים הנדרשים להשקעה בדרמה ותעודה. הרי אם הם עצמם מסכימים שתוכניות אלה יוגלו לשעות שלפני החדשות או לשעות מאוחרות יותר, שבהן הצפייה מועטה יותר, ברור שיצטרכו גם להבין כי בתוכניות המשודרות בשעות זניחות יותר אי אפשר להמשיך להשקיע סכומי עתק.