ללמוד קרוב למעצמות הכלכליות הבאות

סינגפור



>> בכניסה לקמפוס ההיי-טקי של שלוחת אינסיאד (insead) בסינגפור התנופפו דגלי לבנון לרוב וצעירים מעשני נרגילות ישבו באוהל האירוח שבחצר. האם כך נראה בית ספר גבוה, יוקרתי ובעל מוניטין עולמיים למינהל עסקים? הסטודנט הישראלי שי לינדנר מרגיע: ההשתלטות הלבנונית היא חלק מפרויקט שבוע לאומי המתקיים מדי חודש בקמפוס. בקרוב ייצא לדרך גם השבוע הישראלי, שבו יככבו פלאפל ומלפפונים חמוצים וגם הסיסמה "size doesn't matter".

לפני עשר שנים הוקמה בסינגפור השלוחה האסיאתית של בית הספר הגבוה למינהל עסקים אינסיאד הצרפתי, שחוגג השנה חצי מאה. באחרונה הוקמה שלוחה נוספת באבו דאבי. השלוחה בסינגפור היא תוצר של שיתוף פעולה בין יזמים מאינסיאד לבין הממשלה המקומית, שחפצה ביבוא ידע לצד סטודנטים מרחבי העולם, בתקווה שאלה יישארו באי ויממשו בו את כישרונם בתחום הניהול והיזמות.



באינסיאד השכילו להבין את האקלים הכלכלי החדש שייצגו השווקים המתפתחים, וקפצו על המציאה. כיום לומדים בכל שלוחות אינסיאד 1,000 תלמידים במסלול mba מ-76 מדינות, רובם בפונטובלו שבצרפת ויותר משליש - כ-400 - בשלוחה בסינגפור, שנחשבת מקום שמספק את תוכנית ה-mba הבינלאומית ביותר באסיה, וגם אחת התוכניות המגוונות ביותר בעולם. התוכנית מאפשרת ליזמים לימודים תיאורטיים ומקנה להם כלים מעשיים להמשך הדרך. המגזין "ביזנסוויק" דירג השנה את התוכנית כבית הספר הטוב בעולם למינהל עסקים מחוץ לארה"ב.



על הפזילה לאסיה מעיד מינויו של הדיקאן החדש, דיפאק ג'אין, לשעבר דיקאן בית הספר לניהול קלוג של אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו, שייכנס לתפקידו בסינגפור במארס 2011. הבחירה בו היא חלק מהכוונה לפתוח תוכניות לימוד בסין ובהודו, וכן להרחיב את הנוכחות בעולם באמצעות התקרבות לתלמידים ממדינות מתפתחות.



יותר נוח מצרפת



24 סטודנטים ישראלים לומדים השנה ב-mba באינסיאד, שישה מהם בסינגפור. מספרם השנה מועט יחסית ל-30 הישראלים שמגיעים מדי שנה לשתי השלוחות.



לינדנר, 32, שעבד בישראל בחברת פז כעוזר מנהל חטיבת הזיקוק והלוגיסטיקה וכן כסגן מנהל שרשרת אספקה, מספר מדוע הרחיק באוגוסט עם אשתו נטע ובנם הקטן נועם עד סינגפור לטובת mba. "היכולת לצאת מהמסגרת המערבית לכיוון מזרח היא יתרון גדול. במהלך עבודתי בישראל נחשפתי לתרבות האירופית, אבל לא נחשפתי מספיק למזרח, שהוא מנוע הצמיחה של העולם. כאן אני מקבל הזדמנות לעשות לכך", אומר לינדנר. "היתרונות הנוספים תלויים במקום עצמו. סינגפור היא מקום אקזוטי ומעניין ותנאי החיים בו מצוינים, כך שגם מבחינת המשפחה היה לנו קל יותר לעבור לעיר מודרנית מאשר לכפר באזור פונטנבלו שבצרפת".



זה גם רחוק ויקר.



"החיסרון הוא באמת יוקר המחייה והמרחק מישראל, אבל בטווח הארוך mba זו חוויה של פעם בחיים. תמיד ראיתי את עצמי עושה את הצעד הזה, ועד כה אני מרוצה מההחלטה".



נועם פוגל שמעוני (30, נשוי ללירון ואב לשלושה) הוא בוגר בית הספר שנמצא בסינגפור כשלוש שנים ועובד בתחום הבנקאות. לדבריו, הוא בדק את כל האופציות ללימודי מינהל עסקים בחו"ל, אבל הגיש מועמדות רק לאינסיאד. "אסיה תמיד עניינה אותי ברמה התרבותית וכמקום צומח ודינמי מבחינה עסקית", הוא אומר. "בתי הספר בארה"ב כלל לא היו על הפרק".



אינסיאד סינגפור, אם כך, מצטייר כמקפצה הנכונה עבור מי שרואה את עתידו המקצועי בכיוון מזרח. "הסתכלתי על הלימודים כהשקעה לטווח הארוך", מסביר שמעוני. "השם אינסיאד פותח באסיה הרבה דלתות, ובמהלך השנה מתארגנים סיורים לימודיים בכל האזור. כך למשל, כשלומדים לעשות עסקים עם סין נוסעים לסיור בן שבוע בסין או בדרום קוריאה".



גם הגיוון של הסטודנטים הוא אחד ממרכיבי המשיכה. "במחזור שלי למד סטודנט שעזב את המנזר אחרי עשר שנים והצטרף ללימודים", מספר שמעוני. "אתה נחשף להרבה תפישות עולם שלא היית מכיר בשום מקום אחר".



52 אלף יורו בשנה



מול היתרונות הרבים שמציג בית הספר עומד חסם אחד מרכזי: המחיר. שנת לימודים באינסיאד עולה 52 אלף יורו, והמחיר אינו כולל את אובדן ההשתכרות ואת עלות המחייה למשפחה, שנעה בין כ-6,000 ל-8,000 דולר סינגפורי בחודש (22-16 אלף שקל). לסטודנט יחיד העלות היא של עד 5,000 דולר סינגפורי בחודש.



כדי להקל את העלות, מוצעות לסטודנטים מלגות שונות, אבל קשה לקבל אותן. הדרך לשלם את הסכום הגדול היא בדרך כלל להישאר ולעבוד בחו"ל כמה שנים. "בחנתי את זה עם המשפחה כפרויקט כלכלי לכל דבר", אומר לינדנר. "הערכנו את העלויות ואת הדרכים להחזר ההשקעה. אם חוזרים לישראל עם סיום הלימודים ייקח יותר זמן להחזיר את הכסף. חלק גדול מהחברות מגייסות מיד את הבוגרים וומעניקות להם בונוס חתימה שיכול להגיע עד 20 אלף יורו, מה שמכסה חלק נכבד מעלות התואר".



גם השכר שאנשים מקבלים אחרי mba מאינסיאד הוא גבוה, ואפשר להחזיר את ההלוואה בתוך כמה שנים. כך למשל, בוגר שמתקבל לעבודה בחברת הייעוץ מקנזי (בכל מחזור מקנזי מגייסת 8% מהסטודנטים, כ-40 עובדים) מרוויח כ-10,000 דולר בחודש, לא כולל בונוס ומענק חתימה. בחברות אחרות מרוויחים פחות, אבל בכל מקרה התואר הוא קפיצת מדרגה.



"סיימתי את התואר בדצמבר 2008. בספטמבר פרץ המשבר הכלכלי העולמי והכניס הרבה אנשים לפאניקה", נזכר שמעוני. "משרות הורדו מאתר ההשמה של הקמפוס ובבת אחת נעשה קשה מאוד למצוא עבודה. זה היה מלחיץ. חלק מהאנשים חזרו למעסיק הקודם ואפילו לאותו שולחן, או לאותה משרה. אחרים לקחו שנה ללא תשלום וטיילו באוסטרליה. ניסיתי להיות פחות תלוי בתהליך ההשמה של הקמפוס (מנגנון מובנה שמלווה את הסטודנטים מיומם הראשון בלימודים וכולל מערכת ממוחשבת הכוללת רשימות גיוסים, ארגון פגישות עם מעסיקים פוטנציאליים וכו', ק"ת), הסתמכתי על יצירת קשרים, ולכן חיפוש העבודה הביא אותי למקום שהיה בו צורך יותר ספציפי מצד המעסיקים.



"אני חושב שמי ששוקל לעשות mba צריך להביא בחשבון שנתיים-שלוש של עבודה בחו"ל, שם ה-mba מגולם במשכורת ויש יותר מודעות והכרה מצד החברות. בישראל מכירים בניסיון עבודה בחו"ל, אבל אתה לא יכול לצפות שיכירו ב-mba רק בזכות עצמו. כשמקבלים החלטה על לימודים בחו"ל, ההסתכלות חייבת להיות ארוכת טווח".



בנוסף לעלות התואר, סטודנטים רואים חיסרון בכך שתוכנית ה-mba של אינסיאד קצרה מדי. בעוד שברוב בתי הספר בעולם התוכניות נמשכות שנה וחצי עד שנתיים, באנסיאד לומדים חמישה סימסטרים בני חודשיים כל אחד. שמעוני טוען כי המחיר הוא הקושי לרדת לעומק הנושאים. "הידע כולל חשיפה רחבה, אבל לא עמוקה מספיק", הוא אומר. "לוקח זמן להטמיע את הידע ולרכוש ניסיון". מנגד, התוכנית הקצרה מאפשרת היעדרות קצרה יותר משוק העבודה.



עד כמה השם אינסיאד עוזר?



"עוזר, אבל אין כאן נוסחת קסם. אנשים מגיעים עם ציפיות גבוהות לעבודה שימצאו אחרי הלימודים, או לתואר שיקבלו, וזה לא תמיד קורה. אנשים מסוימים שלמדו אתי הגיעו למשרות גבוהות". אחד הסטודנטים שלמד עם שמעוני, למשל, מונה למנהל תיק קרנות הגידור של קרן ההשקעות הממשלתית של אבו דאבי (adia). "החשיבות הגדולה היא שהמקום הזה פשוט פותח לך את הראש לכל ההזדמנויות שיש בחוץ", אומר שמעוני.



הנשים של אינסיאד



פרופסור ג'ייק כהן מלמד באינסיאד חשבונאות ועריכת דין כבר שמונה שנים ומשמש דיקן תוכנית ה-mba בשנתיים האחרונות. על הלוח המחיק התלוי בחדרו רשומים באותיות קידוש לבנה היעדים האסטרטגיים של המחלקה. יעד אחד בולט מכולם ויקר ללבו - "העלאת שיעור הסטודנטיות ל-35%".



רק לפני שנתיים היה שיעור הנשים 28%, וב-2010 הוא מעט יותר מ-33% - קרי: 330 נשים סטודנטיות בשנה, המקום השלישי בעולם למספר סטודנטיות אחרי הארוורד ו-וורטון. הממוצע בתוכניות mba בעולם הוא 30%, נתון נמוך לאור העובדה שמספר הנשים הניגשות לבחינות gmat כמעט זהה למספר הגברים.



"השאיפה שלנו היא להיות ראשונים מבין 10 האוניברסיטאות הגדולות, ואנחנו לא רחוקים משם", אומר כהן. לשם השוואה, ב-1965 כלל לא היו סטודנטיות באינסיאד. ב-2000 היו 159 וב-2005 למדו 153 סטודנטיות.



איך עושים את זה? מפעילים מאמצים שיווקיים, מימוניים ואדמינסטרטיביים. "כך למשל", מסביר כהן, "סטודנטית שעומדת בתנאי הקבלה של אוניברסיטאות מובילות כמו הארוורד, אוניברסיטת לונדון ואינסיאד, ותעדיף את אינסיאד, תוכל לקבל מלגות מיוחדות לנשים שיקלו את מימון התואר".



יתרון נוסף יש גם לאורך התוכנית (שנה בלבד) המתאימה יותר לנשים שמעוניינות בתואר כדי להתקדם במקומות העבודה. התואר הקצר יחסית מקטין הוצאות ומקצר את זמן הניתוק ממקום העבודה ומהמשפחה.



אחד המאמצים השיווקיים שהופעלו השנה היה כנס הנשים הראשון שנערך בפונטנבלו. בכנס השתתפה הילה גולדנברג, מנהלת הבנקאות הפרטית של סיטיבנק בישראל, בוגרת אינסיאד מ-2001. לאחר לימודיה החלה לעבוד בסיטי של בלונדון וב-2002 היתה חלק מצוות ההקמה של סיטיבנק בישראל. בשנה האחרונה משמשת גולדנברג נשיאת ארגון הבוגרים של אינסיאד בישראל (יחד עם אלונה בראון) המונה יותר מ-400 איש. במסגרת תפקידן הן אחראיות על אירועי תוכן וחברה, וכן סיוע לבוגרים בהשמות. "אף שמספר הנשים עלה ב-5% בלבד מאז שלמדתי שם" היא אומרת", התחושה היא שיש הרבה יותר סטודנטיות. אינסיאד נהפכת למקום ידידותי מאוד לנשים".



yazam@themarker.com