רונית קן אסרה על מיזוג מפעלי אריזות הפח לגין יגור וקניאל - חשש מפיטורי 800 עובדים

האיסור שהטילה הממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן, על מיזוג המפעלים לייצור אריזות פח ופלסטיק לגין יגור במפרץ חיפה וקניאל בכפר סבא, עשוי לגרום לסגירת שני המפעלים או לפחות של אחד מהם. ככל הנראה מצבו הפיננסי של קניאל, שמגוון המוצרים שלו גדול יותר מזה של לגין יגור, טוב יותר. קניאל מייצר בנוסף לקופסאות פח לשימורים גם פחיות שתייה.



לגין הוקם לפני 70 שנה, והיה אחד ממפעלים הראשונים של התעשייה הקיבוצית. הוא מעסיק 800 עובדים, רובם מיישובי הסביבה אך גם חברי קיבוץ רבים, ומהווה עד היום מקור פרנסה עיקרי לחברי הקיבוץ.



בשנים האחרונות צבר המפעל הפסדים והוא מפסיד בפעילות השוטפת, בעיקר בשל יבוא מתחרה של מפעלים לייצור אריזות פח מאיטליה וטורקיה, שמייצרים בעצמם את חומרי הגלם ומעסיקים כוח עבודה זול. עוד שלגין וקניאל מייבאים את הפח מחו"ל בעלויות שהולכות ומתייקרות בשנים האחרונות, בעוד שעלויות ההובלה של היבוא זניחות בהשוואה למחירי חומר הגלם.



נוסף על כך לגין כפוף להסכמי שכר היסטוריים המעמיסות עליו הוצאות שכר שאינן מקובלות כיום במפעלי לאו-טק מסוגו: "לצערנו אין לנו כל יתרון יחסי ביצור קופסאות פח ולכן התחייב מיזוג שני המפעלים כפתרון היחיד", אמר גורם בתעשייה הקיבוצית שהביע ביקורת על החלטת הממונה על ההגבלים.



גורם כלכלי בקיבוץ יגור אמר באחרונה כי הודעת הממונה, שהתקבלה לפני כשבועיים, היא מכה כלכלית קשה לקיבוץ, ששוקל בימים אלה עם יועציו המשפטיים אפשרות לערער על ההחלטה בבית הדין להגבלים. עוד אמר הגורם כי הקיבוץ יעשה ככל יכולתו למנוע את סגירת המפעל, אך אם לא יימצא פתרון שיאפשר לו להתאזן כלכלית, הוא ייסגר על כל ההשלכות הנגזרות מכך לפרנסת 800 משפחות בקיבוץ ומחוצה לו.



לדברי הגורם, המיזוג עם קניאל היווה עבור שני המפעלים "גלגל הצלה" כדי להמשיך בפעילות, אך ללא מיזוג לא יהיה ביכולתם לשרוד מול היבוא הזול. הנהלת המפעל הזהירה לאחרונה את הגורמים הרלוונטיים בממשלה, כי המצב בענף תעשיית קופסאות הפח מהווה חזרה על המצב לפיו נאלץ לפני עשור קיבוץ אפיקים לסגור את מפעל הלבידים (דיקטים) "קלת אפיקים", לאחר שיבוא זול מהמזרח הרחוק דרדר אותו ואת שני מפעלי מהלבידים הנוספים שפעלו בארץ להפסדים כבדים עד לסגירתם.



סגירת קלת אפיקים גרמה למשבר כלכלי בקיבוץ אפיקים, ממנו נחלץ רק לאחר הסדרי נושים קשים, שחייבו אותו לקחת על עצמו התחייבויות לשנים רבות.



אחד הפתרונות שהוצעו אז להצלת המפעל היה מיזוגו עם מפעלי הלבידים ת.ע.ל ולבידי אשקלון. המיזוג טורפד מסיבות שונות, בעיקר בשל עמדת האוצר כי אין עתיד לתעשיית הלבידים בישראל עקב היתרון הגדול יחסית של היבוא.