חיזרו מיד לעבודה

>> לא כל כך פופולרי לעורך דין לצאת בפומבי ולהביע עמדה התומכת בעמדת הממונה על השכר באוצר ושר המשפטים, הדורשים מהפרקליטים לסיים לאלתר את השביתה.

יש שני נימוקים שבגינם התגבשה דעתי כי על השביתה להסתיים מיד. הראשון: רק לפני זמן קצר הוסכמה בין האוצר להסתדרות מדיניות השכר במגזר הציבורי לשנתיים הבאות. והנה, כשבוע לאחר שפרצה השביתה, כשעוד לא יבשה הדיו על ההסכמה למדיניות שכר במגזר הציבורי, נערכה פגישה לילית בלשכת יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. בסיום הפגישה, גיבש עיני הצעת פשרה והציעה לצדדים. המדינה נטתה לקבלה, ואילו הפרקליטים דחו אותה. עוד טרחו הפרקליטים והצהירו לאחר מכן כי ההסתדרות אינה מייצגת אותם ועמדתה אינה רלוונטית לגביהם.



פריצה של עמדת ההסתדרות וכניעה לתשלום תוספות שכר מעבר להצעת עיני, עלולה לגרור דרישות של מגזרים אחרים במשק. ההסכם המבטיח שקט תעשייתי עד סוף 2012 כנגד תוספות השכר שהוסכמו, עלול להפוך לנייר חסר ערך.



הממונה על השכר, אשר אמון על שמירת מדיניות השכר אחידה, רואה גם את אלה ומבין מה המשמעות של היענות לדרישות השכר של הפרקליטים. אין מדובר אפוא רק בתוספת עלות ישירה "קטנה", בלשון התומכים בעמדת הפרקליטים, אלא בהשלכה רוחבית על המגזר הציבורי כולו.



הנימוק השני הוא כי הפרקליטים הם קבוצה נבחרת. הם נושאים באחריות עליונה לשלום הציבור ולתקינות מערכת המשפט. כל אחד מהם, בעת קבלתו לשירות, ידע מהם היתרונות והחסרונות של עבודה זו, שיש עמה גם שליחות. במעמדם המיוחד יש לצפות מהם להתנהגות אחרת.



הזכות לשבות היא מזכויות היסוד של עובד, אך היא אינה זכות מוחלטת. מולה יש לשקול אינטרסים אחרים חשובים לא פחות. בתי הדין לעבודה ידעו לסייג את זכות השביתה כאשר זו גרמה לפגיעה לא מידתית בציבור (כמו אספקת מים או תקשורת). לא יכול להיות ספק כי בגין שביתת הפרקליטים נגרם לאינטרס הציבורי נזק במידה דומה לפחות. התנהגותם של הפרקליטים השובתים, אשר שכרם אינו מן הנמוכים בשירות הציבורי, בשימם את טובתם האישית לפני חובתם הציבורית, מסירה מהם את הילת משרתי הציבור.



הפרקליטים אף מסרבים להצעה להפנות את הסכסוך לבוררות מוסכמת. עמדתם, כאילו מדובר בשבירת נורמות חברתיות ביחסי עבודה, מופרכת ומתעלמת מההיסטוריה הקיימת בעניין זה בשירות הציבורי. על פרקליטי המדינה לשוב לעבודה לאלתר, גם אם לא מלוא תאוותם בידם, אולי כהצעת עיני, ולגרום לשיקום שמם ומעמדם כמשרתי ציבור.



הכותב הוא עורך דין המומחה בדיני עבודה