זולה, קטנה - ולא רצויה

ניו יורק טיימס



>> כשהושקה בתחילת 2009, שווקה הנאנו של טאטא כמכונית העממית של העידן המודרני. הכוונה היתה לייצר רכב זול במיוחד בצורת ביצה, שיאפשר להמונים בהודו - ולאחר מכן גם בעולם - לנוע יותר בקלות. ואולם שאיפות אלה, לפחות לעת עתה, לא התממשו.

אף שמכירות הרכב בהודו - המדינה היחידה שבה משווקת הנאנו כיום - עלו בחדות, על רקע צמיחה כלכלית של קרוב ל-9% בשנה, מכירות הנאנו נפלו בארבעת החודשים האחרונים. יצרנית הנאנו, טאטא מוטורס, מכרה רק 509 יחידות לסוכנויות רכב בהודו בנובמבר - ירידה חדה לעומת מכירות של 9,000 ביולי. ב-2009, כשהכיסוי התקשורתי ושבחיהם של כתבי הרכב הגבירו את הביקוש, נהנתה טאטא מיותר מ-200 אלף הזמנות לנאנו, שמחירה הוא 2,900 דולר.



בזמן שטאטא התמודדה עם בעיות כמו עיכובים בייצור ודליקות שפרצו בחלק ממכוניותיה, מכוניות יריבות כמו המארוטי סוזוקי אלטו עקפו את הנאנו. האלטו, שמחירה הוא 6,200 דולר, מכרה בנובמבר יותר מ-30 אלף יחידות בהודו והיתה המכונית הנמכרת במדינה בנובמבר.



השקתה המתוקשרת של הנאנו עודדה יצרניות רכב אחרות, כמו gm ורנו-ניסאן, להכריז על תוכניות לייצר מכוניות עממיות זולות במיוחד משלהן עבור הודו ומדינות מתפתחות אחרות. מתחרות אלה עדיין צפויות להתחיל להימכר בשנתיים הקרובות, אך מכירותיה החלשות של הנאנו עשויות לגרום לבכירי החברות ולקובעי המדיניות, שמעוניינים לראות יותר מוצרים ושירותים שמופנים לבעלי הכנסות נמוכות, לחשוב שנית.



אנליסטים טוענים כי מצב הנאנו מוכיח שייתכן כי לא מספיק לייצר גירסאות זולות וקטנות של מוצרים קיימים כדי לזכות בנתח גדול מהשוק. על החברות, הם טוענים, לוודא כי זמן האספקה סביר וכי המכוניות נתפשות כבטוחות, שימושיות ומפתות. "תחתית הפירמידה היא עדיין התחום שעליו החברות מתחרות, אך אנשים שואפים ליותר. הם רוצים לרכוש מכונית משמעותית יותר", אומר הורמזד סורבג'י, עורך המגזין "אוטוקאר אינדיה".



הדבר משתקף גם בשוק הרכב של הודו, שהמכירות בו זינקו בנובמבר ביותר מ-22% ל-203 אלף מכוניות. המכוניות הפופולריות בו הן זולות, קטנות וחסכוניות בדלק, שנמכרות תמורת פחות מ-10,000 דולר. טאטא מוטורס, חטיבה של קונגלומרט טאטא גרופ, מדורגת שלישית במכירות.



הנאנו, פרי מוחו של יו"ר טאטא גרופ רטאן טאטא, שאמר למהנדסי החברה לבנות מכונית שתימכר תמורת פחות מ-100 אלף רופי (2,200 דולר) לאנשים שהיו מסתפקים באופניים או קורקינטים בלעדיה, סבלה מבעיות מההתחלה. הנאנו היתה אמורה לטלטל את שוק הרכב בהודו ולאחר מכן לעבור לשאר העולם - תחילה למדינות מתפתחות ולאחר מכן לאירופה ואולי אף לארה"ב. ואולם תוכניות הייצור השתבשו ב-2008, כשחקלאים במדינת בנגל המערבית טענו שהממשלה המקומית רכשה קרקעות בזול להקמת מפעל לייצור נאנו, ומחו. טאטא נאלצה להעתיק את המפעל למדינה אחרת, גוג'ארט, ונזקקה ליותר משנה וחצי כדי למלא את ההזמנות ל-100 אלף המכוניות הראשונות.



דליקות בכלי הרכב



לאחרונה נפגע הדימוי של הנאנו בעקבות דיווחים על דליקות שפרצו בחלק מכלי הרכב. טאטא הכחישה את הדיווחים על פגמים בעיצוב הרכב או בחלקיו, וטענה כי מקור הדליקות היה בציוד אלקטרוני זר שנמצא בכלי הרכב. היא הציעה להוסיף לנאנו מנגנוני בטיחות נוספים, אך התעקשה שלא מדובר בריקול, אך אנליסטים וצרכנים חשבו שהסברי החברה לא מספקים.



חלק מבעלי הנאנו - יש כיום יותר מ-71 אלף - משבחים את ביצועי המכונית, את יעילות צריכת הדלק שלה ואת הפנים המרווח להפליא שלה. ואולם קונים רבים מעדיפים את האלטו, הכוללת מנוע גדול יותר, חלל אחסון גדול יותר ומוניטין טובים יותר מאלה של הנאנו.



למרות קשייה של הנאנו עד כה, אנליסטים טוענים כי לטאטא, שבבעלותה גם יגואר ולנד רובר, יש מספיק משאבים פיננסיים וטכניים כדי לשנות את המצב לחלוטין. עם זאת, על טאטא קודם כל להבהיר את הספקות בנוגע לבטיחות המכונית, ולאחר מכן לנסח אסטרטגיית שיווק ומכירות טובה יותר. "נתוני המכירות לא באמת משקפים את הפוטנציאל ארוך הטווח של הנאנו. עוד מוקדם לקבוע", אומר סורבג'י.