>> אסון השריפה בכרמל נולד כתוצאה ממחדל בהיערכות - מחדל אנושי. אין טכנולוגיה שהיתה יכולה למנוע אותו, ואולם יכול להיות שתוצאות האסון היו יכולות להיות אחרות. ייתכן ששימוש באמצעים טכנולוגיים היה משנה את התמונה.
השריפה פרצה ב-2 בדצמבר בשעות הבוקר המאוחרות. הדיווח הראשוני על השריפה הועבר ב-11:14 על ידי מדריך הטיסה אלון חיים, שהבחין בשריפה בפאתי עוספיה. חיים דיווח על השריפה למגדל הפיקוח, והמגדל דיווח לשירותי הכבאות. צוותי הכיבוי הגיעו למקום בתוך רבע שעה, אבל מטוסי הכיבוי הגיעו לאזור רק ב-13:45. בסיוע רוחות עזות, השריפה התפשטה לממדי ענק. את התוצאות כולם יודעים - 43 נספים ו-5 מיליון עצים שעלו באש. בלב הכרמל נפער פצע שחור שייקח לו זמן רב להגליד.
האם מערכת טכנולוגית היתה יכולה לאתר מוקדם יותר את מוקד השריפה, להתריע ולאפשר ניהול טוב יותר של האירוע? אחד הפתרונות הטכנולוגיים לשריפות כמו זו שאירעה בכרמל מפותח בימים אלה במסגרת פרויקט גמר לתואר שני בהנדסת מערכות בטכניון בחיפה. הפרויקט מרוכז על ידי ד"ר צבי מאירי, בכיר לשעבר ברפאל ומומחה לפיתוח טילים. המערכת לניטור וניהול שריפות יער מפותחת על ידי הסטודנטים איתי בן אליעזר, עודד מאירי ורודד מדבד בהנחיית האדריכלית יפעת רום.
הרעיון לפרויקט נולד בערב פתיחת המחזור הנוכחי של פרויקטי הגמר. רום אירחה את הנשיאה העולמית של אגורה - ארגון עולמי של נשים לשירות הקהילה - לרגל הקמת הסניף הישראלי של הארגון. במסגרת הסיור הן נפגשו עם אנשי קק"ל, שסיפרו להן על בעיית הלחימה בשריפות יער. בעקבות המפגש הציעה רום שאחד מפרויקטי הגמר יעסוק בנושא.
יומיים לפני פרוץ השריפה הגישו הסטודנטים דו"ח ביניים של הפרויקט לאנשי קק"ל. בטכניון אומרים שאילו מערכת כזו היתה מוצבת ערב השריפה האחרונה בכרמל, ייתכן שכוחות הכיבוי היו מופעלים בשלב מוקדם והיתה נמנעת התפתחות השריפה לממדי אסון. חשוב להבהיר שהפרויקט המתפרסם כאן לראשונה נמצא עדיין בשלב הרעיון ואין עדיין מוצר של ממש.
לאתר שריפות באופן אוטומטי
אחת הבעיות המרכזיות בשריפות יער היא שרוחות עזות מסייעות להן להתפתח לשריפות ענק. לצורך טיפול מהיר ויעיל יש צורך בפתרון מערכתי הכולל את זיהוי השריפה, אבחון ותיחום, חיזוי התקדמות האש, העברת נתונים בזמן אמת על התפתחות האש, עדכון והכוונת הכוחות הרלוונטיים תוך הכרת המשאבים העומדים לרשות תמיכה בטיפול באירוע, ועזרה בהקצאת משאבי כיבוי על פי שטח השריפה ואופי התקדמות האש. הבעיה היא שפתרון מסוג זה לא קיים בעולם. "יש אלמנטים דומים, אבל אין מערכת כוללת שאפשר לקנות אותה בשוק", אומר מאירי.
המערכת לניהול וניטור שריפות יער מציעה להציב באזורים מיוערים עמודי תצפית עם מצלמות היקפיות המזהות שלושה אורכי גל. המצלמות מעבירות תמונת מצב לחדר בקרה, מצליבות מידע ומתריעות בפני כוחות שהוגדרו מראש.
התקציב הנדרש להצטיידות במערכת הראשונה מהסוג המוצע כאן מוערך ב-6-8 מיליון דולר (לכיסוי שטח של 500 קמ"ר). ניתן ליישם מערכת ראשונה בשטח בתוך פחות משנתיים. לצורך ייעול, קיימת אפשרות של שימוש בתשתיות קיימות בשטח כמו עמודי אנטנות של חברות סלולר, עמודי חשמל ומגדלים אחרים קיימים.
"אם מישהו ירצה לקחת את המערכת שאנחנו מפתחים ולמסחר אותה זאת שאלה מעניינת", אומר מאירי. "אבל אין ספק שאם מישהו היה עושה את זה - הרבה עוגמת נפש היתה נחסכת. הבעיה היתה שהגילוי המוקדם היה מקרי למדי. הטייס שטס בשעת בוקר מוקדמת היה שם במקרה. הוא דיווח, אבל מערך כיבוי האש לא ידע בדיוק מה לעשות עם הדיווח שלו. עבר המון זמן עד שהכוחות הנכונים הגיעו. מערכת כמו שאנחנו מפתחים היתה יכולה לטפל בזה - לגלות מוקדם את האש, להעביר התרעות ונתונים על השריפה למי שצריך". איך היתה ההרגשה להגיש דו"ח כזה לקק"ל יומיים לפני פרוץ השריפה, ואז לגלות את מה שקרה?
"לא התבאסנו. את הבלאגן של ראשי האיגודים וכל המינויים הפוליטיים בכבאות לא נפתור. אבל יש כאן רעיון לפתרון שיכול לאתר שריפות באופן אוטומטי ובמהירות".
הרעיון למערכת לניהול וניטור שריפות יער אינו היחידי כיום בזירת הפתרונות המפותחים כיום ברחבי העולם על ידי חוקרים וממציאים במלחמה באש. ההמצאות שונות ומגוונות - החל בחיישנים מתקדמים לזיהוי מוקדם ככל האפשר של האש במטרה לנטרלה במהירות, ועד לחומרים כימיים מעכבי תבערה שמכבים בצורה טובה יותר שריפות. חלקן כבר נמצא בשימוש.
העיתון "sciencedaily" דיווח בשבוע שעבר על טכנולוגיה חדשה שמאפשרת לנתח מידע המתקבל מחיישנים הנמצאים בבניינים בוערים והופך אותם למודלים ממוחשבים. המודלים מסייעים לשירותי כיבוי אש והצלה לחזות כיצד תתפשט האש.
הטכנולוגיה עשויה לחסוך לכבאים זמן יקר בכך שתתריע בפניהם לאיזה כיוון האש תתפתח. החיישנים המשולבים באזעקות עשן, חיישני טמפרטורת חדר ומצלמות במעגל סגור, מודדת את הטמפרטורה והגובה של השריפה. מודל ממוחשב מתוחכם מנתח את המידע וחוזה את הדינמיקה של האש.
הטכנולוגיה מפותחת בימים אלה על ידי חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו. ד"ר גילרמו ריין מבית ספר להנדסה באוניברסיטת אדינבורו אמר ל-"sciencedaily" כי "כבאים נוטים לעבוד לפי האינסטינקטים שלהם בטיפול באש. הטכנולוגיה יכולה לתת להם מידע יקר שיאפשר לשקול אלטרנטיביות אפשריות במצבי חירום".
המגזין "popular science" פירסם ב-2009 כתבה שבה נטען כי טכנולוגיה חדשה תאפשר לכבאים להילחם טוב יותר באש על ידי מידע המתקבל מחיישנים. המידע מתקבל מתחנות המוצבות על עצים ומטוס.
יכול להיות שטכנולוגיה כזאת היתה יכולה לתת התרעה טובה יותר לכבאים שניגשו לחלץ את האוטובוס הבוער באסון הכרמל. לעזרת שירות היערות האמריקאי נחלץ מטוס ikhana של סוכנות החלל נאס"א שמסוגל לזהות טביעות חום באמצעות מצלמת אינפרה-אדום. בניגוד לתמונות לוויין, מטוס ikhana יכול לראות מבעד לעשן ולתת מידע חי לכוחות כיבוי על הקרקע. הצוותים בקרקע מעבירים מידע המתקבל מחיישנים למטוס באמצעות aircell - שירות המאפשר אינטרנט במטוסים במטרה לספק מידע בזמן אמת על המוקדים החמים ביותר של השריפות. בעבר, כדי לתת תמונת מצב מהאוויר, טייסים הדפיסו תצלומים של השריפה ממעוף הציפור, הכניסו אותם לקופסה וזרקו אותם אל הקרקע.
"popular science" דיווח על פיתוח טכנולוגי נוסף שנכנס באפריל האחרון לשימוש בשירות היערות האמריקאי. מדובר בפיתוח של חברת voltree power האמריקאית שפיתחה חיישן בגודל קופסת נעליים שניתן לטמון בכל ארבעה דונמים. החיישן מסוגל לאסוף מידע מדויק על מזג האוויר במקום, כמו קפיצה פתאומית בטמפרטורה או צניחה בלחות, מה שיכול לסמן על אש מתפרצת.
הרובוט שישמור על הכבאים
טכנולוגיה אחרת שפותחה בשנה האחרונה מאפשרת לכבאים להיחלץ מהאש בזמן השריפה. מי שעומדים מאחורי הטכנולוגיה החדשה הם פרופסורים מהנדסים במכון הפוליטכני של וורצ'סטר שבמסצ'וסטס, ארה"ב.
"popular science" מציין כי אחת הבעיות של כבאים כיום היא שהלבוש שלהם עשוי מחומרים שדוחים אש - מה שלעתים גורם להם לא להיות מודעים לכך שבתוך שניות הם עשויים להישרף. הטכנולוגיה מערבת סט של חיישנים שמנטרים את טמפרטורת החדר ויכולים להזהיר את הכבאים דקה מראש לפני התלקחות, מה שעשוי לתת להם התרעה בזמן כדי להציל את חייהם. החיישנים גם מנטרים את מיקום הכבאים בשריפה ומספקים סימני חיים (התקפי לב אחראים למחצית ממקרי המוות של כבאים) לעמדת שליטה. החוקרים מקווים שהמערכת שפיתחו תהיה ישימה עד 2013.
בעתיד ייתכן בכלל שהכבאים יהיו רובוטים ולא בני אדם. אתר bbc דיווח ב-2009 על רובוט שמסוגל לכבות שריפות. מאחורי הרובוט עומדת חברת qinetiq, שמפתחת טכנולוגיות עבור ממשלת בריטניה. הרובוט הוא תולדה של פרויקט בן שנתיים והוא מזכיר רובוט לסילוק פצצות.
הרובוטים יעילים במיוחד בנטרול שריפות באזורים של חומרים כימיים, בהם יש חשש שהכבאים ישאפו גזים מסוכנים. בשריפות בסמיכות למיכלי גז לבעירה עשויה להיווצר תגובה כימית שעלולה להגביר עוד יותר את האש. במצב שכזה, למשל, גז אצטלין עשוי להפוך לפצצה מתקתקת גם אחרי שהאש כובתה. "בחמש השנים האחרונות היו לנו 471 תקריות בלונדון של אש באזורי מיכלי גז לבעירה, 91 מהן עירבו 128 מיכלי גז אצטלין", אמר ל-bbc גארי גאניון, מנהל קבוצה לטיפול בחומרים מסוכנים והגנה על הסביבה ביחידת כיבוי האש של לונדון. "היו לנו תוצאות מצוינות עם הרובוטים בלונדון. פעם היינו פותרים את המקרים ב-24 שעות, כיום זה נגמר בתוך כמה שעות".
פעילות הרובוטים מתבצעת באמצעות שלושה סוגים של רובוטים, כשרובוט אחד בצוות יכול לטפס על מדרגות ולהעביר מידע ויזואלי, וידיאו ותרמי. בעבר נעשה שימוש ברובוט המטפס בעיראק, בעיקר ביחידות לסילוק פצצות. נהוג להשתמש ברובוט זה כדי לאבחן את המצב הראשוני בשריפה. רובוט אחר, זריז יותר, נושא אמצעי חיתוך כדי לחדור למקומות מסובכים. הוא מצויד גם בזרנוק מים. אם נוצר עשן רב מהמים הניתזים, ניתן לקבל תמונת מצב על חומרת דליפת הגז. רובוט שלישי משמש כבאי אש רגיל עם זרנוק מים.
הטכנולוגיות החדישות המיועדות לחדור לתחום כיבוי האש צפויות להיכנס לשימוש בהדרגה בשנתיים הקרובות בארה"ב ובאירופה. בתחילה הן יופעלו בצורה מצומצת כדי לבדוק את יעילותן, ואם יעמדו במשימות הכיבוי, ישולבו למערכי הכיבוי באופן נרחב יותר.
טכנולוגיות אלה לא צפויות להגיע בקרוב לישראל, שכן קרוב לוודאי שקודם יושקעו משאבים בציוד בסיסי ובכוח אדם ורק בהמשך בטכנולוגיות חדישות ויקרות. ייתכן ששדרוג מערך הכבאות בישראל והקמת רשות מבצעית כוללת לכל אגדי הכבאות, תוביל גם לשדרוג מערכות המחשוב שעומדות מאחוריהן.
טכנולוגיות לוהטות לכיבוי שריפות
מאת גיא גרימלנד
21.12.2010 / 6:49