פנייה לכחלון: הסר את החסמים בכניסה לשוק התקשורת

>> שוק התקשורת יכול היה להיות תחרותי יותר אם חסמי הכניסה לשוק היו נמוכים יותר. כך עולה מפנייה שהעביר איש העסקים הישראלי משה מאיר לשר התקשורת משה כחלון. מאיר, הבעלים של חברת flat planet phone, שלה רישיון לאספקת טלפוניה בארה"ב ובקפריסין, טוען במכתבו כי אם תנאי הכניסה לשוק המקומי היו נמוכים יותר, החברה שלו היתה מתחרה בישראל.

"נראה כי החמצת במידה מסוימת את השירותים הקוויים בישראל, ענף שעדין סגור לתחרות ונשלט על ידי חברות גדולות כמו בזק, hot ופרטנר", כותב מאיר. "אני הבעלים של שתי חברות תקשורת בארה"ב וקפריסין. במדינות אלה כל אחד יכול לפתוח חברת טלפוניה כל עוד הוא עומד בכללי הבטיחות והביטחון, ולכן הצרכנים במדינות אלה נהנים משירותים מתקדמים. לעומת זאת, בישראל, המדינה שלי, אני לא יכול לפתוח חברת טלפון, משום שאינני טייקון. הטכנולוגיה כבר בשלה ואני קורא לך השר לפתוח את שוק התקשורת הקווי לתחרות כמו שעשית בענף הסלולרי".



מאיר נוגע בנקודה מוכרת. כדי לקבל רישיון תקשורת בישראל יש צורך בסכומי כסף גדולים עוד לפני הכנסה של השקל הראשון לחברה. הדבר נוגע במיוחד לרישיונות של חברות חסרות תשתית: אינטרנט (isp), טלפוניה פנים ארצית (vob), שיחות לחו"ל וספקיות סלולר וירטואליות. בכל התחומים הללו היו קמים עוד מתחרים רבים בישראל ללא חסמי הכניסה.



יזם ישראלי אחר מתחום השיחות הבין לאומיות, מסביר מדוע החברה שלו טרם ביקשה רישיון לשירות שיחות לחו"ל בישראל: "כדי לקבל רישיון, החברה צריכה לשלם בשלב הראשון אגרה של מיליון שקל. התנאי השני הוא להראות הון עצמי של 20 מיליון שקל, וזה לא טריוויאלי. התנאי השלישי, והוא הכי קשה, להעמיד ערבות בנקאית של 10 מיליון שקל. אם הבנק מעמיד עבורך את האשראי, עליך לשלם עמלה של 3% כל שנה - 300 אלף שקל בשנה, כך שהבנק הוא המרוויח העיקרי מכל העסק".