וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שעות ההוראה בבתי ספר ממלכתיים-דתיים: פי 1.5 מאשר במגזר הערבי

מאת ליאור דטל

22.12.2010 / 7:07

כ-10% מהשעות בבתי הספר היסודיים מתוקצבות על ידי ההורים, הרשויות המקומיות ועמותות. שעות התגבור מוענקות בעיקר לתלמידים מרקע כלכלי חלש, בייחוד במגזר הממלכתי-דתי



>> בבתי הספר היסודיים בישראל קיימים פערים ניכרים בחלוקת שעות העבודה של המורים בין זרם החינוך הממלכתי-דתי לבין זרם החינוך במגזר הערבי - כך עולה מנתוני מחלקת המחקר של בנק ישראל, שבחנה את הקצאות שעות ההוראה של משרד החינוך בבתי הספר היסודיים בישראל ב-2001-2009. נתונים אלה מתקבלים על אף שבמגזר הערבי לומדים תלמידים בעלי רקע כלכלי חלש באופן משמעותי ממרבית התלמידים בבתי הספר הממלכתיים-דתיים.



המחקר, המנתח את הקצאות שעות העבודה של המורים בבתי הספר היסודיים, נערך על ידי נועם זוסמן ושי צור מחטיבת המחקר של בנק ישראל, ונחום בלס, חוקר חינוך ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. הנתונים במחקר אינם מתייחסים לחינוך של המגזר החרדי והחינוך המיוחד.

לפי הממצאים, ממוצע שעות העבודה השבועיות של מורים בכיתה בין 2001 ל-2009 היה כ-55 שעות, שלא בהכרח כולן הוקדשו להוראה. בשנים אלה, למרות הקיצוצים בתקציבי החינוך בעשור האחרון, מספר השעות כמעט שלא השתנה. זאת, לדברי כותבי הדו"ח, "בניגוד לדעה הרווחת בדבר צמצום היקף המשאבים המופנים למערכת החינוך". הדו"ח לא כלל את תוספת השעות שניתנה למערכת החינוך ב-2009-2010, אז התווספו למערכת כ-110 שעות לימוד בעיקר לצורך חיזוק מקצועות הליבה.



יותר שעות - יותר פערים



מרבית השעות שמתקצב משרד החינוך (83%) הם שעות תקן, שבהן המורים מלמדים ועובדים בבית הספר. לפי ממצאי המחקר, כ-10% מהשעות בבתי הספר היסודי אינן ממומנות על ידי משרד החינוך אלא על ידי ההורים, רשויות מקומיות ועמותות, במטרה לתגבר את הפעילות בבית הספר מעבר לשעות הלימודים. מי שנהנה מרוב שעות התגבור - המועברים על ידי מורים חיצוניים, מורות חיילות או סטודנטים בפר"ח - הם בעיקר תלמידים מרקע כלכלי חלש, ובייחוד במגזר הממלכתי-דתי. במגזר הממלכתי, הערבי והבדואי ניתנות פחות מ-0.1 שעות כאלה לתלמיד בשבוע - זאת, לעומת יותר מחצי שעה בשבוע לתלמיד במגזר הממלכתי דתי. על אף שבעשור האחרון ירד מספר השעות שקיבלו במגזר הממלכתי-דתי ב-3%, העלייה במספר שעות התגבור הגדילה את הפערים בין המגזרים.



בחלוקה לפי כיתות עולה כי כיתות בזרם הממלכתי-דתי נהנו בסך הכל מ-66.2 שעות שבועיות ב-2007-2008, אחריהם תלמידים במגזר הבדואי, שקיבלו 54.6 שעות, ובמקום השלישי התלמידים בחינוך הממלכתי, שקיבלו 52.7 שעות שבועיות. התלמידים במגזר הערבי קיבלו 50 שעות שבועיות בלבד. הפער לטובת התלמידים בזרם הממלכתי-דתי נשמר גם בחלוקה לפי רקע כלכלי-חברתי - תלמידים אלה ממעמד נמוך קיבלו יותר שעות מתלמידים מעמד זה במגזר הערבי.



מדיניות ההעדפה המתקנת נבלמה



"הענקת משאבים למערכת החינוך בהיקף ראוי היא הכרחית כדי להביא את תלמידיה להישגים לימודיים וחינוכיים ראויים, ולאלה השפעה ניכרת על מעמדו החברתי-כלכלי של הפרט. הפערים הניכרים בהישגי התלמידים בישראל מעלים את חשיבות מדיניות ההעדפה המתקנת שנוקט משרד החינוך", נכתב בדו"ח. עם זאת, המחקר אמנם מצביע על העדפה ברורה של משרד החינוך לטובת תלמידים על רקע כלכלי חלש, אך מגלה כי קיימת העדפה ברורה גם בהקצאת השעות לטובת תלמידי החינוך במגזר הממלכתי-דתי על פני יתר התלמידים.



מהממצאים בדו"ח של בנק ישראל עולה, כי לפי מדיניות ההעדפה המתקנת שמיישם משרד החינוך, תלמידים מרקע כלכלי חלש מקבלים תקציבים גבוהים יותר. לפי הממצאים, ב-2007-2008 "מדיניות ההעדפה המתקנת של המשרד כנראה נבלמה", בעקבות שינוי שיטת התקצוב. לפי המחקר, שינוי שיטת המדיניות - בעקבות עתירת ארגוני זכויות אזרח לבג"ץ - פגעה בעיקר בתלמידים מהמגזר הערבי.



בשנת הלימודים של 2003 החל משרד החינוך ליישם את מסקנות ועדת שושני, שבראשה עמד מנכ"ל משרד החינוך הנוכחי ד"ר שמשון שושני, שכללו התחשבות ברקע החברתי-הכלכלי של התלמידים, בין היתר לפי מפת אזורי העדיפות הלאומית. לפי ממצאי בנק ישראל, בתקופת יישום המלצות שושני נרשמה "עלייה של ממש במספר שעות הלימוד לתלמידים מרקע חלש, רבים מהם במגזר הערבי".



עם זאת, ב-2007 בוטלה שיטת תקצוב זו, בעקבות פסיקת בג"ץ שקבע כי תקצוב לפי מפת אזורי העדיפות הלאומית המתבטאת בדו"ח שושני לא חוקית, כי היא מפלה יישובים ערביים לרעה. במקומה, החל משרד החינוך לתקצב את המערכת בהתאם להמלצות דו"ח סידני שטראוס - לשעבר המדען הראשי במשרד החינוך - שקבע סף מינימום לתקצוב לרשות מקומית ולהתחשב בהכנסה המשפחתית השנתית של התלמידים. לפי ממצאי בנק ישראל, המעבר ליישום מסקנות דו"ח שטראוס פגע במדיניות ההעדפה המתקנת של משרד החינוך מאחר שהנוסחה החדשה מבטיחה שעות מינימום לכיתה, והותירה מעט מאוד שעות לחלוקה לפי הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים.



"מדינות העדפה המתקנת התרחבה מאז יישום דו"ח שושני, אך כנראה נבלמה לאחר המעבר לשיטת התקן המשולב עם יישום דו"ח שטראוס בשנת הלימודים 2007-2008", נכתב בדו"ח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully