קק"ל דורשת פיצוי של 20 מיליון דולר מוינרוט בגין פרשת הפטריארכיה

>> חברה בת של הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), המכונה הימנותא, הגישה השבוע לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לצרף את עו"ד יעקב וינרוט כנתבע בתביעה שהגישה הפטריארכיה נגד קק"ל ב-2000, כאחד מספיחיה של פרשת ההונאה של הפטריארכיה היוונית.



לטענת הימנותא, עו"ד וינרוט התרשל ולא עמד במחויבותו כנאמן כלפיה ולכן, בהנחה שהתביעה נגדה תתקבל, "אחראי עו"ד וינרוט לפצות את הימנותא במלוא הסכום שהוצא מידיה, 20 מיליון דולר בצירוף ריבית".

פרשת הפטריארכיה כבר הוגדרה על ידי שופט המחוזי משה גל כ"אחת מפרשיות ההונאה הגדולות והמתוחכמות ביותר שהתרחשו אי פעם בתחום עסקות המקרקעין בישראל". הכוונה לעסקות שנעשו בנוגע לקרקעות בירושלים, שבבעלות הכנסייה היוונית-אורתודוכסית, בעיקר בשכונות היוקרתיות רחביה וטלביה. ישראל, באמצעות קק"ל, חכרה את השטחים בשנות ה-50 של המאה ה-20 למשך 99 שנה. ב-2000 התעורר חשש כי תקופת החכירה עומדת להסתיים ויש להסדיר את המשכה.



אנשי העסקים דוד מורגנשטרן ויעקב רבינוביץ' הציגו את עצמם בפני קק"ל כמי שיכולים להביא פתרון לבעיית הקרקעות מול הפטריארך היווני. בסיוע עו"ד וינרוט, שאותו גייסו לעזרתם, הם הצליחו לשכנע את קק"ל להקצות 20 מיליון דולר לטובת העסקה, שהיו אמורים להיות משולמים לפטריארך תמורת חכירת הקרקעות. הימנותא, כך הוחלט, תפקיד 20 מיליון דולר בנאמנות בידי וינרוט, והוא יהיה רשאי להעביר כספים אלה כנגד חתימת הפטריארך על ייפוי כוח המעביר את הזכויות בקרקע להימנותא ולקק"ל. לצורך ביצוע העסקות עם קק"ל הגיעו רבינוביץ' ומורגנשטרן, מלווים בעורכי הדין יעקב ואברהם וינרוט ובאנשים נוספים, בצהרי יום שישי באפריל 2000, לפגוש את הפטריארך שכבר היה זקן וחולה. רבינוביץ' ומורגנשטרן כבר קיבלו את חתימותיו, כביכול, על מסמכי העסקות. אלא שחתימות הפטריארך על העסקות היו מזויפות ולמעשה היתה זו פגישת נימוסים, שלא נחתם בה כל חוזה.



עונשי מאסר לאנשי העסקים



רבינוביץ', כך נקבע, הסתיר מהנוכחים במעמד החתימה כי הפטריארך לא חתם על מסמכי העסקות. הוא שיכנע את עו"ד דוד פרי, הנוטריון שאמור היה לאמת את חתימת הפטריארך, כי המסמכים נחתמו לפניו כדת וכדין. פרי דיווח לווינרוט כי ראה במו עיניו את חתימת הפטריארך על המסמכים, ובעקבות כך מסר וינרוט לרבינוביץ' את הצ'קים שהוכנו מראש. בדיעבד הסתבר כי הכספים לא הגיעו לפטריארכיה והועברו לחשבונות של רבינוביץ' ומורגנשטרן בחו"ל. וינרוט הרוויח מהעסקה כ-2.5 מיליון דולר.



בעקבות זאת הגישה הפטריארכיה ב-2000 תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לקבוע כי לא נעשתה עסקה עם קק"ל או הימנותא. ב-2007, בעקבות חקירת המשטרה בפרשה, הגישה קק"ל הודעת צד שלישי (מעין כתב תביעה מותנה) נגד שורה ארוכה של אנשים, בהם רבינוביץ', מורגרשטרן ופרי, שעליהם לפצותה אם תחויב בתביעה, לטענתה,ואולם וינרוט נעדר אז מהרשימה. הוא זה שהגיש בשם קק"ל עוד ב-2000 את התגובה לצו מניעה זמני שהגישה הפטריארכיה נגדה כדי למנוע את העברת הזכויות בקרקע. וינרוט דחה בתגובה את טענת הפטריארך כאילו לא קיבל תשלום כלשהו בעבור הזכויות בקרקעות. לדבריו, במעמד החתימה על ייפוי הכוח העבירה קק"ל לרבינוביץ', בנוכחות הפטריארך ובעבורו, 13 המחאות בסך כולל של 16 מיליון דולר כתשלום במסגרת העסקה.



במארס 2008 נגזרו על רבינוביץ', שהורשע בעבירות זיוף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט, ארבע שנות מאסר וחצי בפועל. על מורגנשטרן, שהורשע בסיוע לרבינוביץ' בביצוע העבירות, נגזרה שנת מאסר בפועל וחצי. ביחס למעורבותו של וינרוט, שמעולם לא הואשם בפרשה, קבע השופט כי זה היה בטוח שנחתמה עסקה כדת וכדין וכי הוא האמין בתום לב כי מדובר בעסקה כשרה.



בדצמבר 2008 טען מורגנשטרן בפני בית המשפט העליון, במסגרת ערעורו על הרשעתו וגזר דינו, כי וינרוט, שייצג אותו ואת רבינוביץ' בעסקה, היה מעורב בפרשה יותר ממנו ולא ייתכן כי בניגוד אליו, ייצא ממנה ללא כתב אישום. בפרשה אחרת מואשם בימים אלה וינרוט בבית המשפט המחוזי בתל אביב במתן שוחד לפקיד השומה שוקי ויטה ובהלבנת הון, וכופר בהאשמות נגדו.



שכר טרחה בלתי סביר



השבוע כאמור, 11 שנה לאחר הגשת התביעה, ביקשה הימנותא מבית המשפט להוסיף אותו כנתבע. לטענתה, וינרוט הפר את חובת הנאמנות כלפי הימנותא בכך שהוציא את הכספים מבלי שווידא שזוהי חתימת הפטריארך והוציאם כנגד מסמך מזויף שנחזה להיות בחתימת הפטריארך. "אחריות זו הינה אחריות מוחלטת של עו"ד וינרוט שהוא קיבל על עצמו ולא עמד בה", נטען בתביעה. לטענת הימנותא, וינרוט לא וידא ברמה הנדרשת, כפי שהיה חייב לעשות כי הפטריארך חותם בפועל על מסמכי העסקה. לפי הנטען, וינרוט הציג מצג לפיו הפטריארך והפטריארכיה מסכימים לעסקה וכי ניתן מבחינה משפטית, ומכל בחינה אחרת לבצע את העסקה: "כל זאת ביודעו כי הגורמים המחליטים על העסקה, שמולם הציג את עצמו כמי שפועל ממניעים לאומיים וציוניים נעלים, נותנים אמון בדבריו ומייחסים להם משקל רב".



באשר לגובה שכר הטרחה של וינרוט טוענת הימנותא כי בהתחשב בסכום העסקה בכללותה, ובסכומים שנטלו לעצמם וינרוט והחברות שבבעלותו, הרי שלא נותר כמעט רווח כלשהו, אם בכלל, ליזמי העסקה. "דבר שהוא בלתי סביר על פניו אם אמנם היה מדובר בעסקה כשרה. חלקם היחסי של עו"ד וינרוט וחברות בבעלות וינרוט מתוך כלל הסכום שנותר בידי היזמים הינו, על פניו, בלתי סביר, בנוסף לכך שאינו מתיישב עם שיעורי השכר המקובל והראוי המשתלם לעורכי דין בעסקות בהיקף כזה". מטעם וינרוט נמסר בתגובה: "הן בית המשפט המחוזי והן בית המשפט העליון דנו באריכות בכל נסיבות העסקה. הם קבעו באופן חד-משמעי כי משרד עו"ד וינרוט נפל קורבן למעשה מרמה מהחמורים בתולדות המדינה וכי פעולותיו היו ללא דופי. ניסיון הקק"ל לטעון כעת כי ניתן היה למנוע, כביכול, את המרמה, תלוש מהמציאות. זאת במיוחד בהתחשב בכך שהקק"ל עצמה שלחה נציג מטעמה לפקח על העסקה וכל מה שנעשה היה בידיעתה ובהסכמתה. הניסיון של קק"ל לתפוס את כל הקצוות של החבל לא יצלח, והוא אף מעמיד את קק"ל, ואת האפשרות לקבל את הקרקעות, בסיכון גבוה".



מהפטריארכיה היוונית נמסר בתגובה: "אופן ניהול ההליך על ידי קק"ל הוא תמוה לאור העובדה שוינרוט ניסה רבות לסייע לקק"ל כדי לפתור את הסכסוך, ולאור קביעותיהם של בית המשפט המחוזי והעליון. אין ספק כי מהלך זה ישפיע על מערכת היחסים בין הכנסיה לקק"ל".