דרך ארץ תגייס 370 מיליון שקל להרחבת כביש 6

>> שלוש וחצי שנים לאחר הגיוס האחרון חוזרת זכיינית כביש חוצה ישראל לשוק ההון המקומי. ל-themarker נודע כי חברת דרך ארץ מתכננת בשבועות הקרובים לבצע מימון מחדש של החוב. לחברה יש שני סוגי חוב: חוב בכיר של כ-6 מיליארד שקל וחוב נחות של כ-500 מיליון שקל.



כחלק ממהלך המימון מחדש מתכוונת דרך ארץ לצאת בשבועות הקרובים בגיוס של כ-370 מיליון שקל בהנפקת אג"ח. המימון החדש ישמש את החברה לכיסוי קרנות הרזרבה ולהרחבת הקטע המרכזי של הכביש.

את הגיוס מובילות אקסלנס חיתום ולאומי פרטנרס חתמים. כפי שמסתמן, עמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות וחברת הביטוח והפיננסים מגדל יהיו המשקיעות העיקריות במסגרת הגיוס. גם בית ההשקעות דש עשוי להצטרף אליהן. החוב הנחות של כביש 6 זכה באחרונה לדירוג אינדיקטיבי ברמה של a3 מחברת מידרוג.



נכון להיום, הפירעונות בגינו של החוב הנחות אמורים להתבצע ב-2012-2021. עם השלמת המימון מחדש, היקף החוב הנחות יגדל לכ-900 מיליון שקל והפירעונות יוארכו כנראה ל-2015-2025. בימים הקרובים צפויה להתקיים אסיפת בעלי החוב הנחות כדי לקדם את המהלך, כשנראה כי לא צפויה התנגדות של בעלי החוב הבכיר.



תכלית הגיוס הנוכחי היא לכסות את קרנות הרזרבה שבהן מחויבת דרך ארץ להחזיק בעבור הפעלת הפרויקט ותחזוקתו. מדובר בקרנות בהיקף כולל של 350 מיליון שקל, שנועדו לממן הוצאות שוטפות במהלך חיי הפרויקט, ובעיקר לממן את ביצוע ההשקעות הנדרשות (capex) לעבודות ההרחבה בכביש.



ואולם בעקבות הגידול המואץ בהיקפי התנועה בכביש בשנים האחרונות, נאלצה דרך ארץ להקדים בכ-3-4 שנים את לוחות הזמנים לביצוע עבודות ההרחבה, כפי שנקבעו במודל הפיננסי של הפרויקט. כך, בין השאר נדרשה להרחיב לשלושה נתיבים את מקטע הכביש שבין מחלף אייל לנחשונים לאורך 17 ק"מ בעלות של כ-160 מיליון שקל. הרחבה זו הסתיימה לפני כשנה וחצי בתום שנתיים של עבודות. בנוסף, בימים אלה מסיימת דרך ארץ את העבודות להרחבת הכביש בקטע שבין מחלף אייל לניצני עוז (13 ק"מ), שארכו שמונה חודשים והסתכמו בהשקעה של 115 מיליון שקל.



כתוצאה מביצוע עבודות הרחבה אלה שדרשה המדינה מוקדם מהצפוי, נקלעה דרך ארץ למצוקה תזרימית ואף ספגה הורדת דירוג מ-s&p מעלות (שאותה עזבה בינתיים) בדרגה אחת - מ-aa ל-aa מינוס. בשנה שעברה פנתה דרך ארץ לבעלי החוב הבכיר של הפרויקט, בהיקף של כ-6 מיליארד שקל (בהובלת בנק הפועלים, מגדל ופסגות), בבקשה למחילה (waver) ולניצול של קרנות הרזרבה. כעת נדרשת דרך ארץ למלא חזרה את הקרנות, ובין השאר תידרש לשלש את היקף הכספים שתעמיד בקרן ההרחבות עד כדי כ-150 מיליון שקל.



במקביל לגיוס החוב שאותו היא מתכננת, החלה דרך ארץ בביצוע הרחבה שלישית של הכביש לאורך 17 ק"מ, במקטע שבין מחלף בן-שמן לנחשונים. מדובר בסלילת נתיב שלישי והקמת שני גשרים על ידי חברת סולל בונה (מקבוצת שיכון ובינוי) ודניה סיבוס (מקבוצת אפריקה ישראל). זאת, במסגרת עבודות שיארכו שנתיים בעלות משוערת של 150 מיליון שקל.



בימים אלה מתגבש הרכב הבעלים הסופי בעסקת כביש 6, שיצטרפו לשיכון ובינוי שהגדילה את אחזקתה ל-50%. כפי שפורסם באחרונה ב-themarker, לאומי פרטנרס וקרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים סיכמו עקרונית על רכישת 22%-25% ממניות זכיינית הפרויקט, קבוצת דרך ארץ, תמורת 150 מיליון שקל כל אחת.



ככל הידוע, בית ההשקעות אלטשולר שחם מנהל משא ומתן לרכישה של עד 5% ממניות הפרויקט בהשקעה של כמה עשרות מיליוני שקלים. שלושת הגופים האלה יחברו לחברת הראל ביטוח שדיווחה בעבר כי תשקיע 280 מיליון שקל ברכישת 24.5% ממניות דרך ארץ. ואולם נתח זה צפוי לרדת בהמשך לטובת קרן תשתיות ישראל (iif).



עם השלמת העסקה יחזיקו שיכון ובינוי וקבוצת המוסדיים שבהובלת iif ב-50% כל אחת ממניות הפרויקט, וינהלו מו"מ על חלוקת הזכויות בפרויקט ואופן ניהולו. זאת, כשהמדינה מחזיקה באופציה לרכישת 49% מהפרויקט ומימושה (בידי צד ג') יביא לדילול אחזקות הבעלים הנוכחיים.



המדינה חידשה ביולי את המהלכים למכירת זכויותיה בכביש 6. לפי ההערכות, המדינה תעדיף את המתווה של הנפקת האופציה (לרכישת 49% מהזכיינית) למשקיעים מוסדיים. בין המדינה לזכיינית נקבע מנגנון ולפיו תהיה המדינה רשאית למכור אופציה זו לצד ג', תוך מתן זכות סירוב ראשונה לדרך ארץ, או לחלופין להנפיק אופציה זו בדיסקאונט של 10%. כלומר, בערך השווה ל-90% מערך סכום המכירה שלו סירב הזכיין.