האוליגרך הרוסי שמנסה להציל את העיתונות הבריטית

ניו יורק טיימס



>> כשהמשקיע הרוסי אלכסנדר לבדב השתלט על שני עיתונים בריטיים, ומינה את בנו בן ה-30 יבגני לעמוד בראשם, במגזר העיתונות הבריטי העריכו כי הבן פשוט יוסיף את התואר "מו"ל" לרשימה הארוכה של תחביבים המעסיקים את צאצאיהם של המיליארדרים הרוסים בלונדון. במקרה של יבגני לבדב, למשל, כוללת הרשימה מסעדן, בעל מלון, אספן אמנות, פילנתרופ וחובב אופנה שיוצא עם שחקניות.

ואולם במקום זאת, נראה שיבגני לבדב קיבל לידיו את תפקיד ניהול "איוונינג סטנדרד" ו"אינדפנדנט" עם מחויבות רבה. ההחלטות שקיבל בשני העיתונים - בהתייעצות עם מנהליהם ועם אביו - הובילו למהפך בגורל ה"סטנדרד", והעניקו ל"אינדפנדנט" תקווה לעתיד ורוד יותר.



כש"אינדפנדנט" השיק בסתיו עיתון בן בשם "i" - טבלואיד ממוקד עיצוב שמכוון לקוראים צעירים עירוניים - היה זה יבגני שהניף את העותק הראשון שיצא מהדפוס. הוא ציין את השקתו של עיתון מרכזי חדש - לראשונה זה חצי יובל בבריטניה.



"זה נתן לי תחושת עצומה של גאווה", אמר בראיון טלפוני. "כמי שגדל במדינה שבה אין חירויות בסיסיות כמו חופש הביטוי וחופש העיתונות - שעדיין מוגבלות בה במידה רבה - חשוב לי להיות חלק במשהו במדינה הזו שמגן על דברים אלה".



יבגני בילה זמן רב בבריטניה מאז גיל 8, כשאביו הוצב בלונדון כסוכן ק.ג.ב. הרקע של אלכסנדר הוביל לספקולציות לגבי כוונותיו כשהוסיף את שני העיתונים לאימפריית העסקים שלו, הכוללת גם אחזקות בעיתון הרוסי "נובאיה גאזטה", המבקר תדירות את ראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין.



אף שספקולציות אלה לא נעלמו כליל, משפחת לבדב ביססה את מעמדה באליטה החברתית והעסקית של לונדון. כשיבגני אירגן באחרונה מסיבה - שאותה אירחו סר אלטון ג'ון ובן זוגו לחיים דיוויד פרניש - ראש עיריית לונדון בוריס ג'ונסון נאם, וראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון שלח את ברכותיו.



פליט סטריט מתעניין



ענף העיתונות הבריטי, המכונה פליט סטריט על שם הרחוב שבו שכנו בעבר מערכות העיתונים הבריטיים בלונדון, מגלה כעת עניין רב במיזמים החדשים של משפחת לבדב, כמו "i", ובמהפך המרשים של ה"סטנדרד". "הסיבה הבסיסית ביותר לברך על הבעלות של משפחת לבדב על 'אינדפנדנט' ו'סטנדרד', היא שהם משקיעים כסף בעיתונות", אומר טים לאקהרסט, מרצה לעיתונות באוניברסיטת קנט. "בזמנים שכאלה, כשהשקעה כזו כה נחוצה, אף אחד לא יתנגד לבעלים שכאלה".



כשלבדב רכש ב-2009 את נתח השליטה ב"איוונינג סטנדרד" מחברת דיילי מייל אנד ג'נרל טראסט, היו אלה עתות מצוקה בעיתון. תפוצת העיתון, שבמשך שנים רבות היתה אחת הגדולות בקרב השבים מהעבודה בערב, נפלה בשל התחרות מצד חינמונים וחוסר נכונות הקוראים להמשיך לקרוא את מאמרי המערכת הפסימיים שלו. בנובמבר ירדה התפוצה היומית הממוצעת שלו בכמעט 5% לעומת נובמבר שעבר, ל-177,636 עותקים.



משפחת לבדב חידשה את העיתון, בתחילה באמצעות הכנסת עורך חדש - ג'ורדי גרייג, מהצהובון "טאטלר". לאחר מכן, היא לקחה הימור גדול, כשהפכו את ה"סטנדרד" לחינמון - החלטה שהשתלמה כשהצליחו לדחוק את החינמונים האחרים מהשוק. התפוצה של "סטנדרד" הוכפלה ועלתה מאז ליותר מ-700 אלף - מה שאיפשר לה להעלות את מחירי הפרסום בו.



ללא הפתעות לרעה במצב הכלכלה הבריטית, ה"סטנדרד" צפוי לחזור לאיזון ב-2011, לאחר שנים של הפסד, לדברי יבגני. "ביצועי ה'סטנדרד' עולים על כל תוכניותינו העסקיות", אמר. המצב ב"אינדפנדנט", לעומת זאת, מורכב יותר.



"אינדפנדנט", שאותו רכשו מחברת אינדפנדנט ניוז אנד מדיה במארס האחרון, הוא הקטן מבין העיתונים הגדולים בבריטניה, עם תפוצה של 177 אלף. ואולם הוא נחשב מוביל שינויים וחידושים במגזר העיתונות הבריטי. ב-2003 למשל, היה בין העיתונים הגדולים הראשונים שעברו מפורמט ברודשיט לטבלואיד.



נתונים אופטימיים מדי



המגזר בוחן כעת את המהלך האחרון של "אינדפנדנט", השקת "i", בסוף אוקטובר. במאמץ להגיע לקוראים חדשים, או לאלה שאינם קוראים עיתון יומי מודפס, "i" נמכר תמורת 20 פני - חמישית ממחיר "אינדפנדנט". מרבית התוכן מגיע מ"אינדפנדנט", מה שמאפשר למשפחת לבדב לצמצם את ההשקעה בעיתון החדש. ואולם המראה של "i" שונה לגמרי: מאמריו קצרים יותר ועיצובו ממוקד גרפיקה יותר.



"הוא נראה טוב ועושה מה שעיתונים היו צריכים לעשות כבר לפני שנים - לארוז מחדש את התוכן", אומר ג'ים צ'יזהולם, יועץ עיתונות בצרפת. "כיצד ייתכן כי פורד או רנו מייצרות דגמים שונים באותו מפעל, אך עיתונים לא?", הוסיף. "אינדפנדנט" עדיין לו פירסם נתוני מכירות של "i", אך אנליסטים טוענים שהיעד הראשון של לבדב - תפוצה של 400 אלף - אולי אופטימי מדי.



נראה שחשש אחד, כי העיתון החדש יפגע במכירות "אינדפנדנט", לא התממש. בנובמבר נרשמה ירידה של 5% בתפוצת "אינדפנדנט" לעומת החודש המקביל ב-2009, אך היתה זו ירידה פחות חדה לעומת שלושת העיתונים הכלליים האיכותיים בבריטניה - "גרדיאן", "טיימס" הלונדוני ו"טלגרף".



אף שמשאבי התוכן שלהם משותפים, עורכי "אינדפנדנט" ו-"i" שואפים להעניק לעיתונים מראה ותחושה ייחודיים. ביום שלאחר הכרזת אירוסי הנסיך ויליאם לקייט מידלטון למשל, הציג "i" את בני הזוג על פני השער, ואילו "אינדפנדנט", המעקם את האף לסיפורים פופוליסטיים, דיווח על הנושא רק בעמודים הפנימיים.



יבגני עצמו אינו זר לטורי הרכילות, שם הוא מופיע לעתים בלוויית השחקנית ג'ואלי ריצ'רדסון. לדבריו, הוא רצה ש-"i" יתפוס נישה שנמצאת בין העיתונים הרציניים לבין הצהובונים הקולניים של בריטניה. "אני חושב שיש הבדל בין ניקול קידמן לבין קייטי פרייס", אמר, בהתייחסו לדוגמנית הבריטית. "מי שיודע מה ההבדל בין השתיים, יכול להפוך עיתון למבדר גם מבלי להידרדר לחלוטין".



בני משפחת לבדב מקדישים גם תשומת לב רבה יותר לאינטרנט, תחום שבו "סטנדרד" ו"אינדפנדנט" מפגרים אחר עיתונים כמו "גרדיאן" ו"דיילי מייל". באחרונה הם גייסו עורך אינטרנט בכיר מניוז קורפ, מו"לית "טיימס", לעמוד בראש מיזמי האינטרנט של "אינדפנדנט".



לדברי יבגני לבדב, אין בכוונתו להתחיל לגבות תשלום עבור קריאת העיתונים באינטרנט, בדומה ל"טיימס". "מבקר מה'טיימס' כתב ביקורת שלילית על המסעדה היפנית שלי", סיפר. "אך כשהבנתי שאצטרך לשלם כדי לקרוא אותה, לא טרחתי".



לבדב, שממלא תפקיד פעיל באסטרטגיה של "סטנדרד" ו"אינדפנדנט", טוען שאינו מתערב בעריכה. למרות זאת, כל מאמר הקשור לרוסיה נבחן היטב במגזר העיתונות הבריטי. כך למשל, כתבת פרופיל ב"אינדפנדנט" על ראש עיריית סנט פטרסבורג, ולנטינה מטביינקו, שציירה אותה כמנהיגה עתידית אפשרית לרוסיה, הובילה לתלונת אנשי עסקים רוסים לנציבות תלונות העיתונות בבריטניה. לבדב טוען שלא ידע על הכתבה עד שראה אותה בדפוס, ומציין כי "נובאיה גזטה" ביקר את מטביינקו בעבר. "אפשר לראות לפי הרבגוניות של עיתונינו כי כתבינו חופשיים לכתוב בכל נושא".