איך נפטרים מ-12 אלף תביעות פח?

>> העומס העצום בבתי המשפט גורם למערכת המשפט לחפש דרכים חדשות כדי להקל על העומס ולייעל את ההליכים המשפטיים. בין היתר, קבעה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, נוהל המנסה להביא לשמיעת דיונים ברצף ולאי-דחיית דיונים על ידי עורכי דין.

"אי אפשר להתעלם מכך שהמערכת אינה נותנת כיום מענה הולם לציבור עקב התמשכות המשפטים והצטברותם של פיגורים במתן פסקי דין. עלינו למצוא דרכים להתייעל ולשפר", אמרה ביניש לפני כשנה.



כמענה לבעיית העומס, שוקל שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, להעניק לשופטים יכולת לכפות על צדדים המתדיינים בבית משפט להעביר את עניינם לבוררות.



ל-themarker נודע כי במסגרת ניסיונות הייעול, בוחנת באחרונה הנהלת בתי המשפט אפשרות לתת לשופטים סמכות להעביר תביעות שיבוב שמגישות חברות הביטוח זו נגד זו להליכי בוררות חובה, ובמקביל להעלות באופן משמעותי את האגרות על תביעות פח. מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, פועל באחרונה ליזום הליך חקיקה ברוח זו.



שישה שופטים ל-15 אלף תביעות שיבוב



הניסיון להעביר את תביעות השיבוב אל מחוץ למערכת המשפט החל כבר במארס האחרון, לאחר בדיקה שנערכה בנושא בבית משפט השלום בתל אביב. נתוני הבדיקה העלו כי בבית משפט השלום בתל אביב ישנם 15 אלף תיקים המוגדרים כתביעות שיבוב, מתוכם 9,500 תיקים היו קבועים לדיון בפני שופטים. תביעות אלה מעסיקות שישה שופטים שדנים רק בהן.



כ-80% מהתיקים הוגדרו כתביעות פח. סכומן של תביעות אלה יכול להיות עד 100 אלף שקל. היתר, הם תיקי שיבוב בתביעות גדולות.



לדברי גורם בכיר בהנהלת בתי המשפט, "בשנים האחרונות פועל גוף פרטי לגישור בשם בנועם, שנותן מענה לחלק מתביעות השיבוב. ברור לי כי בלי גוף זה היתה הבעיה גדולה פי כמה. באחרונה, חברת הכשרת הישוב פרשה מבנועם ובעקבותיה חברות נוספות. המצב כיום הוא שחברות רבות ובעלות היקף תביעות משמעותי אינן פועלות עם בנועם, ומציפות את בית משפט השלום בתל אביב בתביעות שיבוב".



בשנים האחרונות חל גידול של מאות אחוזים בתביעות השיבוב המוגשות לבתי המשפט.



לדברי עו"ד ברק לייזר, היועץ המקצועי של מינהל בתי המשפט: "שישה שופטים עוסקים בנושא ללא צורך וזה בא על חשבון מתדיינים אחרים". לדבריו, כשמתדיינים נאלצים להמתין לדיון בעניינם חודשים ארוכים בגלל שהשופטים עסוקים בתביעות פח שיכלו להסתיים בשעת גישור אחת או בקיזוז בין חברות הביטוח, זה מצב בלתי נסבל עבור המערכת.



רוב ענף הביטוח חבר במוסד לבוררות



בעקבות הנתונים על ריבוי תביעות הפח, החליט גל לפנות לחברות הביטוח ולמפקח על הביטוח בדרישה להחזיר את תביעות הפח לבוררות החיצונית, שהוא לדבריו הגורם המתאים והיעיל ביותר לתביעות מסוג זה.



במארס פנה עו"ד לייזר לכל חברות הביטוח ולמפקח על הביטוח במשרד האוצר וטען כי "הליך בירור המחלוקות בין חברות הביטוח, המתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט, אינו פועל באופן המניח את הדעת". לייזר ביקש התייחסות לנושא פתרון הסכסוכים בין חברות הביטוח בתביעות פח.



בקשה זו לא נענתה וביולי כתב לייזר מכתב נוסף לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עודד שריג. במכתב צוין כי "אנו עדים לכמות גדלה והולכת של תיקים המתנהלים בבתי משפט השלום ומוגדרים כתביעות שיבוב", כתב עו"ד לייזר. עוד הוא ציין כי מערכת המשפט רואה בגופים כמו בנועם מודל לפתרון הבעיה, וכי בכוונת מערכת המשפט לקדם יוזמה ליישוב סכסוכים בתביעות שיבוב מחוץ לכותלי בית המשפט.



בתגובה לפניה זו, כתבה באוגוסט עו"ד ליאורה הירשהורן, סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, כי המפקח בוחן אפשרות להקים מנגנונים ליישוב סכסוכי ביטוח. לדבריה, להקמת מנגנון כזה יהיו השלכות מקיפות, ולכן, רק לאחר בחינת הנושא יעדכנו את מערכת המשפט.



בחודש שעבר פנה עו"ד לייזר פעם נוספת לממונה וליו"ר איגוד חברות הביטוח בישראל, גדעון המבורגר, בבקשה נוספת להתייחס לסוגיה. "אם לא יימצא פתרון לסוגיה זו, בכוונתנו לפנות לשר המשפטים בבקשה שייבחן תיקון חקיקה כדי להקל על העומס המיותר בעניין זה על מערכת המשפט", ציין לייזר.



השבוע השיב המבורגר לפנייתו של לייזר: "גם אנו שותפים לדעה שראוי כי תיקי השיבוב ייפתרו במסגרת חיצונית לבתי המשפט", כתב. לדבריו, נתח השוק של חברות הביטוח שאינן שותפות למוסד הבוררות הוא כ-15%, כך שרוב הענף משתתף במוסד הבוררות. אלא שכשליש מכלי הרכב במדינה אינם מבוטחים בביטוח רכוש וצד ג', הוסיף המבורגר. לכן, תביעות שיבוב הקשורות לכלי הרכב האלה מגיעות לפתחו של בית המשפט. לפי נתוני משרד האוצר, מוסד בנועם מטפל בכ-6,000 תביעות שיבוב בממוצע בשנה. לפי הנהלת בתי המשפט.



"אין בכוחנו ואיננו רשאים לפי דיני ההגבלים העסקיים לחייב מבטחים, ולא כל שכן גופים אחרים, להצטרף למוסד הבוררות", ציין המבורגר. הוא הוסיף כי בכפוף לאישור הממונה על ההגבלים ולתמיכת המפקח על הביטוח, הוא מוכן לבחון את הרחבת מוסד הבוררות לסכסוכים נוספים בין חברות הביטוח.



לפי עמדת משרד האוצר, רוב תביעות השיבוב שמציפות את בתי המשפט הן של חברות ליסינג וחברות ציי תחבורה שאינן נמצאות תחת פיקוח של משרד האוצר. לפיכך, אין בסמכות משרד האוצר לפקח עליהן ולחייב אותן לברר את סכסוכיהן במוסד הבוררות בנועם.



מלשכת שר המשפטים נמסר כי הנושא נמצא בדיונים וכי החלטה תתקבל בזמן הקרוב.



עורכי הדין חלוקים בדעתם



עורכי הדין המתמחים בתביעות שיבוב וביטוח חלוקים בדעתם אודות היוזמה של הנהלת בתי המשפט. עו"ד אלי לוטן ממשרד הררי-לוטן, המתמחה בייצוג תובעים בתביעות ביטוח ונזיקין, סבור כי העברת תביעות השיבוב לבוררות חובה היא יוזמה חיובית. "ההיקף העצום של התביעות שבהן מדובר מחייב הקצאת משאבים בלתי סבירה לסוג מתדיינים מצומצם. הקצאה כזאת, על ידי שופטים שאינם מתמחים בסוגיה, מונעת מתן שירות למתדיינים אחרים ומהווה חלוקה בלתי צודקת של משאבי המדינה", אמר לוטן.



לעומתו, עו"ד יורן גיל, ראש מחלקת ביטוח ונזיקין במשרד יעקב סלומון ליפשיץ ושות', מתנגד להצעה. "ההצעה לכפות הליך בוררות על חברות הביטוח בתביעות נזקי פח אינה ראויה, מכיוון שהיא מעידה על כישלון מערכת המשפט להתמודד עם תביעות אלה. מעבר לכך, במידה שהליך זה ינוהל על פי חוק הבוררות, יש לצפות כי מי שלא יהיה שבע רצון מפסק הבורר, יפעל להגשת בקשה לבית המשפט לביטולו, ובכך למעשה לא פתרנו דבר".



-



תביעת שיבוב תביעה של חברת ביטוח ששילמה את הנזק שנגרם למבוטח שלה ולאחר מכן תובעת חברת ביטוח או גורם אחר שאחראי לתשלום הנזק



-



תביעת פח תביעה בעקבות תאונת דרכים קלה, שהסתיימה בנזקי פח לרכב בלבד, ומסתכמת בדרך כלל באלפי שקלים בלבד. לאחר תשלום הנזק על ידי חברת הביטוח, היא תובעת חברת ביטוח אחרת שאחראית לתשלום הנזק