>> מדי יום חול בשעה 16:00 מתגלגל מיכה שמחון על השטיח בסלון ביתו עם עלמה, בתו בת השנה ושלושה חודשים, ואמרי, בנו הבכור בן השנתיים ועשרה חודשים. על השטיח פזורים באי-סדר בובות, מגדלים, כדור פלסטיק, בלון לניפוח וחוברות מנייר קשיח עם תמונות של חיות מחמד.
שמחון (47, נשוי) מקפיד לסיים את יום העבודה מוקדם, כך שב-16:00 יהיה בבית. ברוב המקרים הוא מגיע הביתה לפני רעייתו, ורק פעם אחת בשבוע הוא מסיים את העבודה בשעה "מאוחרת", 16:45. "חשוב לי לשמור על העיקרון שלפיו המפגש ביני לבין הילדים ייעשה כשבחוץ עדיין יש אור יום", הוא אומר.
בשנים האחרונות יצא שמחון, מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית ובתיכון תלמה ילין בגבעתיים, לשתי חופשת לידה ("חופשת אבהות") - בפעם הראשונה למשך שבעה שבועות, ובפעם השנייה למשך ארבעה שבועות. חופשות הלידה איפשרו לרעייתו, סיגלית בנאי, לחזור לעבודתה כבמאית קולנוע דוקומנטרי ומרצה לקולנוע באוניברסיטת תל אביב ובמכללת ספיר.
"אני פמיניסט ודוגל בשוויון בין גברים לנשים, וזה נוגע גם לעניין חופשת לידה", אומר שמחון. "כשבבית חיים שני בני זוג, על שניהם לחלוק את חוויות הגדילה של הילד ואת האחריות לספק את צרכיו היומיים. הרי לילד יש שני הורים. אבהות שכוללת חזרה ב-19:00 בערב עייף ורצוץ, עם מעט פוצי-מוצי לילד, סיפור והולכים לישון היא אינה אבהות בעיני. אבהות היא עבודה מפרכת, יותר מזו שהתנסיתי בעבר באוסטרליה, שם עבדתי כמפעיל מגרסות במכרה זהב. כשגברים משאירים את המלאכה הזו לנשותיהם, הם יודעים מה הם עושים".
לדבריו, מקומות עבודה רבים, מתקשים לעכל מקרים שבהם גברים מבקשים לצאת לחופשת לידה. אחת המכללות האקדמיות בגוש דן שבה לימד אף פיטרה אותו כמה חודשים אחרי שחזר מחופשת לידה. במכללת ספיר בדרום, הוא מספר, הסתפקו בכך שעיקמו את האף כשהודיע על יציאתו לחופשת לידה, אבל זה עבר בשלום. "אני מניח שבמקומות עבודה בעלי סטטוס נמוך יותר, כמו מוסכים או מפעלים מסורתיים, גברים אינם מעזים אפילו לחשוב על יציאה לחופשת לידה מחשש שיפוטרו".
"גברים הם לא הורה משני"
צבי בשור, 35, מגבעתיים, נשוי ואב ליפתח בן שמונה חודשים, נמצא כעת בחופשת לידה חלקית שבה הוא מקבל ממעסיקו, חברת השיווק דיוור, מעט פחות מ-50% ממשכורתו הרגילה. למעשה, הוא עובד רק יום אחד בשבוע מהמשרד, ובמשך שלושה-ארבעה ימים נוספים הוא עובד מעט מהבית, בשעות הערב.
רעייתו מורן שהתה בחופשת לידה במשך 14 השבועות שבהם היא זכאית לתשלום שכרה הרגיל לפי החוק וחזרה לעבודתה במשרד עורכי דין, בעוד שהוא יצא לחופשה חלקית, שהחלה בספטמבר האחרון ותימשך שנה.
"מכיוון שאני בחופשה, איננו מעסיקים מטפלת", מספר בשור. "העובדה שבני רואה אותי ונמצא אתי באינטראקציה מתמדת, מעניקה לו תחושת רציפות ורוגע. אמנם במהלך רוב שעות העבודה אני נמצא בבית ולכן אני מקריב משהו מהקריירה שלי ואת הקידום שלי, אבל אני מעריך את מקום העבודה שלי שהסכים לסידור הזה. רוב מקומות העבודה מצפים שתתן את הנשמה ולא מוכנים להתגמש. במקרה שלי, קיבלו לעבודה עובדת במשרה מלאה שבין השאר מחליפה אותי".
לדבריו, לרעייתו חשובה יותר הקריירה מאשר לו עצמו ולכן החליט להקריב יותר ממנה בתחום הקריירה. "גברים רואים באופן מסורתי את עצמם כהורה משני", הוא אומר. "זוהי גישה שגויה המתבססת על חלוקת תפקידים בלתי הוגנת בין המינים. הנוכחות הפעילה של הגברים בתא המשפחתי חשובה לא פחות מזו של הנשים. הפחד של אבות לקחת תינוק לידיים הוא טרגדיה".
"לא חופשה - עבודה במשרה מלאה"
עו"ד עודד פלר, אב לתינוק בן תשעה חודשים ובת זוגו רעות החליטו להתחלק בחופשת הלידה. רעות שהתה בחופשת לידה במשך ארבעת החודשים הראשונים שאחרי הלידה, בעוד שעודד יצא לחופשת לידה למשך חודשיים וחצי שלאחר מכן, עד ספטמבר האחרון.
פלר, 35, מתל אביב, המועסק באגודה לזכויות האזרח, מספר כי צבר מראש ימי חופשה רבים, כדי שיוכל לנצלם לצורך חופשת הלידה שלו.
"ההגדרה חופשת לידה, או חופשת אבהות מטעה", הוא טוען. "הרי השהייה עם הילד והטיפול המסור בו מקבילים למשרה מלאה. זו בדרך כלל עבודה קשה יותר מהמשרה המשרדית שאנו ממלאים, מכיוון שהיא לעתים פיסית ואין בה רגע פנאי. כשהחלפתי את זוגתי בחופשת הלידה התינוק שלנו היה אמנם גדול יותר, ובכל זאת לא יכולתי ללכת עמו לבתי קפה, אלא הייתי חייב לקחת אותו למשחקיות ולגנים. אחר כך חזרנו הביתה, שם האכלתי אותו, חיתלתי ושיחקתי אתו. צריך גם לכבס, להשכיב ולהרדים, שזה סיפור לא פשוט שחוזר על עצמו מדי יום. ולפעמים קרה שנקלעתי לבעיה; התינוק בכה אימים בלי שאדע למה. התמודדתי עם המצב בעצמי, בלי להזעיק הביתה את רעות".
פלר מספר שכשיצא עם בנו לטיולים בגינה, הוא תמיד נהפך לאטרקציה עבור האמהות האחרות. "זכיתי למבטים של הערכה מהולה בבוז, שהרי אני גיבור שמקבל עליו תפקיד שאינו מתאים לגברים. כשחיתלתי או כשהאכלתי את ילדי בגינה, קיבלתי מיד שלל עצות מהנשים שמסביבי - איך להחזיק את התינוק כך שלא יגהק, איך להאכיל אותו ואיך לגרום לו לנמנם. כבר התרגלתי לזה".
פלר מודה כי לא היה מחזיק מעמד יותר מחודשיים וחצי של חופשת לידה, וכעת קשה לו לקבוע בוודאות כי בפעם הבאה, כשיוולד לזוג תינוק שני, הוא אכן ייצא לחופשה כזו. "לגבר חסר סבלנות לתינוקות או כזה שמטלות הטיפול האלה משעממות אותו, אני לא מייעץ לקחת חופשת לידה, כי מדובר במטלה שבסך הכל היא קשה", הוא אומר. "אבל חשוב שכל השאר ייצאו לחופשת לידה - התקופה זו תקרב אותם לתינוק ותיצור חוויה משותפת נפלאה ביניהם. ובניגוד לסטריאוטיפים, הורות צמודה אינה עניין לנשים בלבד, אלא לשני בני הזוג".
career@themarker.com
לעגן בחוק את חופשת האבהות
>> ולריה סייגלשיפר, חוקרת בפורום נשים לתקציב הוגן, טוענת שבמסגרת המאמץ לצמצום הפער בין נשים לגברים במגוון תחומים כלכליים כמו השכר והקידום בעבודה, יש לקבוע כי אבות לתינוקות יהיו זכאים לחופשת לידה השמורה להם בלבד. "הכוונה היא לחופשת אבהות שאותה האבות לא יוכלו להעביר לידי בנות זוגם. חופשה זו תינתן לאבות לאחר שיחלפו 14 השבועות המיועדים לחופשת לידה לנשים", אומרת סייגלשיפר.
לגבי אורכה של חופשת האבהות, סייגלשיפר מציעה שבשלב ראשון היא תימשך שלושה שבועות. לפי הצעתה, האב יוכל לצאת לחופשת האבהות שלו במהלך שנה מיום הלידה.
לדבריה, "מדברים רבות על הצורך להגדיל את שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה, אך לא נותנים את הדעת די הצורך בעבודה הנוספת שהאשה מבצעת שלא בשכר. דרושה מדיניות שתעודד גברים לצאת חופשת לידה ולהשתתף יותר בטיפול בילדיהם. זה יחזק את הקשר שבין האב לילדו ויאפשר לנשים רבות יותר לחזור לשוק העבודה".
דרושים: אבות טריים לחופשת לידה
מאת חיים ביאור
23.12.2010 / 6:48