פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גם אחרי המשברים: שווה לעבוד בהיי-טק

      לפי נתוני הלמ"ס, אחד מכל 10 שכירים בישראל עובד בתחום ההיי-טק - יותר ממרבית מדינות העולם. היי-טקיסט מרוויח כפול מהממוצע במשק, חוסך יותר ממשכורתו ועובד כמעט 6 שעות יותר

      בשני העשורים האחרונים הפכה תעשיית ההיי-טק לרגל מרכזית שעליה נשען המשק כולו. תעשייה זו היתה אחראית ל-16% מהתוצר העסקי ב-2009 והיא היבואנית הגדולה של מט"ח למשק, כאשר חלקה ביצוא היה 51% באותה שנה.

      בניגוד למרבית תחומי הכלכלה, שהם בעיקר עתירים בהון, תעשיית ההיי-טק עתירה בהון אנושי. מאחורי תעשייה מפוארת זו עומדים כיום 248.3 אלף עובדים, או בלשון העם - היי-טקיסטים. דו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מספק לראשונה נתונים מספריים לגבי מאפייניו של עובד ההיי-טק ורמת חייו. באופן לא מפתיע, ההיי-טקיסטים הם קבוצת עובדים שנהנים מרמת חיים גבוהה מהותית מהממוצע בכלל המשק.

      הנתון המרשים ביותר בסקר נוגע לחלקם של עובדי ההיי-טק מכלל השכירים בישראל: כ-10.2% מכלל השכירים במשק ב-2009 הוגדרו כעובדי היי-טק. מדובר בשיעור הגבוה ביותר במדינות אירופה ובין הגבוהים בעולם. הסיבה לכך היא שב-1995-2009 גדל מספר השכירים המועסקים בתעשיית ההיי-טק בישראל ב-115%, בהשוואה לגידול של 40% בלבד במספר השכירים בשאר הענפים. עם זאת, קצב העלייה במספר ההיי-טקיסטים מתמתן והולך. עד 2001 חלה עלייה חדה בחלקם מכלל השכירים מרמה של 6.9% ב-1995, לרמה של 10.5% ב-2001. בעשור האחרון שיעור ההיי-טקיסטים מכלל השכירים במשק כמעט שלא השתנה, וכיום הוא עומד על 10.2%.

      על אף דהירתו של הענף, הצמיחה בהיי-טק אינה משפיעה ברמה זהה על כלל הישראלים. במהלך 1995-2009 נותרו הפערים בין העסקת נשים להעסקת גברים בענף - רק שליש מעובדי ההיי-טק הן נשים; העובדים היהודים בתעשייה ממשיך להוות רוב כמעט מוחלט בעובדי התעשייה, ואזור המרכז גדל והולך על חשבון הפריפריה. לפי נתוני הלשכה המרכזית, 58% מעובדי ההיי-טק מתגוררים באזור המרכז, בעוד 17% בלבד מתגוררים בדרום ובירושלים. בהשוואה לנתוני 1995, שבה 48% מעובדי ההיי-טק עבדו במרכז, מצביעה כי התעשייה הולכת ומתרכזת במרכז הארץ.

      יותר צעירים

      הגידול באוכלוסיית עובדי ההיי-טק שינה את החלוקה הפנימית בין קבוצות הגיל השונות, כאשר שתי קבוצות גיל גדלו בשיעורים בולטים במיוחד. קבוצת בני 25-34 גדלה בשיעור חד של 173.1% ב-1995-2007 וחלקם מכלל עובדי התעשייה עלה מ-30.8% ב-1995 ל-38.9% ב-2007. בקצה השני של הסקאלה גדלה קבוצת הגילאים הבוגרת. חלקם של בני 55 ומעלה מכלל עובדי ההיי-טק עלה מ-6.4% ב-1995 ל-11% ב-2007.

      המשמעות היא כי יותר אנשים צעירים נכנסים לתעשייה, וכן יותר אנשים בוגרים נשארים בה ולא נפלטים. התוצאה היא כי חלקם היחסי של גילאי הביניים מצטמצם והתפלגות הגילאים התעשייה הופכת לנורמלית יותר.

      ידוע כי אנשי ההיי-טק מבלים חלק גדול מחייהם בעבודה, אך הלמ"ס מספק לראשונה נתונים שמאששים זאת. השכירים בתחום ההיי-טק עובדים 43.8 שעות בשבוע, כ-5.5 שעות שבועיות יותר מהעובדים בשאר הענפים. עוד עולה מהנתונים כי הגברים בענף ההיי-טק עובדים בממוצע חמש שעות בשבוע יותר מאשר הנשים. הפרש זה עומד ביתר ענפי המשק על 10 שעות שבועיות. בדו"ח נטען כי מקור הפער נעוץ בעובדה שרוב העובדים בהיי-טק מועסקים במשרה מלאה.

      נתוני הלמ"ס מצביעים על עובדה ידועה נוספת: ההיי-טקיסטים מרבים לעמוד בפקקים. על פי הנתונים 38% מעובדי ההיי-טק מתגוררים מחוץ למחוז בו הם עובדים, כלומר הם נאלצים מדי בוקר לנסוע מרחק רב יחסית כדי להגיע למקום עבודתם. לשם השוואה, רק 24% מהשכירים במשק עובדים מחוץ למחוז מגוריהם. משמעות נוספת היא שנוצרו ערים המתפקדות כ"ערי שינה" לעובדי ההיי-טק. כך למשל, מספר השכירים בתחום ההיי-טק שהתגוררו בראשון לציון ובחולון גדול ממספר השכירים בתחום שעבדו בשטחן.

      משקי הבית שבהם יש לפחות עובד אחד בענף ההיי-טק נהנו ב-2007 מהכנסות נטו של יותר מ-16 אלף שקל - גבוה מהשכר הממוצע במשק ב-38%, שבהם ההכנסה הממוצעת למשק בית היתה 11,945.

      ההכנסה הגבוהה מאפשרת להיי-טקיסטים להוציא כל חודש כ-20% יותר ממשק בית ממוצע, דבר המצביע על רמת החיים הגבוהה של משקי בית אלה. למרות זאת, הם גם חוסכים יותר. משק בית שבו יש עובד היי-טק אחד או יותר חוסך בממוצע מדי חודש 4,658 שקל, לעומת כ-2,000 שקל שחוסך משק בית ממוצע מדי חודש.

      השינויים במגמות השכר במשק כולו מאפיינים גם את תחום ההי-טק: עד 2001 עלה השכר הממוצע, ב-2002-2003 היתה ירידה בשכר בכלל המשק ובענף ההיי-טק, והחל מ-2004 נרשמה עלייה בשכר הממוצע.

      על אף הפיטורים בענף ההיי-טק בשנתיים האחרונות בעקבות המשבר ב-2008, לא היתה למשבר השפעה שלילית על המשכורות בתחום. המשכורות אמנם לא עודכנו באותו שיעור כמו בשנים שקדמו למשבר, אך החברות העדיפו לפטר עובדים מאשר לפגוע בשכר.

      למרות הטענה הרווחת כי ההיי-טק מעמיק את הפערים הכלכליים בחברה הישראלית, ניתן לראות כי בשנים הראשונות פערי השכר בין עובדי ההיי-טק לממוצע במשק אכן הלך וגדל. אולם, בעשור האחרון הפער התייצב וכמעט ואינו השתנה.

      העולים החדשים, ובעיקר העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הצליחו להשתלב בתעשיית ההיי-טק. כ-22.6% מהעובדים בהיי-טק עלו לישראל לאחר 1990 ו62% מעובדי ההיי-טק נולדו בישראל.