שישי, כמעט חשיכה. א' יוצא מהבור, מכוון את ההגה של הקיה ספורטאז' שלו הביתה. בבית יפגוש את הילדה שלו ואת אשתו. הילדה תחייך ותחבק. האשה לא. האמת, כבר נמאס לה. את המשפט "או אני או הג'יפ" היא מגלגלת על הלשון כבר חודשים.
זה התחיל קטן ופשוט. "נקנה ג'יפ", אמר לה במתיקות, "ניסע לטייל. נראה לילדה את הארץ". "זה בטח לא זול", היא דאגה (כבר אז).
והוא הרגיע - הרכישה הראשונית לא יקרה, ואחר כך זה כמו כל אוטו, אולי קצת יותר, קיה הוא מותג אמין, הרבה יותר מהצרפתייה המשומשת שהיתה לנו.
היא התרצתה. הוא קנה. עכשיו שניהם יודעים שזה אחרת. צמיגי שטח שטח, החלפת קפיצים, בולמים, מיגונים, נעילות. ובכל פעם שהוא נוסע להפגין ביצועים בבור או יוצא לטיול אתגרי בהרי ירושלים, הוא חוזר עם חלק שבור שדורש החלפה והרכבה. ראשון הוא יום המוסך. המוסכניק כבר חבר. חבר יקר.
או אני או הוא
"או אני או הג'יפ", היא מגלגלת על הלשון. "או הג'יפ או שאין לי חיים", הוא חושב לעצמו. והמטפל הזוגי - הם כבר הולכים אליו קבוע - מדקלם: "א' לא יעזוב את הג'יפ. תביני, זה צורך גברי עמוק. אבל אתם חייבים לקבוע מסגרת הגיונית. שישי בשטח עד 17:00 ולא יותר. תיקונים עד 2,000 שקל בחודש ולא יותר. צריך להגביל את ההתמכרות הזאת".
ובפגישה האחרונה המטפל הזוגי הפתיע כששאל את א': "מה דעתך על הספורטאז' החדש?".
"החדש", גימגם א', מבין לאט שיש לו כאן בן ברית, "החדש... שלי יותר טוב. החדש הוא לא רכב שטח. רק כאילו".
"לא מעניין אותי שטח", אמר בעל הזקן, "אני מחפש כלי רכב גבוה ויפה".
"אה, כלי רכב גבוה ויפה", התעשת א', "הספורטאז' החדש בהחלט גבוה ויפה. ויכולת שטח? מי בכלל צריך רכב שטח? זה רק מביא הוצאות ובעיות במשפחה".
לא תמצאו שום רמז
מדובר בדור השלישי של קיה ספורטאז'. הדור הראשון, כמו זה של א', הוא הקרבי מכולם - גס, רועש, עם שלדת סולם אמיתית והילוכי כוח. בסיס נהדר לשיפורים. הדור השני הוא אח לא אסתטי של יונדאי טוסון, עם מנוע שישה צילנדרים מיותר ושתיין. ואילו הדור השלישי, שהשיווק שלו בישראל החל בימים אלה, הוא התאום המכני של יונדאי ix35.
בשלב זה משווק קיה ספורטאז' בישראל עם מנוע בנזין בלבד, בנפח 2.0 ליטרים. ההנעה היא קדמית או 4x4. רוב המכירות הן של גרסאות ה-2x4 בלבד. ה-4x4 נמכר אך ורק ברמת אבזור גבוהה ויקרה במיוחד.
העיצוב של ספורטאז' שונה מזה של ix35 - לטעמנו, הקווים פשוטים יותר, נעימים לעין, פחות צעקניים וראוותניים. מבחוץ לא תמצאו שום רמז לעובדה שלא מדובר ברכב שטח. אין מדבקה "2x4". למעשה, גם בספר הרכב אין אזהרה שלא מדובר ברכב שטח. ומי שיקנה אותו ויחשוב שהוא יכול לצלוח את החולות - חולות! - בתל ברוך בואכה מלון מנדרין, ימצא את עצמו בשקיעה מיידית ולא חיננית.
השכנים והחברים, שישמעו שרכשתם ג'יפ חדש, יזמינו אתכם לטיול שבת ("תבואו עם הג'יפ החדש שלך. נעשה מסלול לא קשה. מעלה נוח ונחל נקרות"). ואתם תצטרכו להתחמק באיזה שקר כלשהו ("חייבים לנסוע לקניון. יש סוף עונה בזארה").
המנוע לא עוקר הרים
בסופי השבוע, אם כך, זה רכב מפדח. אבל באמצע השבוע מדובר ביצור חביב לגמרי. קיה ספורטאז' הוא כלי רכב פחות נוקשה ויותר נוח מיונדאי ix35. זה יתרון בנסיעה נורמלית, חיסרון אם לוחצים עליו חזק בנהיגה מהירה. מי לוחץ על הג'יפון שלו חזק בנהיגה מהירה?
מרחב הפנים טוב, תא המטען מרווח, ולגבי איכות הגימור - אין לנו בדל טענה. מי שעוד מחזיק בראש את השטות שקיה הוא מפעל נחות מיונדאי צריך לדעת שמדובר באותו יצרן ממש - יונדאי הוא הבעלים של קיה. המנוע לא עוקר הרים, אבל מספק בהחלט. צריכת הדלק שנרשמה במבחן היא לא מבריקה - 7 ק"מ ליטר.
א' לא עוזב את הספורטאז' הישן. אשתו לא עוזבת אותו. המטפל הזוגי קונה ספורטאז' חדש, שוכח שהוא לא רכב שטח ושוקע בחול. א' מחלץ אותו. סוף טוב.
בעד: עיצוב, נוחות, מחיר.
נגד: יכולת שטח.
שורה תחתונה: ג'יפון מדרכות ראוי.
שהמוסכניק לא יהיה חבר יקר: קיה ספורטאז' 4X2 נועדה לכביש סלול
יואב קווה
23.12.2010 / 13:34