נביאי הנגב החדשים

>> חברי כנסת מהליכוד נרתמו השבוע לסייע לכיל, אחת החברות המצליחות במשק, לחמוק בחסות החוק מתשלום מס למדינה בסכום של 400-500 מיליון שקל בשנה. בסיסמאות נבובות הם ידעו לנבא כי אם כיל לא תיהנה מחוק עידוד השקעות הון החדש - היא תיפגע, הנגב ייפגע ויפוטרו המוני עובדים. לא ברור על מה ביססו חברי הכנסת, דוגמת מירי רגב, את חזונם האפוקליפטי. בסופו של דבר, חוק עידוד השקעות הון עבר בקריאה ראשונה, וכיל תאלץ לוותר על חלק מהטבות המס שלה, שמהן היא נהנית כיום, בעוד כמה שנים.

שאלה ישירה על פיטורי עובדים ופגיעה בנגב, שהפנה themarker למשנה למנכ"ל כיל, אשר גרינבאום, לאחר אישור החוק, הניבה תשובה חד-משמעית: על אף שלא תזכה בהטבות מס לפי החוק החדש, כיל אינה מתכוונת לפטר אף עובד, ובוודאי שלא להעתיק את פעילותה מהנגב. ואולם גרינבאום הוסיף כי כיל עשויה לקלוט פחות עובדים ולשלם להם פחות, כי הכסף יחסר במאזניה.



ואולם גם זה לא בטוח. מבט לאחור על המספרים בחמש השנים האחרונות מצייר תמונה של קשר רופף ביותר, אם בכלל, בין הטבות המס לתעסוקה בכיל. ב-2005-2009 קיבלה כיל הטבות מס של כ-2 מיליארד שקל. באותן שנים היא חילקה דיווידנדים לבעלי מניותיה בהיקף של יותר מ-11 מיליארד שקל. באותן שנים היא גם התרחבה וקלטה כ-300 עובדים.



בנוסף, כיל מנוהלת ביעילות רבה על ידי המנכ"ל, עקיבא מוזס. אם יצטרך להרחיב פעילות הוא יעשה זאת, ולצורך זאת יקלוט בדיוק את מספר העובדים שלו יזדקק. אם יחסרו למוזס כמה מאות מיליוני שקלים, שבהם המדינה פינקה אותו בשנים האחרונות, הוא יצטרך לבוא לבעלי המניות שלו ולומר להם שיתכבדו ויסתפקו בקצת פחות דיווידנדים. אחרי הכל, קפיטליזם חזירי כבר לא באופנה אחרי המשבר העולמי.



כיל, מקבוצת החברה לישראל שבשליטת עידן עופר, מרוויחה על חשבון הציבור פעמיים. פעם אחת בכך שהיא עושה שימוש באוצרות הטבע של המדינה, השייכים לכלל האזרחים, ומשלמת בגינם למדינה תמלוגים נמוכים של עד 5% מהמכירות. בנוסף, היא נהנית מהטבות מס שלו היו משולמות, היה ניתן להשקיע את הכספים לרווחת כלל הציבור.



חוק עידוד השקעות הון החדש קובע כי מס חברות לחברות המייצאות לפחות 25% ממכירותיהן יירד בהדרגה ויהיה ב-2016 6% בפריפריה ו-12% באזור המרכז. חברות שאינן מייצאות ישלמו ב-2016 מס של 18% (לעומת 25% כיום). החרגת כיל מהחוק, מהלך שהח"כים מהליכוד ניסו למנוע, משמעותה שבטווח הארוך תשלם החברה 18% מס במקום 6% מס (כיום היא משלמת כ-12%). החוק נועד להגדיל השקעות בישראל ולמנוע בריחת ייצור. החוק אינו מכוון נגד כיל, וגם חברות נוספות שאינן יכולות להוציא פעילות מישראל, דוגמת בתי מלון או חברות גז, לא ייהנו ממנו.



לא צריך להכין ממחטות לקראת האישור הסופי של החוק. בתשעת החודשים הראשונים של 2010 רשמה כיל רווח תפעולי (לפני מס) בסך 3.69 מיליארד שקל ורווח נקי בסך 2.8 מיליארד שקל. שווי השוק של כיל הוא 78.7 מיליארד שקל. החברה, שנרכשה ב-1999 תמורת 330 מיליון דולר, הניבה לבעליה רווחים ניכרים על בסיס אוצרות הטבע של כלל האזרחים.



חוק עידוד השקעות הון צפוי להגיע לכנסת לקריאה שנייה ושלישית. ראוי שהח"כים יבדקו את המספרים של כיל, יחסכו מעצמם ומהציבור התלהמות פופוליסטית שאין קשר בינה למציאות, ויבינו שהדבר הנכון לעשות הוא לאשר את החוק. כך יעבירו את הכסף שקיבלה החברה העשירה מהמדינה לחיזוק חברות שזקוקות לו יותר, ושכנראה יקלטו בעזרתו יותר עובדים.