כמו הנעל, גם ההסדר מלא חורים

>> השבוע התבשרנו על פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד זכיינית נעלי קרוקס בישראל בשל קביעת מחיר אחיד לנעליים - 199 שקל, בכל החנויות שבהם נמכרו הנעליים. לפי הפשרה, כל לקוח שיביא לחנות קרוקס נעליים מהדגם הישן יקבל הנחה של 25 שקל בקניית זוג חדש.

מבצע? הנחה? פשרה? הטבה? שוב עורכי הדין זכו בכל הקופה והצרכן נותר מאחור? הפשרה בתביעה נגד קרוקס מאוד מזכירה את הנעל עצמה: מלאת חורים ובעלת השפעה קלילה על הצרכן. כמעט לא תרגישו אותה. שני עורכי הדין שהגישו את התביעה הייצוגית בשם עצמם זכו לגמול נאה ושכר טרחת עורכי הדין בסך 425 אלף שקל, לא כולל מע"מ. הם בהחלט יכולים להרשות לעצמם נעליים חדשות. ואולם לקוח שנפגע מהתנהלות הזכיינית הישראלית בעבר ואינו מעוניין כעת בנעליים ססגוניות חדשות - לא יקבל דבר.



גם אנשים שזרקו את הנעליים הבלויות ומעוניינים בחדשות ייאלצו לשלם מחיר מלא. ניתן להניח שרוב רוכשי הכפכפים שנפגעו מקביעת המחיר האחיד הגבוה, שלא איפשר תחרות אמיתית והוגנת, לא ירוצו לחנויות קרוקס עם נעליים ישנות. מרבית הצרכנים שנפגעו לא ייהנו מפירות הפשרה.



הזכיינית הישראלית, לעומת זאת, הרוויחה "קונים שבויים", שייאלצו להציג את הנעליים הישנות בתמורה להנחה ברכישת חדשות רק בחנויות הרשת של הזכיינית. היא תוכל לצאת במסע פרסום של "מבצע הנחות" ואולי גם זכתה בכמה כותרות חיוביות - כרשת שמתפשרת בתביעה ייצוגית נגדה.



המטרה העיקרית של חוק התובענות הייצוגיות היא לאכוף את הדין ולהרתיע מפני הפרה של החוק ופגיעה בצרכן. האם מבצע הנחות שעליו תכריז יצרנית או זכיינית שנאלצה להתפשר בתביעה ייצוגית נגדה מרתיע? לא בטוח. פעמים רבות כשאתם קונים מעדני חלב באריזה של ארבע ועוד שניים חינם, לדוגמה, מדובר למעשה בפשרה בתביעה ייצוגית שנעשתה מבלי שידעתם על כך. לכאורה, כולם הרוויחו, בייחוד עורכי הדין שרקחו את הדיל. מה זה שני מעדנים חינם לעומת מאות אלפי שקלים שכר טרחה.



הסדרי ההנחות ו"פשרות הקופונים" תופסים חלק נכבד מהסדרי הפשרה שהתגבשו בשנים האחרונות. הם מצביעים בעיקר על האינטרס המשותף של שני הצדדים לתביעה הייצוגית: התובע הייצוגי ועורך דינו ומולו הגוף הנתבע. מאות אלפי הצרכנים שנפגעו נותרו מאחור. הם לא נטלו שום סיכון, הם בחרו לא לפעול מול הפגיעה כלפיהם ולכן אין להם על מה להלין. הם רק יכולים להרוויח.



האמנם? האם החברה שהתפשרה עם התובע הייצוגי ותשלם לעורכי דינו כמעט חצי מיליון שקל לא תגלגל חזרה לצרכן את עלויות ההתדיינות המשפטית שלה? עלויות המשפט לא ייצאו מהכיס של מנכ"ל החברה, וגם בשורת הרווח של החברה הן לא תפגענה.



האיזונים שבתי המשפט צריכים לבצע בעת אישור הסדר פשרה אינם פשוטים. המחוקק ובתי המשפט מעוניינים לעודד צרכנים להגיש תביעות ייצוגיות כנגד גופים שפגעו בנו וסרחו. צרכנות הוגנת, עמידה בהתחייבויות החברה כלפי הלקוח, חשיפת מחדלים וליקויים שעלולים לגרום לפגיעות בגוף - כל אלה ראויים לתמרוץ. מנגנון התביעה הייצוגית נועד ליצור תמריץ כספי לתובע הייצוגי, שפועל לרווחת יתר הצרכנים.



כאשר בתי המשפט בוחנים את התנהגותו של התובע הייצוגי הם נדרשים להתמקד בתרומה ובתועלת בפועל של התביעה שהוגשה לאינטרס הצרכני. במקרה של קרוקס נראה כי התועלת בפועל לאינטרס הצרכני היא אוורירית מדי. גם לגבי היבואנים והמשווקים, שחלקם עדיין מנסים לכפות משמעת מחירים על נקודות ההפצה שלהם נותרו הפרצות פתוחות. בית המשפט לא סתם את החורים האלה, כפי שקרוקס היוו בזמנן מוצר חדשני, יכול היה בית המשפט ליצור כעת תקדים בנוגע לנורמות העסקיות הראויות בעת קביעת מחירים. לצערנו, נותרנו עם קופון לא אטרקטיבי ופסק דין מנוקב.