נכנסו למינוס

לונדון

>> מלמעלה נראה שדה התעופה הית'רו יפהפה. האזור ולונדון כולה מכוסים בשלג, שמקנה לעיר ולפארקים מראה שחור-לבן מקסים, אבל אז כשהמטוס ממריא נראית שורת מטוסים מכוסים שלג וקרח, קפואים במקומם. המטוסים תקועים בתחנות שלהם, אין יוצא ואין בא מאז החל השלג הגדול ביום שבת.



"ראיתי את השלג בטלוויזיה, איזה כיף לך", נכתב במייל שקיבלתי מחברה ישראלית. זה היה כיף, ביום הראשון. השלג היה לבן, אדום החזה בלט על ענפי העצים והרשויות הבטיחו שמלאי המלח לפינוי כבישים ומדרכות יספיק. ואז החלו הבעיות. השלג נהפך לסלאש - עיסה שחורה של קרח ולכלוך, התחבורה השתרכה באטיות בערים ונתקעה לגמרי ביניהן, נמלי התעופה נסגרו ואז הגיע הלילה, הטמפרטורות צנחו למינוס 20 בצפון סקוטלנד ולמינוס 9 בשכונה הצפון-לונדונית שלי, השלג נהפך לקרח, הנסיעה נהפכה בלתי אפשרית והמדינה שותקה ליום-יומיים.



בנמל התעופה הית'רו ובמסופי רכבת היורוסטאר המקשרת בין בריטניה לצרפת ובלגיה בשני צדי תעלת לה-מאנש, המצב היה קטסטרופלי וגרם סבל אדיר לעשרות אלפים. ביישובים כפריים קטנים נתקעו אנשים ללא דלק וללא אפשרות לצאת מבתיהם ללא רכב מתאים, בערים מדובר היה יותר באי נוחות מאשר מצב חירום אבל בעלי העסקים נפגעו. עורקי התחבורה הראשיים פונו משלג אך המדרכות נותרו מושלגות או מכוסות קרח.



ואולם במטוס, מהמרומים, לא ניתן היה לראות דבר מכל זה. גם לא את פליטי הית'רו ששוכבים על מזרנים שקיבלו מהנהלת השדה, עטופים בשמיכות חירום ולצדם שאריות מנות מזון לא מעוררות תיאבון, מביטים בייאוש שהחליף את הזעם בנוסעים הטריים שהגיעו הישר מבתיהם לטיסות המקוריות שלהם, לאחר שחודשה פעילות השדה.



העננות הנמוכה הסתירה גם את התור שהשתרך בסוף השבוע סביב מסוף היורוסטאר בתחנת סנט פנקרס. אלפי אנשים השתרכו בתור בריטי מוקפד ברחובות שסביב סנט פנקרס באפס מעלות ומטה במשך שעות. היו כאלה שחיכו שמונה שעות בתור רק כדי להיכנס לטרמינל - ואז החלה המתנה למקום ברכבת לאירופה - תחליף למטוסים המושבתים.



בתור הפגינו התקועים רוח לחימה למופת והעבירו את הזמן בשירים ומשחקים, אך בטוויטר הם לא חסכו את זעמם ממנהלי שירות הרכבות. בפעם הרביעית בתוך שנה - שלוש פעמים בשל שלג ועוד פעם בשל התפרצות הר הגעש באיסלנד - נותקה בריטניה משאר העולם כמעט לחלוטין. על המטוס עצמו נראו לא מעט פרצופים חמוצים למדי. "אני מוכרחה להגיד שלא נהניתי הפעם", אמרה אשה לחברתה. "בעלי רצה לראות כדורגל ושני משחקים נדחו, היה קשה להגיע ממקום למקום והחנויות היו מלוכלכות. אני לא בטוחה שנחזור שוב ללונדון בחורף".



תושבי בריטניה עצמם לא היו מופתעים. חורף שני ברציפות שהמדינה נתפסת לא מוכנה לחורף קר מהרגיל, אם כי הפעם האפקט היה משמעותי יותר. גלי הקור הארקטיים שהקפיאו את בריטניה החלו בנובמבר והתחדשו בסוף דצמבר - מוקדם בהרבה מגלי קור שבדרך כלל מגיעים בפברואר, אם בכלל. הפעם השלג הגדול נחת על לונדון ורוב ערי בריטניה כשבוע בלבד לפני חג המולד - היום החשוב ביותר בלוח השנה הכלכלי הבריטי.



אורגיית קניות כפייתית



לחג המולד יש משמעות דתית עבור חלק קטן מתושבי בריטניה, ומשמעות תרבותית ומשפחתית גדולה עבור רבים יותר - אך בעיקר מדובר באורגיית קניות כפייתית. כבר בסוף ספטמבר ניתן לראות פרסומות ראשונות למוצרי החג, ומוצרי מזון לקראת סעודת החג המפלצתית מופיעים על המדפים חודש ויותר לפני שתרנגול ההודו מוכנס לתנור.



מלבד ארוחות חג, כינוסים משפחתיים מאולצים ותוכניות טלוויזיה מיוחדות, ציון יום הולדתו של ישו אחד מהמזרח התיכון, פירושה משטר אימים של פחד וטרור. ארצ'י ליץ', שאת דמותו בסרט "דג ושמו וונדה" מגלם ג'ון קליז, פיצח את קוד ההתנהגות האנגלי: "האם את יודעת מה זה להיות אנגלי?", הוא שואל בסרט את ג'יימי לי קרטיס, היא וונדה האמריקאית חסרת העכבות. "זה להיות צודק כל הזמן, להיות משותק מפחד לעשות את הדבר הלא נכון - ראי וונדה, אנו מפחדים ממבוכה. לכן אנחנו כה מתים". מדובר בהגזמה פרועה, אך יש משהו בדבריו.



חג המולד ונגזרותיו - מסיבות במקום העבודה וחלוקת מתנות - הוא שיא אימת המבוכה הבריטית. המטרה: להביא את המתנה הנכונה, במחיר הנכון, לאדם הנכון. לא יקר מדי וחלילה לא זול מדי, לא להצטייר כיהיר או קמצן, או סתם כמי שלא יודע לקנות את המתנה הנכונה. אבל אם אתה צריך לקנות עשרות מתנות לבני משפחה וחברים - היי, יהיו שם נפילות.



לכן העיתונים מלאים במאות רשימות של מתנה מושלמת עבורו, עבורה, עבור הילדים והמתבגרים, עבור הסבתא והסטודנט ולכל מי שיש כרטיס אשראי. המסר ברור: אנו יודעים שאתה מפחד (הדגש ברשימות האלה הוא לרוב על הגבר חסר התועלת שלא מסוגל לקנות מתנה), ואנו כאן כדי לפתור את המצוקה. לכן, אם תקנה את הכרית המיותרת הזו ב-50 ליש"ט, לא רק שתהיה הבעל המושלם - אפילו לא תסבול בחג הקרוב. ולא רק זה, אפילו תציל את הכלכלה הבריטית.



ואולם חוויית הקנייה - אותו ביטוי גועלי של נושא המתנות - היתה מפוקפקת למדי השבוע בלונדון. בחנויות נפרשו קרטונים בכניסה, אך אלה לא עזרו. בתחילה נעצו אנשי הצוות מבטים זועמים בלקוחות - כלומר אני - שנכנסו לחנות הנקייה שלהם עם נעליים מטפטפות שלג עכור. אחרי חמש דקות איש כבר לא הרגיש. שלוליות כיסו את הרצפה וביניהם איים של קרטונים רטובים ועגומים למראה. כמו חדר אוכל במחנה צבאי. בשל קשיי התחבורה לא היה טעם להזמין את המוצרים בחנויות המקוונות - החברות לא יכלו להבטיח אספקה בזמן לפני החג.



ואולם הפאניקה הגדולה פרצה כשברנט קרוס, מרכז הקניות הגדול בצפון לונדון, נסגר תשע שעות מוקדם מהרגיל בשל דרכי גישה מסוכנות. "כולם מתלוננים על הסגירה. אנשים סיפרו שהם הגיעו מרחוק וכל החנויות ספגו מכה קשה", סיפרה גבריאלה הוקטור, מוכרת מחנות תכשיטים, ל"פייננשל טיימס". העיתונים דווחו כי הלקוחות נלחצו ממש מהסגירה המוקדמת והזדרזו להשלים את הקניות שלהם. יותר נכון חטפו מן המדפים מכל הבא ליד. "יש תחושה שאנשים הגיעו נחושים לערוך קניות. יש נחישות של ממש באוויר", תיארה זאת הוקטור.



מפלס הכנרת של המערב



מפלס מכירות חג המולד הוא מפלס הכנרת של העולם המערבי, לפחות לפי המדיה הבריטית. כל שנה בחורף כובשים דיווחי המכירות את החדשות - ולא רק את אלה הכלכליות. ההשוואה לנתוני המכירות המקבילות משנים קודמות מופיעה מסוף נובמבר, ובדרך כלל - כמו עם אותו מקווה מים - הטון מודאג. המיתון היה האשם בשנים האחרונות ואילו השנה מזג האוויר הביא, כך דווח בתקשורת, לנזקים עצומים לכלכלה הבריטית.



לא רק קבוצות כדורגל, על אוהדיהן, סבלו מחוסר פעילות שעולה הון תועפות, אלא השוק כולו. למעשה, יש עסקים כמו hmv רשת חנויות מולטימדיה או games רשת חנויות משחקים אלקטרוניים שעיקר מחזור הכספים שלהם הוא בדצמבר. כשמדובר בעסק בענף מקרטע כמו hmv - פעם ענק מכירות התקליטים וכיום שריד אחרון ואהוב לתעשייה שעברה מהפיכה אכזרית - מכירות חג המולד הם עורק החיים הראשי.



על פי ההערכות של סינווט, חברה העוקבת אחרי נתוני המסחר באנגליה ו-וויילס, עלה סוף השבוע המושלג לבעלי העסקים בהפסדים של כ-750 מיליון ליש"ט - ירידה של כ-20% לעומת נתוני המכירות של 2009.



שערי המניות צנחו בבורסה ומרה שחורה נפלה על הציבור. העיתונות החלה לפזר חששות ממשבר כלכלי מתמשך במידה שהחורפים הקשים החריגים ייהפכו לחורפים קשים ונורמליים - ופסטיבל הלקאה עצמית פוסט אימפריאלי טיפוסי בנוסח, "אפילו נמל תעופה אנחנו לא מצליחים לתפעל", פרץ. למען הדיוק, החברה המפעילה את הית'רו היא ספרדית אבל העובדה הזו לא הרגיעה איש.



הכאוס הגיע לשיאו עם פעילות של קבוצות אנטי-ממסדיות שמוחות נגד קיצוצי התקציב וסימנו חברות ענק שנמנעות מתשלומי מס בבריטניה. עשרות מפגינים ערכו הפגנת שבת בחנויות טופשופ ובוטס. זו היתה טיפה בהשוואה לאפקט השלג - אך יחד עם הפגנות הסטודנטים האלימות, חוסר היכולת להתמודד עם 15 סנטימטר של שלג ודיווחים קודרים על עתיד האומה, החורף הנוכחי נראה כשעתה הקשה ביותר של בריטניה.



האמת מתונה יותר. גם באירופה במקומות כמו גרמניה וצרפת, שבהם אמורים להתמודד ביתר יעילות עם חורפים שכאלה, נתקלו בקשיים. בריטניה בהחלט אמורה לשנות את המערך החורפי שלה לאור הסיכוי שתופעות כאלה יחזרו בתכיפות גדולה בעתיד, אך יש מקומות גרועים יותר לחיות בהם.



ובקשר לבולמוס הקניות, מבלי להצטייר כאנרכיסט זועם, לא תזיק לחברה הזו דיאטת קניות של ממש. העולם המערבי יחזיק מעמד גם בלי קניית כובעי צמר שמיוצרים ב-h&m ובכלל, המכירות הדלות מבטיחות סיילים ומציאות של ממש. אין מזג אוויר רע, יש רק ביגוד לא נכון, אמר הקומיקאי בילי קונולי. ביגוד לא נכון ומפלסות שלג לא מספיקות.