>> רחבת הדשא בקריה האקדמית אונו נראית כמו כל רחבה במוסד אקדמי אחר - צעירים וצעירות יושבים על הדשא, נשענים על תיקיהם ומפטפטים בין הרצאה להרצאה. אבל בחדר צדדי סמוך מתקיים עולם אחר לחלוטין: שלושה צעירים חרדים יושבים מול מסכי מחשב בקליניקה קטנה, משם הם מעניקים שירותים משפטיים חינם לנזקקים.
אחד מהם, רפאל אסולין, תלמיד שנה שלישית בלימודי משפטים במסלול החרדי של המכללה, מכריז כי עשה סוויץ' בחיים: לאחר לימודים בישיבה יוקרתית הוא הוכשר לרבנות ואפילו שימש מוהל ושוחט, אך החליט שהוא צריך להתקדם. "בשלב מסוים אתה מבין שאתה צריך גם את הפן האחר", הוא אומר. "זה לא רק להתקדם כלכלית, אלא להכיר את העולם שמעבר לקהילה הסגורה".
כששואלים אותם על הסערה הציבורית בעקבות החלטת הממשלה השבוע לאשר את החוק קצבת הבטחת הכנסה לאברכים, הם נשארים נאמנים לקהילה שממנה באו: "זה לא יעבוד בכפייה", אומר אסולין. "גם אם יפסיקו את הקצבה, האברכים ימצאו תרומות וישרדו". ישראל שמעון, גם הוא עובד בקליניקה, משוכנע כי הביקורת נגד החרדים דווקא פוגעת בסיכוייהם להשתלב: "תוקפים אותנו כל הזמן, וזה יוצר אנטגוניזם בקהילה כלפי אלה שיוצאים ללמוד".
באותו בניין שבו שוכנת הקליניקה, בקומה השנייה, יושב רנן הרטמן - מייסד ומנכ"ל הקריה האקדמית. הרטמן הוא אחד מאלה שחתומים על תחילתה של מהפכה שקטה במגזר החרדי - בעיקר מאז קיצוץ הקצבאות הילדים המסיבי ב-2003 - אלפי חרדים היוצאים למוסדות להשכלה גבוהה, לומדים ויוצאים לשוק העבודה.
על פי נתוני בנק ישראל, בעוד שב-2005 היו במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים רק כ-370 סטודנטים חרדים, ב-2009 זינק מספרם לכמעט 2,000. נתונים אלה אינם כוללים את הקריה האקדמית אונו - שהיא גוף פרטי שאינו מתוקצב - אבל נראה כי היא מובילה כיום מבחינת היקף הסטודנטים החרדים: כ-2,000 סטודנטים לומדים בה בשנת הלימודים הנוכחית (2011). כלומר השנה לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל קרוב ל-4,000 סטודנטים חרדים - פי עשרה יותר מב-2005.
עד עתה הוציאה הקריה קרוב ל-1,000 בוגרים חרדים, כאשר הסטודנטים החרדים לומדים בקמפוס מיוחד שהוקם באור יהודה - אשר נשמרים בו כללי הכשרות ובחדרי הלימוד יש הפרדה מלאה בין גברים לנשים.
הדיון הציבורי הסוער סביב אישור חוק האברכים מצליח להוציא את הרטמן משלוותו. "הוויכוח על החוק כל כך שולי לאיכות הדיון בחברה הישראלית. לרובנו יש דעה בעניין בלי שאנחנו באמת מכירים את החוק. החוק הוא צעד פוליטי שמטרתו להעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה לעוד חמש שנים".
הדיון האמיתי, לפי הרטמן, לא צריך להיות ממוקד בחרדים, אלא בחילונים: "האליטה הכלכלית של גוש דן צריכה להחליט שהיא פותחת את שעריה לכל האוכלוסייה ושהיא רוצה את החרדים. עדיין לא קיבלנו את ההחלטה הזו, ולכן כל דיון אחר אינו רלוונטי".
החברה החרדית לא אשמה ברצון שלה להמשיך להיות מסוגרת ובדלנית?
"בטיפול פסיכולוגי לומדים שאם מפנים אצבע מאשימה, לא משנים שום דבר. אנחנו לא מוכנים לקבל מישהו שהוא שונה מאתנו, ולכן החרדים והערבים נמצאים מחוץ למעגל העבודה. אלה שני מגזרים שרוצים להיות חלק מהמשחק, אבל לא להיות דומים לנו. העתיד של ישראל טמון בכך שנצליח לשלב אותם. אם לא - אנחנו בבעיה עצומה".
ובכל זאת, יש חרדים שלא רוצים להשתלב וטוב להם להמשיך ללמוד בכוללים.
"בוודאי שיש חרדים שרוצים להמשיך את המצב הקיים, אבל זו טעות קלאסית להתייחס רק אליהם. יש ציבור עצום שגדל והולך בתוך הציבור החרדי שרוצה להישאר חרדי, אבל להיות חלק ממעגל העבודה. אנו מתחילים להבין ששילוב חרדים וערבים זה לא צדקה. אם לא נשלב אותם אנחנו נתמוטט".
"לחרדים יש צימאון אינטלקטואלי"
הפוליטיקאים החרדים, בהם שר הפנים אלי ישי וח"כ משה גפני, נלחמים בשנים האחרונות נגד כל ניסיון לכפות על המגזר יציאה לעבודה: הם נאבקים נגד הקיצוץ בתקציבי המוסדות החרדיים, הצליחו להגדיל השבוע את קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים ל-140 מיליון שקל ושוללים כל שילוב של לימודי ליבה בבתי הספר. אבל הפעילות של המכללה בקרית אונו עם המגזר החרדי החלה דווקא מתוך קשר חזק במיוחד לפוליטיקה.
ב-2000 הבינו אנשי ש"ס, ובעיקר מקורביו של מנהיג המפלגה דאז אריה דרעי, כי בלי השכלה כללית הם לא יצליחו להשתלב בהנהגה ולא יישבו בדירקטוריונים הממשלתיים. כיתה מיוחדת של 30 מאנשי דרעי התקבצה בקרית אונו וסיימה תואר ראשון במשפטים. "דרעי הוא המנהיג החרדי הראשון שלא ראה סתירה בין החרדיות להשכלה הגבוהה, אלא להיפך. במחזור הראשון באמת היו אנשים שלו שרצו להתקבל לדירקטוריונים", אומר הרטמן.
האם אתם מרגישים את פערי הידע אצל החרדים שלא לומדים לימודים כלליים?
"כן. הם מגיעים לכאן אנאלפביתים, בלי ידע בסיסי באנגלית ובמתמטיקה, וההבעה שלהם בכתיבה לא טובה. לימודי התלמוד הם תמיד בעל פה, לא בכתיבה. מצד שני, בפקולטה למשפטים אצלנו, 35% מהסטודנטים הם בעלי תארים קודמים מאוניברסיטאות אחרות, והידע שלהם באנגלית קטסטרופלי. הסטודנט הישראלי עצלן, לא סתם אנו נמצאים במקום נמוך במבחנים הבינלאומיים".
איך אתם מצליחים להעביר אותם תואר?
"אנחנו עושים להם שנת מכינה, שבה אנחנו צריכים ליישר קו עם 12 שנות לימוד, וזה קשה. יש משהו במערכת החינוך החרדית שמייצר צימאון ללמידה. לחילונים יש גם מה ללמוד מהחרדים - איך מייצרים צימאון אינטלקטואלי. אנחנו איבדנו את זה. הצימאון שלהם מצליח להקפיץ את התהליך הזה עשרות מונים ולצמצם פערים, אבל זה לא מוחק 12 שנה של פערים".
יש כאלה שמאמינים שאפשר לשלב את החרדים דרך הכשרה מקצועית, ולאו דווקא אקדמיה.
"הדרך היחידה לשלב את החרדים היא דרך המוסדות האקדמיים. לאמא בבני ברק יש אותו חלום כמו לאמא מרמת אביב - שהבן שלה יהיה רופא או עורך דין. אם אנחנו חושבים שנצליח לייצר שוק עבודה עם שכר נמוך לערבים ולחרדים, חבל על העבודה שלנו".
באחרונה הגישו שר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין ונשיא המרכז הבינתחומי אוריאל רייכמן עתירה נגד המדינה שבה הם דורשים לחייב את מוסדות החינוך החרדים בלימודי ליבה. כיום ממתין בג"ץ לתשובות המדינה בעניין. הרטמן סבור שבג"ץ הוא לא הכתובת לדון בעניין. "צריך לומר את הדברים בצורה ברורה: החרדים צריכים ללמוד ליבה. אין קורלציה בישראל בין תקצוב לתכנים. אבל אין פה דיון ערכי. המקום לדיון על לימודי הליבה צריך להיות ציבורי - בשיח בינינו לבין החרדים - ולא בהחלטת ממשלה או בג"ץ".
"הפריפריה לא מרגישה כאן נוח"
הרטמן אינו פועל לבד בעולם הלימודים האקדמיים לחרדים. בתחום פועלות מכללות חרדיות, ובהן מכללת בני ברק והמכללה החרדית בירושלים בניהולה של עדינה בר שלום, לצד תוכניות באוניברסיטה הפתוחה.
באחרונה החליטה המועצה להשכלה גבוהה לעודד את ההשתלבות החרדים בהשכלה הגבוהה ולהקציב לשם כך תקציבים מיוחדים שיאפשרו לגורמים בתחום לשלב יותר סטודנטים חרדים, כולל הפרדת הכיתות בין גברים לנשים.
גם בטכניון פתחו בשנים האחרונות מסלול מיוחד למגזר החרדי, כולל מכינה שדורשת מהסטודנטים החרדים לרכוש הרבה יותר ידע בתוך תקופה קצרה. בטכניון מדווחים כי שיעור הנשירה במכינה גבוה - כ-75%. הרטמן סבור כי האשם בכך הוא הטכניון: "נשיא הטכניון צריך למצוא את הדרך לשלב אותם. אם אתה אומר לחרדי: 'תוך שנה תסיים פסיכומטרי', המשמעות היא שאתה לא רוצה אותו. הטכניון ממומן על ידי המדינה, ואנחנו כאזרחי המדינה חייבים להגיד לו שיכין תוכניות חינוכית ויחשוב איך הוא עושה זאת".
מהטכניון נמסר בתגובה: "הטכניון מציע לחרדים מכינה הנמשכת 15 חודשים (לעומת מכינות אחרות הנמשכות כתשעה חודשים). החרדים מקבלים גם סיוע רב, כמו שיעורי עזר באופן פרטני. אלה מהם העומדים בסיום המכינה בדרישות האקדמיות הבלתי מתפשרות של הטכניון - מתקבלים אליו".
הרטמן, ששכר הלימוד הגבוה שאותו הוא גובה בקריה האקדמית לא מבדיל אותו בהרבה משכר הלימוד במרכז הבינתחומי, גורס כי יש הבדל מהותי בין השניים. "כשהתחלתי עם הפרויקט לחרדים פניתי לרייכמן שיבוא אתי", הוא אומר. "הוא אמר לי שאידיאולוגית הוא לא מסוגל. אני מכבד אותו, הבינתחומי הוא מרכז מצוין ורייכמן הוא מנהיג חינוכי ואדם יקר, אך אני מצר על כך שעיקר עסוקו הוא לאליטה. צריך לייצר אליטה חדשה".
מה צריכות האוניברסיטאות לעשות?
"כל מוסד מתוקצב חייב לקבל החלטה שהוא כבר לא מגדל שן. אם הוא מקבל תקציב מהמדינה - יש לו אחריות אליה. לא מדובר רק על חרדים, אלא גם על אוכלוסיות מוחלשות אחרות, כמו תושבי הפריפריה. אנחנו מתקצבים מוסדות שבעצם אומרים 'לנו יש את האג'נדה שלנו, לא איכפת לנו מהפריפריה. שמישהו אחר יטפל בהם'".
בשביל זה קיימות מכללות ציבוריות גם בפריפריה.
"אם נדון בבעיות בפריפריה, הן יישארו בפריפריה. אם הכנס החברתי השנתי מתקיים בשדרות - הבעיות יישארו שם. המכללות בפריפריה עושות עבודה חשובה, אבל זה בשוליים ונשאר שם. צריך שמתוך מאה סטודנטים המתוקצבים באופן מלא על ידי המדינה, שליש יהיו חרדים, שליש ערבים ושליש תושבי הדרום".
חלק מהמוסדות טוענים שזה יפגע במצוינות האקדמית.
"אוי ואבוי אם נהיה שבויים בתפישת מצוינות אקדמית. זו לא חוכמה לקחת אנשים מהסיירת של הסיירת ולעשות אותם עורכי דין. צריך לקחת את כל השדרות של החברה הישראלית ולעשות אותן מצוינות, בלי להוריד את הרמה. זה האתגר האמיתי - בשביל זה הם פרופסורים. אבל אני לא רוצה לגלגל הכל על האוניברסיטאות. הבעיה היא שהפריפריה לא מרגישה נוח. לא השכלנו לייצר אליטה בפריפריה, ואפילו לא מעמד ביניים. כל מומחה זוטר בכלכלה יודע שאיפה שאין מעמד ביניים - הכל נופל".
הוריד את הכיפה
הרטמן (41) גדל בבית דתי אדוק. הוא בנו של הפרופסור והפילוסוף דוד הרטמן, מייסד מכון הרטמן בירושלים, העוסק בחקר היהדות ומחשבת ישראל, אך הוא אינו חובש כיפה. "לא חלטתי להיות חילוני, אלא לא להיות עם כיפה. החברה הישראלית מכניסה את כולם לתבניות, ולי קשה עם זה. אני לא מוכן שיתייגו אותי", הוא מסביר.
לאביך לא היתה בעיה עם הדרך שבחרת?
"אני עדות חיה לכך שההטפות של אבי לפלורליזם דתי אכן התממשו. זה שהוא פחות אהב את זה, זה סיפור אחר". בגיל 26 הרטמן כבר הקים את המכללה בקרית אונו.
מה גורם לצעיר לעזוב הכל ולהתעסק בהקמת מוסד אקדמי?
"החברה שלי נסעה אז ללמוד משפטים בבריטניה. התגעגעתי אליה מאוד ונסעתי אליה. ראיתי שם אלפי ישראלים, בהם יוצאי סיירות, שלומדים עמה. לא הבנתי איך יכול להיות שילדים מקדישים את חייהם למדינה, אבל המדינה לא מספקת להם את המאוויים האינטלקטואליים שלהם. לפני 16 שנה רק 400 ישראלים יכלו ללמוד משפטים בישראל, וכל השאר למדו בבריטניה. המכללות פתרו את הבעיה ועשו מהפכה חברתית משמעותית בישראל שעדיין לא הפנמנו". כחלק מהמהפכה הזו, הרטמן מפעיל במכללה תוכנית ל-150 סטודנטים אתיופים.
איך הוא מממן את הפרויקטים החברתיים האלה? באמצעות עמותת פרטיות וקרנות שתורמות מלגות, אבל הרטמן אומר שהקריה מעניקה מדי שנה מלגות בהיקף של 30 מיליון שקל. "שכר הלימוד אצלנו הוא מהיקרים בישראל", הוא אומר. "יש אצלנו סבסוד צולב - הסטודנט מסביון מממן את הסטודנט מאופקים. אין לי בעיה עם זה. מי שיש לו יכולת משלם יותר, ומי שאין לו משלם פחות. גם המרצים פה זה האליטה, כמו ראש רשות ני"ע זוהר גושן והחשכ"ל לשעבר ירון זליכה. האתגר שלי הוא שהאליטה תכיר את כלל הציבור הישראלי".
למה אתם נשארים פרטיים?
"אנחנו מוסד ללא כוונת רווח המתנהל כחברה לכל דבר. אני יכול לתגמל את המצוינים ולהביא את הפרופסורים הכי טובים. מרצים כמו ירון זליכה וזוהר גושן רוצים קצת יותר מ-25 אלף שקל בחודש - שזה מה שפרופסורים רבים מקבלים באוניברסיטאות - וזה שכר לא ראוי".
"זו לא חוכמה לעשות מיוצאי סיירת עורכי דין"
מאת נתי טוקר וליאור דטל
24.12.2010 / 7:12