לפני האסון הבא

>> סדרת פגעי הטבע שהתרחשו בשבועות האחרונים בכרמל ואזור החוף - השריפה וסופת הגשמים שבאה אחריה - מחייבים התארגנות מיוחדת לא רק של כוחות כיבוי וחברות ביטוח. תפקיד מכריע מחכה גם לגופי התכנון ברמות השונות, וכבר כעת פועלות שתי ועדות, שאמורות לקבוע כיצד יתוכננו השטחים הפגועים כך שניתן יהיה לשקמם אך גם להביא בחשבון את הבטיחות של אזורי הבנייה.

במקרה של יערות הכרמל פועלת ועדה מיוחדת לשיקום השטח, בראשות המשרד להגנת הסביבה. היא תצטרך לעסוק בין השאר בתכנון מחודש של כל השטחים שבהם משיקים היישובים לשטחי יער וחורש. אחד ההיבטים שייבחנו הוא ההשלכות של הקירבה של חורשות ושטחי יערות ליישובים ולאתרים כמו כלא דמון ומלון יערות הכרמל. כבר כעת ברור שבחלק מהמקרים קירבה זו הקשתה על כוחות הכיבוי למנוע את התפשטות האש אל תוך האזורים הבנויים.



אקולוגים העוסקים בחקר יערות המליצו בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות להקים שטחי חייץ דלילים בצמחייה בין היישובים ליערות. לדברי פנחס כהנא, ראש אגף התכנון בקרן הקיימת, אין כל קושי סטטוטורי לקדם כבר עתה יצירת שטחים כאלו: "רוב שטח הכרמל הוא גן לאומי מוכרז וניתן לקדם בו שטחים שבהם יש דילול של הצמחייה". כהנא ציין שוועדות תכנון צריכות להביא בחשבון היבטים של כיבוי אש בעת דיון בתוכניות כמו הרחבת יישובים כפריים, ועליהן לקבל את אישור שירותי הכבאות לגבי דרכים היקפיות הנדרשות מסביב ליישוב כדי לסייע לתנועת כוחות כיבוי.



בעת תכנון בינוי חדש יש להתחשב בצורך בדרכי כיבוי לצד הצורך להגביל את הנגיסה מהיער - ולכן לעתים יש לצמצם את השטח הבנוי. "היה מקרה של קיבוץ בצפון שתיכנן הרחבה, והקו הכחול של התוכנית שהוא קידם (גבול השטח שעליו חלה התוכנית) כלל דרך היקפית שכבר חדרה אל תוך היער והיתה פוגעת בשטחים גדולים", מספר כהנא. "אנחנו התנגדנו ודרשנו שהם יצמצמו את מספר יחידות הדיור כך שהקו הכחול לא ייכנס אל תוך שטח היער". כך, היקף הבינוי בהרחבה צומצם על מנת לאפשר את פריצת הדרך הנחוצה לכיבוי באופן שלא יחרוג מהיקף הפגיעה הרצוי ביער.



אל הדיון ביחסים בין יערות ליישובים עשויים להצטרף גם בעלי חוות בודדים באזורים מיוערים כמו הרי ירושלים. כמה מבעלי החוות טוענים כבר שנים שיש לאפשר להם לרעות במקום עדרי צאן ובקר, מה שיסייע בדילול הצומח. עם זאת, יש לזכור שדילול יערות ניתן לבצע גם באמצעות רעייה עונתית של בדואים, ואין הכרח בנוכחות קבועה של מתיישב בודד המבקש לאחר מכן חזקה על השטח ומקים מבנים שונים.



מצוק החוף בסכנה



חזית אחרת שבה יידרשו גופי התכנון להגן על אזורים בנויים מפני כוחות הטבע היא לאורך החופים. הסופה שהתחוללה לפני כשבועיים ופגעה במבנים ואתרי עתיקות בחופים כמו קיסריה ואשקלון, הוכיחה עד כמה דחוף הטיפול בבעיה זו. בעיקר חיונית פעולה שתמנע התמוטטות מצוק הכורכר החופי שעליו נמצאים מבנים רבים. פעיל מפלגת הירוקים דרור עזרא, תיעד בצילומים את הנזק החמור שנגרם בסופה האחרונה לקטעים רבים של מצוק זה בחופי הרצליה. בצילומים אלו נראים קטעים שלמים של רכס הכורכר שהתמוטטו וחשפו את המבנים בראש המצוק לסכנת התמוטטות.



משימת המיגון של מצוק החוף נמצאת כיום באחריותו של צוות בין משרדי מיוחד בראשות משרד ראש הממשלה. צוות זה אמור להגיש לממשלה בתוך כחודשיים תוכנית ליישום מסמך להגנת המצוק החופי, שהוכן על ידי כמה משרדי ממשלה ומכון ירושלים לחקר ישראל, לפני כשנה, ובו אותרו בין השאר האזורים הרגישים ביותר להתמוטטות במצוק החופי. המסמך קובע שבאזורים בנויים, שבהם קטעי חוף רגישים להתמוטטות, יש להשתמש באמצעי מיגון שונים.



"הצוות בראשות משרד ראש הממשלה מקדם כיום תוכנית יישום בכמה מסלולים", ציינה השבוע גלית כהן, סמנכ"לית במשרד להגנת הסביבה. "הוא מנסה לקבוע את המסגרת התכנונית שבה יקודם המיגון. מה שמסתמן עכשיו הוא שתוכן תוכנית מתאר כוללנית, שממנה אפשר יהיה להכין תוכניות מפורטות לאמצעי מיגון תוך בדיקת השפעתם על הסביבה".



מסלול נוסף הוא קביעת המסגרת הארגונית שתטפל בפעולות המיגון. אחד החששות של הצוות במשרד ראש הממשלה הוא שכל רשות מקומית תנסה לקדם תוכניות בשטחה, שלא יתחשבו בהשלכות על שטחי רשויות אחרות. למשל, הקמת מבנה בים לצורכי מיגון עשויה לחסום זרימת חול טבעית לחופים של עיר סמוכה ובכך להפוך אותם לפגיעים עוד יותר לסופות ופגיעת גלים במצוק הכורכר.



"נבחנת האפשרות להקים אגף מיוחד במשרד ממשלתי שיטפל בנושא", מציינת כהן. "אפשרות נוספת היא להקים חברה ממשלתית או איגוד ערים. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, תומך בגוף כמו חברה ממשלתית שיפעל תחת המשרד".



הבעיה העיקרית היא כמובן מציאת מקורות מימון לתוכניות מיגון, שעלותן עשויה להגיע לחצי מיליארד שקל, בפריסה שנתית של 23 מיליון שקל על פני שני עשורים. "למשרד האוצר ברור כיום שהמדינה תצטרך להוציא כסף, ואי אפשר שהמימון ייפול כולו על הרשויות המקומיות", מציינת כהן.



מה שברור כבר עתה הוא ששיטת המיגון המועדפת תהיה ככל הנראה בתוך הים תוך שימוש בשוברי גלים מסוגים שונים ולא באמצעות מיגון ישיר בבסיס המצוק, שכן מיגון כזה נעשה בכמה מקומות, והוא התגלה כבעל השפעות הרסניות על סביבתו. כהן מזכירה את המקרה של חופי אשקלון, שבהם הוצבו בבסיס קטע המצוק המועד להתמוטטות יריעות בד מיוחד שמולאו בחול. הן הצליחו למנוע פגיעה באותו קטע מצוק אבל הגלים שנהדפו מהן סחפו איתם חול מחופים סמוכים, מה שגרם להתמוטטות בחופים אלו.



בפני הגופים המוסמכים ניצבת כיום, אם כן, רשימה של משימות. כעת נותר רק לראות האם הרשויות יספיקו להשלים את הצעדים הנחוצים לפני שאסון הטבע הבא יגיע.