החל מיום חינוך ארוך וכלה במתן ארוחה יומית - למה מחכים במערכת החינוך?

עוד ארוכה הדרך ליום חינוך ארוך



החוק: יום חינוך ארוך



>> החוק שנהפך לשק החבטות של ממשלות ישראל לדורותיהן אמור בסך הכל לספק יום לימודים ארוך לתלמידי ישראל. לפי החוק, שאושר ב-1997 ומהווה גלגול של חוק אחר מ-1990, בתוך שלוש שנים מערכת החינוך היתה אמורה לעבור ל-41 שעות לימוד שבועיות לפחות, במקום כ-36 כיום. כבר 14 שנה עברו מאז נחקק החוק, שהוגש לכנסת שבע פעמים עד שאושר, ומאז יישומו נדחה פעם אחר פעם. בשבוע שעבר נדחה יישומו בפעם החמישית מאז נחקק ל-2015-2016.



במקור החוק חל גם על בתי הספר תיכוניים, אך במהלך השנים תוקן וכעת הוא מחייב רק מגן חובה ועד חטיבת ביניים.



מטרת החוק היתה לספק מסגרת חינוכית מקיפה יותר לתלמידים, כדי להביא למיצוי מרבי של כישרונותיהם ולהקל על ההורים שצריכים לעזוב את העבודה מוקדם יותר כדי לקבל את הילדים החוזרים מבית הספר, וכדי להקל על ההוצאות הכספיות על חוגי העשרה ופעילות לאחר שעות בית הספר. לראיית הממשלה, תוכנית זו תביא לגידול בחדירת הנשים לשוק התעסוקה ותשפר את רמת ההכנסה שלהן, וכן תאפשר להורים בכלל - ולאמהות בפרט - לבנות קריירה במקביל לגידול הילדים.







הממשלה ביקשה לעכב את יישום החוק משום שעלותו בגני חובה ובבתי ספר יסודיים בלבד מוערכת ב-1.04 מיליארד שקל. כיום החוק מיושם בפחות מ-40% מהרשויות המקומיות בישראל ובקרב פחות מחצי מוסדות החינוך בישראל, ובעיקר בפריפריה. החודש שוב נדחה יישומו המלא ל-2015 בשל עלותו הגבוהה (כמיליארד שקל), וגם בגלל יישום רפורמת אופק חדש במרבית בתי הספר, שבמסגרתה מתארך יום הלימודים. אלא שהשעות הנוספות מוקצות פעמים רבות לשיעורים פרטניים לילדים מתקשים ולא לשיעורים פרונטליים. למעשה, השיעורים מול כיתה שלמה התקצרו בבתי ספר המיישמים את רפורמת אופק חדש בארבע שעות בבתי ספר יסודיים ובכשעה בחטיבות הביניים.



כמה זמן עבר: עשור מאז אמור היה להיות מיושם במלואו



המחיר: רפורמת אופק חדש, המגלמת בתוכה יום לימודים ארוך, לא מיושמת גם היא בכל בתי הספר ולא מספקת לתלמידים את כל מה שיישום חוק חינוך ארוך היה מעניק להם - וגם להוריהם. למעשה, רק רשתות החינוך העצמאיות של ש"ס ואגודת ישראל מנהיגות ימי לימוד ארוכים לתלמידיהן, אמנם לא כחלק מהחוק - אך בדומה לקריטריונים שהוא הציב.



ליאור דטל



גן - לא חובה



החוק: הוספת ילדים בני 3-4 לחוק חינוך חובה



>> מחקרים רבים כבר הוכיחו כי השלב הקריטי בחינוך הוא בגיל הרך. גם נבחרי הציבור הפנימו זאת, יזמו וקיבלו חוק בנושא: התיקון לחוק חינוך חובה להכללת ילדים בגיל 3-4 בחוק, כלומר שהילדים בגיל זה יהיו מחויבים ללכת לגן טרום חובה בחינם או במחיר מסובסד.







זה קרה ב-1984 - מאז כבר נהפכו ילדים רבים להורים בעצמם, אבל החוק עדיין לא יושם באופן מלא. כיום נהנים מהחוק רק כמחצית מהילדים בגילאים אלה, אם כי לזכות הממשלה ייאמר שהחוק חל ברוב השכונות והיישובים השייכים לשכבות הכלכליות החלשות, ובהם גם יישובי מיעוטים. לפי הערכות, עלות השלמת החוק על כל ילדי הגנים בישראל היא כ-1.1 מיליארד שקל.



כמה זמן עבר: יותר מ-20 שנה



המחיר: ברמה הפרטית משלמים ההורים מחירים גבוהים עבור מסגרות חינוך פרטיות, וברמה הלאומית ההשקעה בחינוך בגיל הרך לא מספיק גבוהה.



הקשר בין פיז"ה לכיתה צפופה



החוק: לימוד כיתות א'-ב' במקצועות יסוד בכיתות קטנות



>> רוב התלמידים בישראל לא גאונים גדולים בכל הקשור למתמטיקה - בתוצאות מבחני פיז"ה הבינלאומיים דורגה ישראל במקום 41 מתוך 64 מדינות. גם בקריאה תלמידינו לא מצטיינים. התיקון לחוק חינוך חובה מ-2007 - לפיו פחות 10 שעות שבועיות במקצועות אלה בכיתות א'-ב' יתקיימו בכיתות קטנות של עד עשרה תלמידים - היה אמור לסייע בעניין הזה. מחקר פיילוט הראה שלתוכנית השפעה חיובית על הישגי התלמידים.







החוק היה אמור להיות מיושם בכיתות א' כבר בשנה שעברה, אך בפועל תלמידי כיתות א' קיבלו רק חמש שעות בקבוצות מצומצמות במקום 10 שעות. השנה החלו ליישם את החוק גם בכיתות ב', אך גם הם מקבלים רק חמש שעות והיישום המלא של החוק - הדורש 10 שעות שבועיות - יתחיל רק בשנת הלימודים תשע"ד. יישומו המלא של החוק נדחה החודש בוועדת החינוך עד 2014.



כמה זמן עבר: שלוש שנים, ועוד כשנתיים-שלוש בשל הארכה.



המחיר: כיתות צפופות של 32 ילדים והישגיהם העלובים של תלמידי ישראל במתמטיקה וקריאה.



תלמידים רעבים



חוק ארוחה יומית לתלמיד



>> בדצמבר 2004 קיבלה הכנסת חוק שקבע כי תלמידי בתי הספר היסודיים שבהם מופעל יום חינוך ארוך ושיימצאו זכאים לכך, יקבלו ארוחה חמה אחת ביום (מפעל ההזנה). ואולם לפי בדיקת מבקר המדינה ב-2008, רק 60% מהתלמידים הזכאים קיבלו את הארוחה. זאת, עקב מגבלות תקציביות ברשויות המקומיות.



"אין ודאות כי כל התלמידים הזכאים להזנה זוכים לקבלה", כתב המבקר, שגם מצא ליקויים באבטחת איכות המזון ומרכיביו התזונתיים. ואולם ממשרד החינוך מוסרים כי בשנה האחרונה חל שיפור עצום בהיקף יישום החוק, והוא כולל כבר כ-95% מהתלמידים מהזכאים, כולם ביישובי הפריפריה. עוד מוסיפים במשרד כי השנה נוספו 13 אלף תלמידים הזכאים לארוחה יומית - ומספרם הכולל הוא 169 אלף.







עם זאת, דו"ח של עמותת לתת מעלה כי חמישית מהילדים של משפחות העוני לא לוקחים אוכל לבית הספר. אם החוק מיושם כמעט במלואו, כיצד נותרים ילדים רעבים? זה כבר קשור לחוק אחר שאינו מיושם עדיין במלואו - יום חינוך ארוך. הסיבה: מפעל ההזנה פועל רק בבתי הספר שבהם מונהג יום לימודים ארוך.



כמה זמן עבר: שש שנים



המחיר: תלמידי בתי ספר יסודיים רבים נותרים רעבים. אלה שכן נהנים מהחוק מקבלים מזון שייתכן שאינו מזין או בריא.