הממשל בארה"ב מאפשר לחברות לעקוף הסנקציות על איראן: אישר עסקות של מיליארדי דולרים

למרות הסנקציות והחלטות על אמברגו בתחום הסחר שקיבל הממשל בארה"ב במהלך העשור החולף, איפשר הממשל לחברות אמריקאיות לקיים קשרים עסקיים בהיקף של מיליארדי דולרים עם איראן ומדינות אחרות שהוגדרו על ידו במדינות תומכות בטרור, לפי בדיקה שערך העיתון "ניו יורק טיימס".



שלל חברות, בהן יצרנית המזון קראפט, ענקית המשקאות פפסי וכמה מהבנקים הגדולים בארה"ב, היו בין אלו שקיבלו קרוב ל-10,000 אישורים ממשרד האוצר האמריקאי לקיים קשרים עסקיים עם מדינות שבהן נאסר על חברות אמריקאיות לפעול.



מרבית האישורים ניתנו על בסיס חוק שנחקק לפני עשור שפוטר סיוע הומניטרי רפואי וחקלאי מההגבלות שנקבעו בסנקציות. עם זאת, נוסח החוק הוא כה רחב, עד כי הוא מאפשר להגדיר כסיוע הומניטרי גם סיגריות, מסטיקים, רטבים, תרופות להורדת משקל, תוספי מזון ואפילו ציוד ספורט שיקומי שנמכר למכון האולימפי של איראן.



מאות אישורים הוענקו מכיוון שהעסקות שבהן היה מדובר הוגדרו ככלאה שמשרתות את מטרות מדיניות החוץ של ארה"ב. כך למשל, הותר לחברה אמריקאית להתמודד במכרז על הקמת צינור גז טבעי שהיה מסייע לאיראן למכור גז טבעי באירופה. במקרים אחרים, הותר לחברות אמריקאיות לקיים קשרים עסקיים של ממשלות שמעורבות לטענת ארה"ב בטרור ועסקות נשק.



במקרה אחד, חברת אמריקן פופקורן מכרה פופקורן לסודן ואיראן תחת ההגדרה של סיוע הומניטרי. במקרה אחר, ביקשה חברת מקורמיק האמריקאית למכור תחליפי מלח, תחמיצים, צבעי מאכל ומוצרים אחרים לרשתות חנויות שנמצאות בבעלות איראנית, בהן אף אחד שמשמרת את בכירי משמרות המהפכה.



במקרה אחר, חברה בת יפנית של בנק סיטי סיפקה שירותים פיננסים למימון יצוא ממלזיה לטורקיה שבוצע באמצעות חברות ספנות בבעלות איראן.



אחת החברות שקיבלו הכי הרבה אישורים היא ג'נרל אלקטריק, אשר מסרה בתגובה כי למעט עסקים הומניטרים, ניתקה החברה את כל הקשרים העסקיים עם מדינות שמוגדרות כתומכות בטרור, והתחייבה לתרום לצדקה את כל רווחיה מעסקים באיראן.