פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הציבור לא קלט שהוא יצטרך לגור בצפיפות"

      במשרד הבינוי רוצים לראות הרבה יותר פרויקטים של פינוי-בינוי בישראל. מנהלת במשרד: "הארגונים הסביבתיים לא מבינים שאם לא נצופף את הבנייה - זה יהיה על חשבון שטחים פתוחים"

      משרד הבינוי והשיכון ממשיך לעשות מאמצים להגביר את הכדאיות של פרויקטי פינוי-בינוי. בחודש האחרון אישרה ועדת חוק, חוקה ומשפט לקריאות שנייה ושלישית כמה תיקונים לחוק פינוי-בינוי (שיפוצים), כחלק מהסעיפים שהוכנסו לחוק ההסדרים.

      "למשפחה תהיה אפשרות לקבל או דירה גדולה יותר מזו שיש לה כיום, או דירה באותו גודל פלוס סכום כסף", מסבירה מנהלת אגף תכנון ערים במשרד הבינוי והשיכון האדריכלית סופיה אלדור. "על הכסף הזה אין מיסוי. אין לכך תקדים".

      "הציבור עדיין לא קלט שהוא יצטרך לגור בצפיפות גבוהה יותר, וכי יש למצוא דרכים להבטיח את איכות החיים בצפיפות זו. עם הזמן נראה פחות ופחות את המודל של בית עם שש משפחות, אלא אם כן נתפרץ לשטחים הפתוחים. מה שמדהים מבחינתנו הוא שמי שמתנגד, בין השאר, לפרויקטים של פינוי-בינוי הם הארגונים הסביבתיים. הם לא מבינים שאם לא נצופף את הבנייה זה יהיה על חשבון שטחים פתוחים.

      "בוועדות המחוזיות יושבים נציגים של הארגונים הסביבתיים ומגישים התנגדויות לפרויקטים של התחדשות עירונית. זה בעייתי. פרויקט כזה עושה מהפכה לשכונה, לתושבים וגם ליזם, שלא מבזבז שטחים קיימים אלא בונה על אלה הקיימים".

      כמה פרויקטי פינוי-בינוי מקודמים כיום?

      "יש מקבץ אחד שכבר נבנה, ועוד אחד שבנייתו מסתיימת בימים אלה. עוד כ-35 תוכניות כאלה מקודמות על ידי הרשויות המקומיות בכ-15 ערים, ובמסלול היזמי מקודמים שבעה פרויקטים".

      קידום תוכניות פינוי-בינוי החל לפני כעשור. מדוע מקודמים כה מעט פרויקטים?

      "המחסום הכי גדול שלנו זה הליכי התכנון. כל פעם אנחנו פותחים שסתום חדש, אך למרות ניסיונות שלנו, לא הצלחנו לקצר את הליכי התכנון - בעיקר בקידום תוכניות של התחדשות עירונית. מנתונים סטטיסטיים שלנו, לוקח כשש שנים עד שתוכנית מאושרת.

      "ביקשנו שתפעל רק ועדה אחת לאישור תוכניות כאלה, אבל עד כה לא נענינו בחיוב. אין סיבה לכך שבשטח עירוני לוקח שש שנים מרגע שמתחילים לתכנן ועד שמקבלים תוקף".