וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"השינוי העתידי הגדול ביותר יתרחש בטלוויזיה"

מאת רותם שטרקמן

26.12.2010 / 7:03

האינטרנט הוא כמו צונאמי שהורס תעשיות שלמות, לצעירים לא איכפת מפרטיות ברשת ואפליקציות חברתיות בטלוויזיה הן הדבר הבא ? יוסי ורדי, המשקיע שעשה יותר אקזיטים מכל ישראלי אחר, פרש את משנתו במועדון הכלכלי של המרכז הבינתחומי וטען: "הדרישות של קרנות הון סיכון מיזמי



>> השילוב של בדחנות, ידע וניסיון הפכו זה מכבר את יוסי ורדי לאחד האנשים המרתקים ביותר במגזר העסקי ולמרצה מבוקש בכל העולם. הופעתו החודש במרכז הבינתחומי בהרצליה בפני פורום המנכ"לים של היחידה להכשרת מנהלים גררה צחוקים ומחיאות כפיים. ואולם, ורדי הוא לא רק מרצה מצוין אלא גם משקיע ומומחה לתעשיית האינטרנט שכדאי להאזין לתובנות שלו בנוגע להתפתחות הענף בשנים הקרובות.



"האינטרנט הוא כמו צונאמי, הוא עובר על תעשיות שלמות והורס אותן. כך, למשל, נהרסה תעשיית המוזיקה וכך עיתונים נסגרים", אמר ורדי. "חלק מאותן תעשיות הרוסות נבנות מחדש בדרך אחרת. אחת ההפרעות הכי גדולות היתה שעדר שלם של חברות צעירות באו והרגו את התעשייה הישנה וצמחו על חשבונן.

"החברות המובילות כיום, aol, גוגל, אי-ביי, פייסבוק, אמזון, יאהו - נהפכו לחברות ענק ואף אחת מחברות המדיה הישנות לא נהפכה לגדולה. למה? כי בחברות החדשות אנשים באו עם רעיונות ואמרו להם, 'רוצו' ואילו בישנות עבדו עם מערכות שסירסו את החדשנות.



"כיום גם החברות הגדולות של האינטרנט, שצמחו לפני עשור ויותר, כבר משמידות את עצמן. אתה רואה שם אנשים עם חליפות וסטטוסים כמו בחברות המדיה הישנות, וכך בא עדר חדש של אנשים צעירים שעושים את זה מהר וטוב יותר. האינטרנט הוא כמו עוגת שכבות: יש חברות שצמחו בשנות ה-90, יש כאלה של שנות ה-2000 ויש את החברות המצליחות של השנים האחרונות - לכל אחת יש ד.נ.א משלה".



לא ידעתי מה זה icq - אבל זה עבד



ורדי סיפר שבשנות ה-90 מצא את עצמו מושקע בחברת icq, מבלי שהיה לו מושג מה התוכנה עושה (icq שהובלה על ידי ארבעה יזמים ובהם גם בנו של ורדי, אריק, נמכרה ל-aol תמורת 407 מיליון דולר). "אבל בחיים צריך מזל, ולי תמיד יצא להיות במקום הנכון בזמן הנכון. icq היתה אחת מהאפליקציות החברתיות הראשונות. היו לנו קבוצות שנוצרו באתר, 800 מיליון מסרים ו-20 מיליון דפים נצפים ביום. כל יום 100 אלף משתמשים חדשים הורידו את התוכנה - כך שהבנו שזה מושך.



"הקדשתי את הימים שלי כדי להבין מה 100 אלף איש מורידים ביום. כך יצאתי למסע אינטלקטואלי רחב היקף, קניתי 200 ספרים והכנתי 400 שקפי מצגות. אבל התברר לי שאם אתה מבין את העניין לא צריך 400 שקפים. הבנתי שלנסות להסביר למה זה עובד זה כמו לנסות להסביר למה פרח יפה יותר מצרור מפתחות למשל. הדבר המקסים הוא שאנחנו לא יודעים למה מוצר עושה רטט בלב ואחר לא. אם יש אלגוריתם להצלחה זה מאבד את הקסם.



"ב-25 בדצמבר 1878 יצאו עשרות רכבות שעליהן 25 אלף איש למנלו פארק, כפר המרוחק 30 ק"מ מניו יורק. למה? כי אדיסון ביצע שם את ההדגמה הראשונה לציבור של הנורה החשמלית, מה שבישר על עידן החשמל. אז זה היה קסם שמשך המונים, אבל כיום הקסם כבר עבר ואף אחד לא מתרגש מנורה דולקת. היכולת להתחבר ללב של המשתמש היא הגאונות - סטיבן ספילברג יודע לעשות את זה בסרטים, סטיב ג'ובס באלקטרוניקה והחיפושיות במוסיקה. יש אנשים שאלוהים נגע להם בכתף. גם בתחום האינטרנט יש יחידי סגולה".



אי אפשר לעצור את האינטרנט



לטענת ורדי, להצלחת האינטרנט יש כמה סיבות. אחת העיקריות שבהן היא הפרוטוקול הגאוני שלו שמאפשר העברת נתונים בלי קשר לסוגם - קול, וידאו, טקסט - ובלי קשר לאופן העברתם - קווי נחושת, אלחוט, ביוב, מים וקוי חשמל. "זה יצר מצב שבו האינטרנט מתפשט כמו יבלית מבלי שניתן לעצור אותו. זה פרוטוקול כל כך גאוני שהוא יכול לעמוד אפילו בפני תקיפה גרעינית", אומר ורדי.



"כשהקימו אותו לא רצו שיהיה חדר בקרה מרכזי או שליטה אחת (מלבד מנגנון קביעת השמות של האתרים) ולכן כל אחד יכול לבוא עם מחשב ולהתחבר מכל מקום, בלי צורך ברישיון. התופעה הזאת יצרה דמוקרטיזציה יוצאת מהכלל, זו פדרציה של מאות מיליוני אנשים שנותנים ומקבלים שירות".



ורדי טוען כי מי שיודע להתלבש על הרשת ולספוג אותה זה הצעירים. "הם שינו את כללי המשחק וקבעו מה עושים עם המכשיר הזה. כל היצרנים הגדולים וחברות הענק רצים אחרי הצעירים האלה. אם בעבר קבעו את האג'נדה 15 רמטכ"לים בעולם ששלטו על תקציבי המחקר והפיתוח, כיום שולטים בהם צעירים. הם הגדירו מחדש את הצרכים שלהם כדי לקבל מוסיקה, למשל. כך נוצרה באינטרנט מערכת שמאפשרת להשתמש בפיתוחים קיימים כדי ליצור מוצרים חדשים".



"כיום הכניסה לחדשנות היא קלה מאוד. במודלים שהכרנו כשהיינו צעירים אם היה לך רעיון טוב, היית צריך להציג אותו לממונה עליך והוא היה צריך להתלהב וללכת לממונה עליו. כיום הכל הרבה יותר מהיר. גוגל נותנת לעובדים שלה לעשות מה שהם רוצים ב-20% מהזמן שלהם, ואם יש להם תוצאה טובה הם צריכים להציג אותה".



לדברי ורדי, העובדה שחסמי השוק נהיו נמוכים יוצרת הרבה מאוד מתחרים ורק מעטים מצליחים באמת להרוויח. "קל מאוד לעשות אפליקציה פשוטה מהבית בעלות של 10-20 אלף דולר, ויש כבר 250 אלף אפליקציות", הוא אומר. "הזנב הארוך (תאוריה שלפיה ההצלחה של חלק מחברות האינטרנט נובעת ממכירת מוצרים רבים בעלי פופולריות נמוכה) עובד מצוין בשביל אפל אבל לא בשביל המפתחים, כי הרוב לא מכסים את ההוצאה שלהם".



100 אלף דולר לתשעה חודשי ניסיון



ורדי סיפר בהרצאה כי ההשקעה הטיפוסית שלו כיום היא נמוכה יחסית - כ-100 אלף דולר. "היזמים יכולים לחיות עם זה תשעה חודשים שאחריהם אפשר לדעת אם הפיתוח שלהם עובד. הם באים עם רעיון או רק עם רצון להיכנס לתחום. הדבר הכי חשוב מבחינתי זה הד.נ.א של החברה שאתה הולך להשקיע בה. כשאתה רואה את זה, אתה יודע אם הם יעשו שינוי או לא.



"אני אגלה לכם סוד: אני לא דורש מהבחורים שאני משקיע אצלם כלום ואני מציע גם לכל קרנות ההון סיכון - תורידו את כל הדרישות המטופשות שלכם. כשאנחנו לוקחים צעירים שאנחנו משקיעים אצלם אני אומר להם אל תבואו עם לפטופ כי אני לא מבין בזה. זה ייראה לי אידיוטי ואז אני לא אשקיע בכם. אם אני לא מתלהב מיד מהרעיון שלהם הם אומרים לעצמם, 'הוא לא מבין כלום או שהוא שחצן גדול'. הפתרון הוא לביים אורגזמה, אבל בגילי - אחרי כל כך הרבה לפטופים שראיתי - זה קצת קשה לביים. בקיצור, אני רק רוצה לראות שמדובר בבחור טוב ומוכשר ושנעים לעשות איתו עסקים".



בהמשך ההרצאה הסביר ורדי כי לחברות גדולות קשה להיות חדשניות. "אני מנסה לבוא עם פתרונות לפני שהבעיות מוגדרות, ואני מחכה שהחברות הגדולות יחפשו לקנות את הפתרונות שפיתחו החברות הקטנות. ב-2006-2008 מכרתי שבע חברות - למיקרוסופט, סיסקו, יאהו, אודיוקודס ועוד שתי חברות שהלכו להנפקות. למה דווקא אז? כי פתאום כל הגדולות התעוררו. ואז זה נגמר. מסוף 2008 עד היום היה לי רק אקזיט אחד מדולדל. אבל אני ממשיך להשקיע כי אני יודע שהחלון הזה ייפתח שוב. אני נפגש בחודש עם 15 מבקרים מחו"ל, הם באים ורוצים לראות מה יש לקנות.



"צריך להבין שהחדשנות נמצאת אצל הנוער - החדשנים הם אנשים בגיל 18-22. מארק צוקרברג התחיל את פייסבוק כשעוד היה אסור לו לשתות אלכוהול. גיל 30 זה מבוגר ו-40 זה קשיש - הם בונים דברים שמעניינים אותם ולא מה שמעניין אותנו. בהופעה באחד מבתי הספר שאל אותי מישהו, מה היה האימייל שלי בתיכון. מעולם לא הרגשתי יותר זקן". מה מעניין את הצעירים?



"כל מה שאתם קוראים לו פרטי, הם אוהבים לחלוק עם החברים שלהם. למה הם שמים דיאודורנט אקס? כי הוא משווק בהקשר של סקס. הם hormonally challenged community (קהילה מאותגרת הורומונלית). לכן, הם כותבים בלוגים ושמים תמונות ורוצים שיידעו עליהם הכל.



"זה אמנם דור הפייסבוק אבל עכשיו גדלים כבר דורות חדשים שעושים את פייסבוק יותר ספציפי. תעשיית המשחקים השתנתה גם, זה כבר לא משחקי מזכירות משועממות. כיום לכל התעשיות הגדולות יש אלמנטים חברתיים שרצים על פייסבוק. חברות כמו זינגה פלייפיש צצו משום מקום. השיווק שלהם רץ על גבי רשתות חברתיות: הם יודעים כמה לתת בחינם, ובאיזה שלב לדרוש תשלום. הם חוקרים את זה מדעית וסטטיסטית ויודעים לעשות את העבודה".



לטענת ורדי, "המגמה בתחום הזה היא לשבת על רשת חברתית ולנצל את המשתמשים שישווקו אותך. באינטרנט יש המון זבל ויש תעשייה שלמה של איך לברור את המוץ מהתבן. הכל מתבסס על חוות דעת, רייטינג וסטטיסטיקות של מה קנה עוד מי שקנה מוצר כלשהו. אתם יודעים, ש-9% מאלה שקנו מצלמת וידאו קנו חפיסה של 48 קונדומים של דורקס?".



אף אחד לא יבכה אם תיעלם



ורדי צופה כי הטרנדים הבאים יהיו המעבר לסלולרי ולטלוויזיה. "כיום רק 20% מהתעבורה ברשת זה בסלולר ו-80% במחשבים - בעוד שנה זה יהיה הפוך. לא מזמן אסף נשיא דויטשה טלקום 60 בכירים לכנס בברלין. היו שם 57 נשיאים של כל החברות הגדולות בתעשיית הטלקום והסלולר ועוד שלושה מתעשיית האינטרנט, ובהם אני. הם כל הזמן שאלו אותנו מה אנחנו יודעים שהם לא ואיך אנחנו מייצרים באינטרנט כל כך הרבה מוצרים וכל כך מהר.



"הדבר השלישי שיהיה הכי מעניין בשלוש השנים הקרובות זה הטלוויזיה. הטלוויזיה כמו שהכרתם אותה ב-50 השנה האחרונות עומדת לשנות את פניה בצורה דרמטית. ברגע שהאייפד יהיה בגודל 40 אינץ' ויהיה לזה שלט זה יהיה טלוויזיה - כל האפליקציות שראיתם עד כה יהיו בטלוויזיה. אתם תראו הרבה מאוד אפליקציות חברתיות. כשתצפו במשחק של מכבי, למשל, תוכלו לדבר עם החברים שלכם ולראות אותם. הטלוויזיה היא השינוי העתידי הגדול ביותר".



ורדי נשאל בהרצאה על בעיית זכויות היוצרים, שכן יצרני מוסיקה קרסו ואולפני טלוויזיה וסרטים משקיעים סכומים אדירים בתוכן (פרק בסדרה החדשה של סטיבן שפילברג "פסיפיק" עולה 20 מיליון דולר). השאלה היא איך הם ירוויחו מהתוכן אם כל אחד יכול להוריד אותו למחשב דקה אחרי שיצא ובלי פרסומות.



"ברור שהמרוויחים הגדולים הם יצרני הפלטפורמות - גוגל מרוויחה פי 100 מאתר תוכן שאותו מחפש הגולש. מתוך הכנסות של 24 מיליארד דולר, גוגל משלמת ליצרני התוכן 5 מיליארד דולר. הרווחיות שלהם גדולה כמו הרווחיות בענף הבשמים. פייסבוק זו גם פלטפורמה.



"תמיד יהיו כאלה שלא יגנבו ותמיד יהיה את הכבלים שאנשים ישלמו עליהם מנוי כי הם ירצו תוכניות בלי כל הזבל ועם לוח זמנים שיפורסם בעיתון. יהיו הרבה גניבות ובצד זה גם הרבה תוכן שמיוצר כמו יוטיוב. נוכל לבחור בטלוויזיה בין כבלים ליוטיוב, יהיו שתי מערכות. כל זה יפתח הרבה מאוד אופציות לשימושים חדשים.



"ישבתי עם ג'ף צוקר, היו"ר הכל-יכול של רשת nbc, והוא אמר לי 'אנחנו הופכים דולרים אנלוגיים לסנטים דיגיטליים'. אמרתי לו שאף אחד חוץ ממך לא שם על הבעיות שלך, ואם תעלם אף אחד לא יבכה על זה. גם אם ערוץ 2 ייעלם מהעולם זה לא יזיז לאף אחד, כי יהיו מלא ערוצים חדשים. יהיו תמורות, אבל על האפר צומחים פרחים חדשים ורעננים". מה לגבי הפרת פטנטים?



"הפרת פטנטים היא שיטה של החברות הגדולות להתעמר בקטנות, כי לקטנות אין דרך להגן על עצמם. יש לי פטנטים בהרבה חברות, אז מה? יש לי 3 מיליון דולר לתבוע? צריך למכור אשליה שפטנטים שווים משהו, אבל בן אדם קטן לא יכול לעשות כלום עם פטנט. נניח שמישהו היה תובע אותנו ב-icq אפילו על פטנט שלא קיים. הוא היה גומר אותנו, לכן מכרנו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully