>> פירוש המושג קיווה (kiva) בסווהילית הוא אחדות. וזו אכן אחת ממטרות-העל של אתר אינטרנט בשם זה, שתרם רבות להכרה בכך שפעילות המיקרופייננס אינה קשורה בהכרח לעזרה לזולת - אלא מקדמת גם "יצירת קהילה בינלאומית", כפי שמגדיר זאת פרמל שאה, נשיא הארגון שמפעיל את האתר.
"אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנשים הם נדיבים מטבעם", אומר שאה בראיון טלפוני מסן פרנסיסקו, ארה"ב, שם ממוקם מטה הארגון. "הם רוצים לעזור לאנשים אחרים, אבל לא תמיד יש את הכלים לעשות זאת". הנחה שנייה היא שעניים רבים יכולים לשפר משמעותית את חייהם אם יקימו עסק זעיר שיסייע לקיום המשפחה - אבל גם להם אין בדרך כלל את הכלים המתאימים.
החיבור בין אלה שזקוקים לאלה שרוצים לתת עמד בראש מעייניהם של שלושה יזמים טכנולוגיים, בהם שאה, שהחליטו לנצל את יכולות האינטרנט והקימו ב-2005 את קיווה. לא לחינם נקרא המודל שעליו הושתת האתר מיקרופייננס - שירותים פיננסיים הניתנים למשקי בית ולעסקים זעירים, שאינם יכולים לקבל מענה מהמוסדות הפיננסיים הרגילים.
מדובר בהלוואות קטנות, אפילו 25 דולר לאדם, שמועברות ליזם הנבחר מרחבי העולם על ידי המלווה דרך האתר - כך שנותן פרטי כרטיס האשראי יודע למי הוא תורם. אף שמדובר בסכום קטן, המלווה יכול לקבלו חזרה, אם ירצה בכך. "זו דרך נפלאה לתת סכום קטן וממוקד ולראות שההלוואה באמת עזרה, כי קיבלת אותה בחזרה", מדגיש שאה.
מימון ביום וחצי
קיווה הוקמה במקור כדי לאפשר לעולם השבע לעזור לעולם העני. היזמים, שלהם נדרשו הסכומים הקטנטנים, היו בעיקר מאוגנדה, מקניה ומטנזניה. "לא מעט אמריקאים שאלו למה אין באתר גם יזמים קטנים מארה"ב", נזכר שאה. "שאלנו את עצמנו 'למה לא?', והמדינה ה-48 שהצטרפה לארגון היתה ארה"ב. הבנו שבכל מקום יש אנשים שזקוקים להלוואות קטנות כדי לגדול, אבל הבנקים לא מאפשרים להם לקבל אותן".
ואכן, עם השנים היזמים הופתעו לגלות כי התרומות זורמות גם בכיוון ההפוך. שאה: "לא מעט אנשים מניירובי תורמים לאמריקאים. אנחנו רואים כיצד רשת הסיוע הבינלאומית נפרשת ומסייעת לכולם".
את הכסף ליזמים הקטנים מעבירה קיווה באמצעות ארגוני ביניים מקומיים שעוסקים במיקרופייננס. בישראל, המדינה ה-57 והאחרונה שהצטרפה עד כה לארגון, נבחרה קרן קורת המפעילה את התוכנית המשמעותית ביותר בתחום. כדי להיות שותף של קיווה ארגון הביניים צריך לעבור הליך דיו-דיליג'נס (בדיקות נאותות) ממושך, ובמקביל נבדקים באופן עצמאי היזמים שאמורים לקבל את הכסף, כדי לוודא שזה אכן מגיע לידיים הנכונות.
"פנינו אליהם לפני שלוש שנים והם אמרו שאנחנו קטנים מדי", מספרת חגית רובינשטיין, האחראית על תוכניות העסקים הזעירים בקרן קורת ואשת הקשר עם קיווה. "לפני חצי שנה פנינו אליהם שוב, הגיעה נציגה לבדיקה שנמשכה שלושה ימים ואחרי שעברנו אותה נשלחו שני נציגים להדרכה מקיפה. גם אז, נכנסנו רק לפיילוט".
לפני כשבועיים הגיע הרגע הגדול וקורת, שמממנת בעיקר נשים יהודיות וערביות, הכניסה לאתר חמש נשים שנזקקו להלוואה. "הן יצאו משם בתוך יום וחצי בערך", אומרת רובינשטיין. "המימון נעשה בזמן שיא - שתיים קיבלו 7,000 שקל ולשלוש ניתנה הלוואה בסך 10,000 שקל מאנשים שונים בעולם שהתרגשו מהסיפורים שלהן. אני מקווה שבהמשך יופיעו 50 נשים באתר ויקבלו הרבה הלוואות קטנות".
ותודה למוחמד יונוס
ב-2010 גייסה קיווה 70 מיליון דולר מאנשים פרטיים ומארגונים, וב-2011 מקווים בארגון להגיע ל-90 מיליון דולר. אבל לא תמיד זה היה כל כך פשוט. האתר, והארגון שעומד מאחוריו, הוקם ב-2005 וגייס בשנתו הראשונה חצי מיליון דולר בלבד. היזמים נאלצו להמשיך לעבוד במשרותיהם הקודמות ואת האופרציה הקימו בהתנדבות.
באוקטובר 2006, נרשמה פריצת הדרך - מוחמד יונוס זכה בפרס נובל לשלום על פעילות דומה בבנגלדש, וביום אחד, כפי שמתאר שאה, "כולם ידעו מה זה מיקרופייננס, ורצו להצטרף". בשנה השנייה לפעילותו כבר גויסו דרך האתר 17 מיליון דולר, והשאר היסטוריה.
את ההצלחה מייחס שאה לעובדה שמדובר בהלוואה קטנה הניתנת באופן מיידי ופשוט במיוחד: "אנשים מרגישים שהם מחוללים שינוי בעולם בלי שזה יפגע בחשבון הבנק שלהם או יגזול מהם שעות ארוכות. מדובר בהלוואה שיש בה גם הרבה פאן".
אנשים באמת לוקחים את הכסף הזה בחזרה?
שאה: "הם יכולים לקבל אותו בחזרה בתוך שנה. אבל רובם פשוט נותנים אותו ליזם אחר, כך שמדובר בהלוואה מתגלגלת".
את גודל ההצלחה ניתן למדוד גם בארגוני מיקרופייננס מקומיים שעומדים בתור כדי להצטרף לקיווה. 90 ארגונים מצפים לנציגי קיווה שיחלו מולם את בדיקת הנאותות, כדי להצטרף ולהפוך לצינור המקומי שדרכו עוברות התרומות ליזמים. לפי שאה, קיווה מתכננת להגיע לכל מדינה בעולם.
ההצלחה הביאה לכך שהוצאות התפעול של הארגון נושקות ל-7 מיליון דולר בשנה. "5 מיליון דולר אנחנו מקבלים מהמלווים, שלפני הכנסת פרטי כרטיס האשראי שלהם נשאלים אם ירצו לתרום לקיווה", מספר שאה. "מדובר בתרומה שאינה חובה כמובן, אבל רוב המלווים רוצים לתת. 2 מיליון דולר נוספים מגיעים מקרנות ומארגונים בינלאומיים. ויזה למשל, תורמת לנו מיליון דולר בשנה".
"שינוי גדול בכסף קטן"
מה הציפיות שלך מהשותף הישראלי?
שאה: "אנחנו שמחים שגם ישראל הצטרפה ותיתן הזדמנות ליזמים מקומיים ליהנות מהמודל. כרגע אין הרבה מלווים ישראלים, אבל אני בטוח שעם הפרסום לא מעט אנשים יצטרפו".
בעבור קרן קורת תיהפך קיווה לגורם מרכזי שיממן בעתיד שליש מכלל ההלוואות שהקרן נותנת. רובינשטיין: "יש בישראל אלפים שעסק זעיר היא האפשרות היחידה שעומדת בפניהם לפרנסה. למלווה יש אפשרות לעשות שינוי גדול בכסף קטן. בעזרת קיווה אפשר לשנות חיים בהלוואה של 100 או 200 שקל ועוד לקבל אותם בחזרה".
yazam@themarker.com
-
מיקרופייננס
שירותים פיננסיים הניתנים למשקי בית ולעסקים זעירים, שאינם יכולים לקבל הלוואות ותמיכה ממוסדות פיננסיים רגילים
"אנחנו מאמינים שאנשים נדיבים מטבעם"
מאת טלי חרותי-סובר
26.12.2010 / 7:03