"ג'נרל אלקטריק רוצה להיות חלק מפוטנציאל החדשנות הישראלי"

>> "בשנים האחרונות זיהינו הרבה פוטנציאל חדשנות בישראל, בעיקר בתחום המים. היו לנו פעילויות ושיחות סביב העניין, בחנו טכנולוגיות יצירתיות והחלטנו שאנחנו רוצים להיות חלק מזה" - כך אומר נשיא ומנכ"ל חטיבת טכנולוגיות המים של ג'נרל אלקטריק (ge) העולמית, היינר מרקהוף, לרגל חתימת הסכם שיתוף הפעולה בין ge לחממה הטכנולוגית כינרות ונצ'רס הישראלית, אחת המובילות בעולם בתחום טכנולוגיות המים.



"החלטנו לעבוד עם סטארט-אפים טכנולוגיים כדי לשלב את הפוטנציאל הגלום בהם עם היכולות שלנו ליישם את הטכנולוגיות האלה ולהפוך אותן לשמישות", אומר מרקהוף. "זוהי דרך מיטבית לתמוך במכונת החדשנות שלנו ובתעשייה בישראל".

כינרות ונצ'רס ו-ge הכריזו בתחילת החודש על חתימת הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בתהליכי הפיתוח והמסחור של טכנולוגיות מים חדשניות. 180 מבכירי תעשיית המים העולמית ומישראל הצפינו עד מקום מושבה החדש של כינרות, בקיבוץ לביא שבגליל, למפגש פסגה שבו נחתם ההסכם.



"תפקידנו כשחקן גלובלי הוא להגיע למרכזי טכנולוגיה כמו כאן בישראל, ולחפש את הטכנולוגיות החדשניות", אמר מרקהוף. "להתחבר לישראל זה חלק מהדרך שלנו לעמוד בראש היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית, ורק כך נוכל להעפיל לשלבים הבאים. לכם יש ממציאים שמחפשים היכן לשווק את הטכנולוגיות, ולנו יש את היכולות להגיע לאותם שווקים - וזו הנקודה שבה אנו יכולים לעזור אחד לשני".



מהן המגמות הבולטות כיום בשוק המים העולמי?



"אפשר לומר שנושאים דוגמת אמינות אספקה, איכות המים, השפעות אקלימיות על משק המים והממשק שבין מים לאנרגיה הם שנדונים כיום ברמות הגבוהות יותר. הצורך באמינות, למשל, מחייב אותנו במציאת דרכים יצירתיות יותר לאספקת מים. התפלה היא אחת מהן, אבל גם דרכים אחרות העוסקות בשימוש חוזר במים, כמו בשפכים או במים תעשייתיים, תוך פעילות בתהליכים יעילים יותר".



מדוע נודעת חשיבות לממשק שבין המים לאנרגיה?



"70% מעלויות ההתפלה מופנות כיום לכיסוי הוצאות אנרגיה. ואולם בשנים הבאות צפוי להיות מוכפל גם השימוש במים לתהליכי ייצור החשמל, לקירור מעגלי, למשל. כלומר, הרבה אנרגיה מנוצלת לצורך ייצור מים - כאשר להפקתה נדרשים גם מים רבים. מכאן נודעת החשיבות הגדולה לטכנולוגיות של ייעול אנרגטי".



"גידול - בעיקר בשווקים מתפתחים"



חממת כינרות, בניהולו של אסף ברנע, נמצאת בבעלות קרן ההון סיכון אקווה-אגרו, והיא החממה הייעודית היחידה בישראל המתמחה בטכנולוגיות מים ומחזיקה בפורטפוליו של 12 חברות.



המודל העסקי שלה מציע לחברות סטארט-אפ בתחום מענק של 600 אלף דולר (לשנתיים) עד 900 אלף דולר (לשלוש שנים), תמורת 30%-70% מהון המניות של החברה. "אין שחקן בעולם שמחזיק כמות כזו של סטארט-אפים", מתגאה ברנע. "אנחנו למעשה ה-seed investor (השקעות עד מיליון דולר, א.ב) הכי גדול בעולם בתחום המים".



במסגרת שיתוף הפעולה, ge, באמצעות חטיבת האנרגיה והמים שלה תספק סיוע אסטרטגי לחברות הפורטפוליו של כינרות ונצ'רס, שיכלול השתתפות בתהליכי הסינון של טכנולוגיות חדשניות, כמו גם סיוע טכני ושיווקי. "גוף שעובד ב-135 מדינות, ועוד בתחום כל כך שמרני כמו המים, יעניק ערך מוסף ייחודי לכל הסטארט-אפים שיגיעו אלינו. זה נראה אחרת כשמבצעים התקנות אצל שחקנים כאלה", אומר ברנע.



סטיבן קלוס, המנהל את נושא הטכנולוגיות המתקדמות בחטיבת המים של ge, ימונה לנציג ב"וועדה המייעצת", הבוחנת את כניסתן של טכנולוגיות חדשות לחממה. כינרות ונצ'רס, מצדה, תוכל לבחון ולמסחר טכנולוגיות שונות של ge. "כינרות היא אחת מחברות ההון סיכון המובילות בעולם שמתמקדות בפיתוח טכנולוגיות מים, ואנו נרגשים מהאפשרויות שעולות במסגרת ההסכם שנחתם", הוסיף מרקהוף.



מי שעוד רואה בשיתוף הפעולה פוטנציאל רווח לשני הצדדים, הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אילן כהן, המשמש כיום סגן יו"ר קרן ההשקעות של אדמונד דה רוטשילד, ונטל אף הוא חלק באירוע בקיבוץ לביא. "אני מסתכל על תעשיית המים ורואה זירה גלובלית ששווה 500 מיליארד דולר ואני שואל למה אנחנו לא יכולים להיות יותר?", אמר כהן, וציין שלושה חסמים: "יש לנו חברות טובות אבל לא מספיק חברות ששוות יותר ממיליארד דולר; אין לנו מקומות טובים כאתרי בטא (ניסיון); ואיפשרנו לחברות להיכנס לכאן כדי לקחת חברות ישראליות ולצאת. לכן, ניסינו לקדם את תחום המים כדי שהג'נרל אלקטריקים של העולם יגיעו לכאן לתמוך בחממות כמו כינרות, ואני מאמין שבעוד כמה שנים המצב כבר יהיה שונה".



על מה שמה ge דגש בימים אלה בפורטפוליו שהיא מגבשת?



מרקהוף: "אנחנו משקיעים בטכנולוגיות של השבת מים, ייעול השימוש במים והייעול האנרגטי במתקני ההתפלה. אנו רואים הרבה ניסיונות לטיפול במי תעשייה רוויים מתכות כבדות או במים שבאו במגע עם נפט. יש עבודה מעניינת שנעשית בייעול האנרגטי של הפרדת מים מנפט, כמו טיפול בתוצרי הלוואי של קידוחי הנפט, או הפרדת שמנים בתעשייה התהליכית. זאת, תוך יצירת ערך ואנרגיה משפכים".



מהם השווקים האטרקטיביים כיום עבור השקעות?



"רואים בעיקר גידול בשווקים מתפתחים, כמו סין, אשר שמה דגש על טיפול במים בייחוד באזורים תעשייתיים. אך גם בארה"ב, אוסטרליה ובמזה"ת, בעיקר באזורים מתועשים של פיתוח שדות נפט וגז טבעי או באזורי כרייה. אנו מחזיקים במרכזי פיתוח בסינגפור, בקטאר ובקנדה, אבל שיתוף הפעולה שלנו בישראל הוא ייחודי - כי הוא מאפשר יתרונות לשני הצדדים: חשיפה שלנו לטכנולוגיות מוקדמות, לצד פתיחת האפשרות ליישומן ולמסחורן בזכות הפלטפורמה שמציעה ge".



"לא נוביל קבוצות במכרזי התפלה"



ge נכנסה לתחום המים ב-1999 ומעסיקה כיום 8,000 עובדים בארבעת מרכזיה הממוקמים בארה"ב, בלגיה, ברזיל ובסין. החטיבה עוסקת בכל תחומי טכנולוגיות המים, ובחמש השנים האחרונות הכפילה את השקעותיה במחקר ובפיתוח בתחום עד ל-1.5 מיליארד דולר ב-2010.



"כל העולם נכנס למים", אומר ברנע. "ge קנתה ב-2004 חברת התפלה במיליארד דולר - וביצעה עוד ארבע רכישות שהפכו אותה לחברה השנייה-שלישית בגודלה בעולם בתחום. זאת, כאשר הם לא מתמקדים במתקני התפלה גדולים, אלא בנישות של מתקנים בינוניים, טיפול בשפכים ואספקת טכנולוגיה".



לשאלה מדוע לא ניכרת אחיזה מהותית של חברות ענק בשוק המים העולמי, השיב מרקהוף כי קשה לזהות שוק אחד שכזה: "ge water נבנתה על בסיס 4-5 רכישות גדולות של חברות, כאשר לעשות כסף ממים זה לא דבר קל. אני לא חושב שנזכה לראות מיזוגים גדולים בתחום, אלא פלטפורמות חדשות כדי להתמודד עם אתגרים שונים בתחום כמו אנרגיה - שהתחום הוא צרכן המים השני הגדול בעולם. בשבילנו שם המשחק הוא חדשנות, אבל אני לא חושב שנראה שחקן אחד שיעשה את הכל - זה נדון לכישלון".



ל-ge היו בעבר ניסיונות שלא צלחו להשתלב בשוק ההתפלה בישראל, כאשר היא פרשה מהמכרזים להקמת מתקני ההתפלה בחדרה ובשורק. ב-2001 היא זכתה עם חברת ברן הנדסה במכרז להקמת מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד, אך זה בוטל, וגם ניסיון לחדש את ההתקשרות בפטור ממכרז לפני כשנתיים נכשל. במקביל, קידמה water ge את פעילותה בתחום הטכנולוגיות בישראל, וחתמה לפני שנתיים על הסכם לביצוע פיילוט במתקני תאגיד המים של ירושלים - הגיחון - לצורך בדיקת טכנולוגיות חדישות והתאמתן לתנאים בישראל.



נוצר הרושם כאילו ge מעדיפה לעסוק בישראל בטכנולוגיות במקום בציוד או בפרויקטים.



מרקהוף: "אנו רואים עצמנו כספקי טכנולוגיה בכל העולם. יש לנו כמה פעילויות שבהן אנו מעורבים בבניית מתקנים, בעיקר עבור לקוחות תעשייתיים, אבל אנחנו בהחלט רואים בחברה כממוקדת טכנולוגיות".



תשתתפו במכרזי התפלה עתידיים בישראל?



"אני לא חושב שניקח חלק במכרזים כשחקן מוביל, אבל נעבוד מול שותפים כדי ליהפך לספקי טכנולוגיה. נרצה ליצור אמון בטכנולוגיה שלנו, אבל לא ניקח בהכרח הובלה באקוויטי (הון יזמי)".